א,א אשרי האיש-- אשר לא הלך, בעצת רשעים;
ובדרך חטאים, לא עמד, ובמושב לצים, לא ישב.
א,ב כי אם בתורת יהוה, חפצו; ובתורתו יהגה, יומם ולילה.
א,ג והיה-- כעץ, שתול על-פלגי-מים:
אשר פריו, יתן בעתו--ועלהו לא-יבול; וכל אשר-יעשה יצליח.
א,ד לא-כן הרשעים: כי אם-כמץ, אשר-תדפנו רוח.
א,ה על-כן, לא-יקמו רשעים--במשפט; וחטאים, בעדת צדיקים.
א,ו כי-יודע יהוה, דרך צדיקים; ודרך רשעים תאבד.
ב,א למה, רגשו גוים; ולאמים, יהגו-ריק.
ב,ב יתיצבו, מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד:
על-יהוה, ועל-משיחו.
ב,ג ננתקה, את-מוסרותימו; ונשליכה ממנו עבתימו.
ב,ד יושב בשמים ישחק: אדני, ילעג-למו.
ב,ה אז ידבר אלימו באפו; ובחרונו יבהלמו.
ב,ו ואני, נסכתי מלכי: על-ציון, הר-קדשי.
ב,ז אספרה, אל-חק: יהוה, אמר אלי בני אתה--אני, היום ילדתיך.
ב,ח שאל ממני--ואתנה גוים, נחלתך; ואחזתך, אפסי-ארץ.
ב,ט תרעם, בשבט ברזל: ככלי יוצר תנפצם.
ב,י ועתה, מלכים השכילו; הוסרו, שפטי ארץ.
ב,יא עבדו את-יהוה ביראה; וגילו, ברעדה.
ב,יב נשקו-בר, פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו:
אשרי, כל-חוסי בו.
ג,א מזמור לדוד: בברחו, מפני אבשלום בנו.
ג,ב יהוה, מה-רבו צרי; רבים, קמים עלי.
ג,ג רבים, אמרים לנפשי: אין ישועתה לו באלהים סלה.
ג,ד ואתה יהוה, מגן בעדי; כבודי, ומרים ראשי.
ג,ה קולי, אל-יהוה אקרא; ויענני מהר קדשו סלה.
ג,ו אני שכבתי, ואישנה; הקיצותי--כי יהוה יסמכני.
ג,ז לא-אירא, מרבבות עם-- אשר סביב, שתו עלי.
ג,ח קומה יהוה, הושיעני אלהי-- כי-הכית את-כל-איבי לחי;
שני רשעים שברת.
ג,ט ליהוה הישועה; על-עמך ברכתך סלה.
ד,א למנצח בנגינות, מזמור לדוד.
ד,ב בקראי, ענני אלהי צדקי--בצר, הרחבת לי; חנני, ושמע תפלתי.
ד,ג בני איש, עד-מה כבודי לכלמה--תאהבון ריק; תבקשו כזב סלה.
ד,ד ודעו--כי-הפלה יהוה, חסיד לו; יהוה ישמע, בקראי אליו.
ד,ה רגזו, ואל-תחטאו: אמרו בלבבכם, על-משכבכם; ודמו סלה.
ד,ו זבחו זבחי-צדק; ובטחו, אל-יהוה.
ד,ז רבים אמרים, מי-יראנו-טוב: נסה עלינו, אור פניך יהוה.
ד,ח נתתה שמחה בלבי; מעת דגנם ותירושם רבו.
ד,ט בשלום יחדו, אשכבה ואישן: כי-אתה יהוה לבדד; לבטח, תושיבני.
ה,א למנצח אל-הנחילות, מזמור לדוד.
ה,ב אמרי האזינה יהוה; בינה הגיגי.
ה,ג הקשיבה, לקול שועי--מלכי ואלהי: כי-אליך, אתפלל.
ה,ד יהוה--בקר, תשמע קולי; בקר אערך-לך, ואצפה.
ה,ה כי, לא אל חפץ רשע אתה: לא יגרך רע.
ה,ו לא-יתיצבו הוללים, לנגד עיניך; שנאת, כל-פעלי און.
ה,ז תאבד, דברי כזב: איש-דמים ומרמה, יתעב יהוה.
ה,ח ואני--ברב חסדך, אבוא ביתך; אשתחוה אל-היכל-קדשך, ביראתך.
ה,ט יהוה, נחני בצדקתך--למען שוררי; הושר (הישר) לפני דרכך.
ה,י כי אין בפיהו, נכונה--קרבם הוות: קבר-פתוח גרנם; לשונם, יחליקון.
ה,יא האשימם, אלהים-- יפלו, ממעצותיהם:
ברב פשעיהם, הדיחמו-- כי-מרו בך.
ה,יב וישמחו כל-חוסי בך, לעולם ירננו-- ותסך עלימו;
ויעלצו בך, אהבי שמך.
ה,יג כי-אתה, תברך צדיק: יהוה--כצנה, רצון תעטרנו.
ו,א למנצח בנגינות, על-השמינית; מזמור לדוד.
ו,ב יהוה, אל-באפך תוכיחני; ואל-בחמתך תיסרני.
ו,ג חנני יהוה, כי אמלל-אני: רפאני יהוה--כי נבהלו עצמי.
ו,ד ונפשי, נבהלה מאד; ואת (ואתה) יהוה, עד-מתי.
ו,ה שובה יהוה, חלצה נפשי; הושיעני, למען חסדך.
ו,ו כי אין במות זכרך; בשאול, מי יודה-לך.
ו,ז יגעתי, באנחתי--אשחה בכל-לילה, מטתי; בדמעתי, ערשי אמסה.
ו,ח עששה מכעס עיני; עתקה, בכל-צוררי.
ו,ט סורו ממני, כל-פעלי און: כי-שמע יהוה, קול בכיי.
ו,י שמע יהוה, תחנתי; יהוה, תפלתי יקח.
ו,יא יבשו, ויבהלו מאד--כל-איבי; ישבו, יבשו רגע.
ז,א שגיון, לדוד: אשר-שר ליהוה--על-דברי-כוש, בן-ימיני.
ז,ב יהוה אלהי, בך חסיתי; הושיעני מכל-רדפי, והצילני.
ז,ג פן-יטרף כאריה נפשי; פרק, ואין מציל.
ז,ד יהוה אלהי, אם-עשיתי זאת; אם-יש-עול בכפי.
ז,ה אם-גמלתי, שולמי רע; ואחלצה צוררי ריקם.
ז,ו ירדף אויב נפשי, וישג--וירמס לארץ חיי; וכבודי, לעפר ישכן סלה.
ז,ז קומה יהוה, באפך--הנשא, בעברות צוררי; ועורה אלי, משפט צוית.
ז,ח ועדת לאמים, תסובבך; ועליה, למרום שובה.
ז,ט יהוה, ידין עמים: שפטני יהוה; כצדקי וכתמי עלי.
ז,י יגמר נא רע, רשעים-- ותכונן צדיק;
ובחן לבות, וכליות-- אלהים צדיק.
ז,יא מגני על-אלהים; מושיע, ישרי-לב.
ז,יב אלהים, שופט צדיק; ואל, זעם בכל-יום.
ז,יג אם-לא ישוב, חרבו ילטוש; קשתו דרך, ויכוננה.
ז,יד ולו, הכין כלי מות; חציו, לדלקים יפעל.
ז,טו הנה יחבל-און; והרה עמל, וילד שקר.
ז,טז בור כרה, ויחפרהו; ויפל, בשחת יפעל.
ז,יז ישוב עמלו בראשו; ועל קדקדו, חמסו ירד.
ז,יח אודה יהוה כצדקו; ואזמרה, שם-יהוה עליון.
ח,א למנצח על-הגתית, מזמור לדוד.
ח,ב יהוה אדנינו-- מה-אדיר שמך, בכל-הארץ;
אשר תנה הודך, על-השמים.
ח,ג מפי עוללים, וינקים-- יסדת-עז:
למען צורריך; להשבית אויב, ומתנקם.
ח,ד כי-אראה שמיך, מעשה אצבעתיך--
ירח וכוכבים, אשר כוננתה.
ח,ה מה-אנוש כי-תזכרנו; ובן-אדם, כי תפקדנו.
ח,ו ותחסרהו מעט, מאלהים; וכבוד והדר תעטרהו.
ח,ז תמשילהו, במעשי ידיך; כל, שתה תחת-רגליו.
ח,ח צנה ואלפים כלם; וגם, בהמות שדי.
ח,ט צפור שמים, ודגי הים; עבר, ארחות ימים.
ח,י יהוה אדנינו: מה-אדיר שמך, בכל-הארץ.
ט,א למנצח, על-מות לבן; מזמור לדוד.
ט,ב אודה יהוה, בכל-לבי; אספרה, כל-נפלאותיך.
ט,ג אשמחה ואעלצה בך; אזמרה שמך עליון.
ט,ד בשוב-אויבי אחור; יכשלו ויאבדו, מפניך.
ט,ה כי-עשית, משפטי ודיני; ישבת לכסא, שופט צדק.
ט,ו גערת גוים, אבדת רשע; שמם מחית, לעולם ועד.
ט,ז האויב, תמו חרבות--לנצח; וערים נתשת--אבד זכרם המה.
ט,ח ויהוה, לעולם ישב; כונן למשפט כסאו.
ט,ט והוא, ישפט-תבל בצדק; ידין לאמים, במישרים.
ט,י ויהי יהוה משגב לדך; משגב, לעתות בצרה.
ט,יא ויבטחו בך, יודעי שמך: כי לא-עזבת דרשיך יהוה.
ט,יב זמרו--ליהוה, ישב ציון; הגידו בעמים, עלילותיו.
ט,יג כי-דרש דמים, אותם זכר; לא-שכח, צעקת עניים (ענוים).
ט,יד חננני יהוה--ראה עניי, משנאי; מרוממי, משערי מות.
ט,טו למען אספרה, כל-תהלתיך: בשערי בת-ציון--אגילה, בישועתך.
ט,טז טבעו גוים, בשחת עשו; ברשת-זו טמנו, נלכדה רגלם.
ט,יז נודע, יהוה--משפט עשה: בפעל כפיו, נוקש רשע; הגיון סלה.
ט,יח ישובו רשעים לשאולה: כל-גוים, שכחי אלהים.
ט,יט כי לא לנצח, ישכח אביון; תקות ענוים (עניים), תאבד לעד.
ט,כ קומה יהוה, אל-יעז אנוש; ישפטו גוים, על-פניך.
ט,כא שיתה יהוה, מורה--להם: ידעו גוים--אנוש המה סלה.
י,א למה יהוה, תעמד ברחוק; תעלים, לעתות בצרה.
י,ב בגאות רשע, ידלק עני; יתפשו, במזמות זו חשבו.
י,ג כי-הלל רשע, על-תאות נפשו; ובצע ברך, נאץ יהוה.
י,ד רשע--כגבה אפו, בל-ידרש; אין אלהים, כל-מזמותיו.
י,ה יחילו דרכו, בכל-עת--מרום משפטיך, מנגדו; כל-צורריו, יפיח בהם.
י,ו אמר בלבו, בל-אמוט; לדר ודר, אשר לא-ברע.
י,ז אלה, פיהו מלא--ומרמות ותך; תחת לשונו, עמל ואון.
י,ח ישב, במארב חצרים--במסתרים, יהרג נקי; עיניו, לחלכה יצפנו.
י,ט יארב במסתר, כאריה בסכה-- יארב, לחטוף עני;
יחטף עני, במשכו ברשתו.
י,י ודכה (ידכה) ישח; ונפל בעצומיו, חלכאים (חל כאים).
י,יא אמר בלבו, שכח אל; הסתיר פניו, בל-ראה לנצח.
י,יב קומה יהוה--אל, נשא ידך; אל-תשכח עניים (ענוים).
י,יג על-מה, נאץ רשע אלהים; אמר בלבו, לא תדרש.
י,יד ראתה, כי-אתה עמל וכעס תביט-- לתת בידך:
עליך, יעזב חלכה; יתום, אתה היית עוזר.
י,טו שבר, זרוע רשע; ורע, תדרוש-רשעו בל-תמצא.
י,טז יהוה מלך, עולם ועד; אבדו גוים, מארצו.
י,יז תאות ענוים שמעת יהוה; תכין לבם, תקשיב אזנך.
י,יח לשפט יתום, ודך: בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש, מן-הארץ.
יא,א למנצח, לדוד:
ביהוה, חסיתי--איך, תאמרו לנפשי; נודו (נודי), הרכם צפור.
יא,ב כי הנה הרשעים, ידרכון קשת, כוננו חצם על-יתר--
לירות במו-אפל, לישרי-לב.
יא,ג כי השתות, יהרסון-- צדיק, מה-פעל.
יא,ד יהוה, בהיכל קדשו-- יהוה, בשמים כסאו:
עיניו יחזו-- עפעפיו יבחנו, בני אדם.
יא,ה יהוה, צדיק יבחן: ורשע, ואהב חמס--שנאה נפשו.
יא,ו ימטר על-רשעים, פחים: אש וגפרית, ורוח זלעפות--מנת כוסם.
יא,ז כי-צדיק יהוה, צדקות אהב; ישר, יחזו פנימו.
יב,א למנצח על-השמינית, מזמור לדוד.
יב,ב הושיעה יהוה, כי-גמר חסיד: כי-פסו אמונים, מבני אדם.
יב,ג שוא, ידברו--איש את-רעהו: שפת חלקות--בלב ולב ידברו.
יב,ד יכרת יהוה, כל-שפתי חלקות-- לשון, מדברת גדלות.
יב,ה אשר אמרו, ללשננו נגביר--שפתינו אתנו: מי אדון לנו.
יב,ו משד עניים, מאנקת אביונים:
עתה אקום, יאמר יהוה; אשית בישע, יפיח לו.
יב,ז אמרות יהוה, אמרות טהרות:
כסף צרוף, בעליל לארץ; מזקק, שבעתים.
יב,ח אתה-יהוה תשמרם; תצרנו, מן-הדור זו לעולם.
יב,ט סביב, רשעים יתהלכון; כרם זלות, לבני אדם.
יג,א למנצח, מזמור לדוד.
יג,ב עד-אנה יהוה, תשכחני נצח; עד-אנה, תסתיר את-פניך ממני.
יג,ג עד-אנה אשית עצות, בנפשי-- יגון בלבבי יומם;
עד-אנה, ירום איבי עלי.
יג,ד הביטה ענני, יהוה אלהי; האירה עיני, פן-אישן המות.
יג,ה פן-יאמר איבי יכלתיו; צרי יגילו, כי אמוט.
יג,ו ואני, בחסדך בטחתי-- יגל לבי, בישועתך:
אשירה ליהוה, כי גמל עלי.
יד,א למנצח, לדוד:
אמר נבל בלבו, אין אלהים;
השחיתו, התעיבו עלילה-- אין עשה-טוב.
יד,ב יהוה-- משמים, השקיף על-בני-אדם:
לראות, היש משכיל-- דרש, את-אלהים.
יד,ג הכל סר, יחדו נאלחו: אין עשה-טוב--אין, גם-אחד.
יד,ד הלא ידעו, כל-פעלי-און: אכלי עמי, אכלו לחם; יהוה, לא קראו.
יד,ה שם, פחדו פחד: כי-אלהים, בדור צדיק.
יד,ו עצת-עני תבישו: כי יהוה מחסהו.
יד,ז מי יתן מציון, ישועת ישראל:
בשוב יהוה, שבות עמו; יגל יעקב, ישמח ישראל.
טו,א מזמור, לדוד: יהוה, מי-יגור באהלך; מי-ישכן, בהר קדשך.
טו,ב הולך תמים, ופעל צדק; ודבר אמת, בלבבו.
טו,ג לא-רגל, על-לשנו--לא-עשה לרעהו רעה; וחרפה, לא-נשא על-קרבו.
טו,ד נבזה, בעיניו נמאס-- ואת-יראי יהוה יכבד;
נשבע להרע, ולא ימר.
טו,ה כספו, לא-נתן בנשך-- ושחד על-נקי, לא לקח:
עשה-אלה-- לא ימוט לעולם.
טז,א מכתם לדוד: שמרני אל, כי-חסיתי בך.
טז,ב אמרת ליהוה, אדני אתה; טובתי, בל-עליך.
טז,ג לקדושים, אשר-בארץ המה; ואדירי, כל-חפצי-בם.
טז,ד ירבו עצבותם, אחר מהרו:
בל-אסיך נסכיהם מדם; ובל-אשא את-שמותם, על-שפתי.
טז,ה יהוה, מנת-חלקי וכוסי-- אתה, תומיך גורלי.
טז,ו חבלים נפלו-לי, בנעמים; אף-נחלת, שפרה עלי.
טז,ז אברך--את-יהוה, אשר יעצני; אף-לילות, יסרוני כליותי.
טז,ח שויתי יהוה לנגדי תמיד: כי מימיני, בל-אמוט.
טז,ט לכן, שמח לבי--ויגל כבודי; אף-בשרי, ישכן לבטח.
טז,י כי, לא-תעזב נפשי לשאול; לא-תתן חסידך, לראות שחת.
טז,יא תודיעני, ארח חיים:
שבע שמחות, את-פניך; נעמות בימינך נצח.
יז,א תפלה, לדוד:
שמעה יהוה, צדק-- הקשיבה רנתי, האזינה תפלתי;
בלא, שפתי מרמה.
יז,ב מלפניך, משפטי יצא; עיניך, תחזינה מישרים.
יז,ג בחנת לבי, פקדת לילה-- צרפתני בל-תמצא;
זמתי, בל-יעבר-פי.
יז,ד לפעלות אדם, בדבר שפתיך-- אני שמרתי, ארחות פריץ.
יז,ה תמך אשרי, במעגלותיך; בל-נמוטו פעמי.
יז,ו אני-קראתיך כי-תענני אל; הט-אזנך לי, שמע אמרתי.
יז,ז הפלה חסדיך, מושיע חוסים-- ממתקוממים, בימינך.
יז,ח שמרני, כאישון בת-עין; בצל כנפיך, תסתירני.
יז,ט מפני רשעים, זו שדוני; איבי בנפש, יקיפו עלי.
יז,י חלבמו סגרו; פימו, דברו בגאות.
יז,יא אשרינו, עתה סבבוני (סבבונו); עיניהם ישיתו, לנטות בארץ.
יז,יב דמינו--כאריה, יכסוף לטרף; וככפיר, ישב במסתרים.
יז,יג קומה יהוה-- קדמה פניו, הכריעהו;
פלטה נפשי, מרשע חרבך.
יז,יד ממתים ידך יהוה, ממתים מחלד--
חלקם בחיים, וצפינך (וצפונך) תמלא בטנם:
ישבעו בנים-- והניחו יתרם, לעולליהם.
יז,טו אני--בצדק, אחזה פניך; אשבעה בהקיץ, תמונתך.
יח,א למנצח, לעבד יהוה--לדוד:
אשר דבר, ליהוה, את-דברי, השירה הזאת--
ביום הציל-יהוה אותו מכף כל-איביו, ומיד שאול.
יח,ב ויאמר-- ארחמך יהוה חזקי.
יח,ג יהוה, סלעי ומצודתי-- ומפלטי:
אלי צורי, אחסה-בו; מגני וקרן-ישעי, משגבי.
יח,ד מהלל, אקרא יהוה; ומן-איבי, אושע.
יח,ה אפפוני חבלי-מות; ונחלי בליעל יבעתוני.
יח,ו חבלי שאול סבבוני; קדמוני, מוקשי מות.
יח,ז בצר-לי, אקרא יהוה-- ואל-אלהי אשוע:
ישמע מהיכלו קולי; ושועתי, לפניו תבוא באזניו.
יח,ח ותגעש ותרעש, הארץ-- ומוסדי הרים ירגזו;
ויתגעשו, כי-חרה לו.
יח,ט עלה עשן, באפו-- ואש-מפיו תאכל;
גחלים, בערו ממנו.
יח,י ויט שמים, וירד; וערפל, תחת רגליו.
יח,יא וירכב על-כרוב, ויעף; וידא, על-כנפי-רוח.
יח,יב ישת חשך, סתרו-- סביבותיו סכתו;
חשכת-מים, עבי שחקים.
יח,יג מנגה, נגדו: עביו עברו--ברד, וגחלי-אש.
יח,יד וירעם בשמים, יהוה--ועליון, יתן קלו; ברד, וגחלי-אש.
יח,טו וישלח חציו, ויפיצם; וברקים רב, ויהמם.
יח,טז ויראו, אפיקי מים, ויגלו, מוסדות תבל:
מגערתך יהוה-- מנשמת, רוח אפך.
יח,יז ישלח ממרום, יקחני; ימשני, ממים רבים.
יח,יח יצילני, מאיבי עז; ומשנאי, כי-אמצו ממני.
יח,יט יקדמוני ביום-אידי; ויהי-יהוה למשען לי.
יח,כ ויוציאני למרחב; יחלצני, כי חפץ בי.
יח,כא יגמלני יהוה כצדקי; כבר ידי, ישיב לי.
יח,כב כי-שמרתי, דרכי יהוה; ולא-רשעתי, מאלהי.
יח,כג כי כל-משפטיו לנגדי; וחקתיו, לא-אסיר מני.
יח,כד ואהי תמים עמו; ואשתמר, מעוני.
יח,כה וישב-יהוה לי כצדקי; כבר ידי, לנגד עיניו.
יח,כו עם-חסיד תתחסד; עם-גבר תמים, תתמם.
יח,כז עם-נבר תתברר; ועם-עקש, תתפתל.
יח,כח כי-אתה, עם-עני תושיע; ועינים רמות תשפיל.
יח,כט כי-אתה, תאיר נרי; יהוה אלהי, יגיה חשכי.
יח,ל כי-בך, ארץ גדוד; ובאלהי, אדלג-שור.
יח,לא האל, תמים דרכו:
אמרת-יהוה צרופה; מגן הוא, לכל החסים בו.
יח,לב כי מי אלוה, מבלעדי יהוה; ומי צור, זולתי אלהינו.
יח,לג האל, המאזרני חיל; ויתן תמים דרכי.
יח,לד משוה רגלי, כאילות; ועל במתי, יעמידני.
יח,לה מלמד ידי, למלחמה; ונחתה קשת-נחושה, זרועתי.
יח,לו ותתן-לי, מגן ישעך: וימינך תסעדני; וענותך תרבני.
יח,לז תרחיב צעדי תחתי; ולא מעדו, קרסלי.
יח,לח ארדוף אויבי, ואשיגם; ולא-אשוב, עד-כלותם.
יח,לט אמחצם, ולא-יכלו קום; יפלו, תחת רגלי.
יח,מ ותאזרני חיל, למלחמה; תכריע קמי תחתי.
יח,מא ואיבי, נתתה לי ערף; ומשנאי, אצמיתם.
יח,מב ישועו ואין-מושיע; על-יהוה, ולא ענם.
יח,מג ואשחקם, כעפר על-פני-רוח; כטיט חוצות אריקם.
יח,מד תפלטני, מריבי-עם: תשימני, לראש גוים; עם לא-ידעתי יעבדוני.
יח,מה לשמע אזן, ישמעו לי; בני-נכר, יכחשו-לי.
יח,מו בני-נכר יבלו; ויחרגו, ממסגרותיהם.
יח,מז חי-יהוה, וברוך צורי; וירום, אלוהי ישעי.
יח,מח האל--הנותן נקמות לי; וידבר עמים תחתי.
יח,מט מפלטי, מאיבי: אף מן-קמי, תרוממני; מאיש חמס, תצילני.
יח,נ על-כן, אודך בגוים יהוה; ולשמך אזמרה.
יח,נא מגדל, ישועות מלכו:
ועשה חסד, למשיחו--לדוד ולזרעו; עד-עולם.
יט,א למנצח, מזמור לדוד.
יט,ב השמים, מספרים כבוד-אל; ומעשה ידיו, מגיד הרקיע.
יט,ג יום ליום, יביע אמר; ולילה ללילה, יחוה-דעת.
יט,ד אין-אמר, ואין דברים: בלי, נשמע קולם.
יט,ה בכל-הארץ, יצא קום, ובקצה תבל, מליהם;
לשמש, שם-אהל בהם.
יט,ו והוא--כחתן, יצא מחפתו; ישיש כגבור, לרוץ ארח.
יט,ז מקצה השמים, מוצאו--ותקופתו על-קצותם; ואין נסתר, מחמתו.
יט,ח תורת יהוה תמימה, משיבת נפש; עדות יהוה נאמנה, מחכימת פתי.
יט,ט פקודי יהוה ישרים, משמחי-לב; מצות יהוה ברה, מאירת עינים.
יט,י יראת יהוה, טהורה--עומדת לעד: משפטי-יהוה אמת; צדקו יחדו.
יט,יא הנחמדים--מזהב, ומפז רב; ומתוקים מדבש, ונפת צופים.
יט,יב גם-עבדך, נזהר בהם; בשמרם, עקב רב.
יט,יג שגיאות מי-יבין; מנסתרות נקני.
יט,יד גם מזדים, חשך עבדך-- אל-ימשלו-בי אז איתם;
ונקיתי, מפשע רב.
יט,טו יהיו לרצון אמרי-פי, והגיון לבי לפניך:
יהוה, צורי וגאלי.
כ,א למנצח, מזמור לדוד.
כ,ב יענך יהוה, ביום צרה; ישגבך, שם אלהי יעקב.
כ,ג ישלח-עזרך מקדש; ומציון, יסעדך.
כ,ד יזכר כל-מנחתך; ועולתך ידשנה סלה.
כ,ה יתן-לך כלבבך; וכל-עצתך ימלא.
כ,ו נרננה, בישועתך-- ובשם-אלהינו נדגל;
ימלא יהוה, כל-משאלותיך.
כ,ז עתה ידעתי-- כי הושיע יהוה, משיחו:
יענהו, משמי קדשו-- בגברות, ישע ימינו.
כ,ח אלה ברכב, ואלה בסוסים;
ואנחנו, בשם-יהוה אלהינו נזכיר.
כ,ט המה, כרעו ונפלו; ואנחנו קמנו, ונתעודד.
כ,י יהוה הושיעה: המלך, יעננו ביום-קראנו.
כא,א למנצח, מזמור לדוד.
כא,ב יהוה, בעזך ישמח-מלך; ובישועתך, מה-יגיל (יגל) מאד.
כא,ג תאות לבו, נתתה לו; וארשת שפתיו, בל-מנעת סלה.
כא,ד כי-תקדמנו, ברכות טוב; תשית לראשו, עטרת פז.
כא,ה חיים, שאל ממך--נתתה לו; ארך ימים, עולם ועד.
כא,ו גדול כבודו, בישועתך; הוד והדר, תשוה עליו.
כא,ז כי-תשיתהו ברכות לעד; תחדהו בשמחה, את-פניך.
כא,ח כי-המלך, בטח ביהוה; ובחסד עליון, בל-ימוט.
כא,ט תמצא ידך, לכל-איביך; ימינך, תמצא שנאיך.
כא,י תשיתמו, כתנור אש-- לעת פניך:
יהוה, באפו יבלעם; ותאכלם אש.
כא,יא פרימו, מארץ תאבד; וזרעם, מבני אדם.
כא,יב כי-נטו עליך רעה; חשבו מזמה, בל-יוכלו.
כא,יג כי, תשיתמו שכם; במיתריך, תכונן על-פניהם.
כא,יד רומה יהוה בעזך; נשירה ונזמרה, גבורתך.
כב,א למנצח, על-אילת השחר; מזמור לדוד.
כב,ב אלי אלי, למה עזבתני; רחוק מישועתי, דברי שאגתי.
כב,ג אלהי--אקרא יומם, ולא תענה; ולילה, ולא-דמיה לי.
כב,ד ואתה קדוש-- יושב, תהלות ישראל.
כב,ה בך, בטחו אבתינו; בטחו, ותפלטמו.
כב,ו אליך זעקו ונמלטו; בך בטחו ולא-בושו.
כב,ז ואנכי תולעת ולא-איש; חרפת אדם, ובזוי עם.
כב,ח כל-ראי, ילעגו לי; יפטירו בשפה, יניעו ראש.
כב,ט גל אל-יהוה יפלטהו; יצילהו, כי חפץ בו.
כב,י כי-אתה גחי מבטן; מבטיחי, על-שדי אמי.
כב,יא עליך, השלכתי מרחם; מבטן אמי, אלי אתה.
כב,יב אל-תרחק ממני, כי-צרה קרובה: כי-אין עוזר.
כב,יג סבבוני, פרים רבים; אבירי בשן כתרוני.
כב,יד פצו עלי פיהם; אריה, טרף ושאג.
כב,טו כמים נשפכתי-- והתפרדו, כל-עצמותי:
היה לבי, כדונג; נמס, בתוך מעי.
כב,טז יבש כחרש, כחי, ולשוני, מדבק מלקוחי; ולעפר-מות תשפתני.
כב,יז כי סבבוני, כלבים: עדת מרעים, הקיפוני; כארי, ידי ורגלי.
כב,יח אספר כל-עצמותי; המה יביטו, יראו-בי.
כב,יט יחלקו בגדי להם; ועל-לבושי, יפילו גורל.
כב,כ ואתה יהוה, אל-תרחק; אילותי, לעזרתי חושה.
כב,כא הצילה מחרב נפשי; מיד-כלב, יחידתי.
כב,כב הושיעני, מפי אריה; ומקרני רמים עניתני.
כב,כג אספרה שמך לאחי; בתוך קהל אהללך.
כב,כד יראי יהוה, הללוהו-- כל-זרע יעקב כבדוהו;
וגורו ממנו, כל-זרע ישראל.
כב,כה כי לא-בזה ולא שקץ, ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו;
ובשועו אליו שמע.
כב,כו מאתך, תהלתי: בקהל רב--נדרי אשלם, נגד יראיו.
כב,כז יאכלו ענוים, וישבעו-- יהללו יהוה, דרשיו;
יחי לבבכם לעד.
כב,כח יזכרו, וישבו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ;
וישתחוו לפניך, כל-משפחות גוים.
כב,כט כי ליהוה, המלוכה; ומשל, בגוים.
כב,ל אכלו וישתחוו, כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו, כל-יורדי עפר;
ונפשו, לא חיה.
כב,לא זרע יעבדנו; יספר לאדני לדור.
כב,לב יבאו, ויגידו צדקתו: לעם נולד, כי עשה.
כג,א מזמור לדוד: יהוה רעי, לא אחסר.
כג,ב בנאות דשא, ירביצני; על-מי מנחות ינהלני.
כג,ג נפשי ישובב; ינחני במעגלי-צדק, למען שמו.
כג,ד גם כי-אלך בגיא צלמות, לא-אירא רע-- כי-אתה עמדי;
שבטך ומשענתך, המה ינחמני.
כג,ה תערך לפני, שלחן-- נגד צררי;
דשנת בשמן ראשי, כוסי רויה.
כג,ו אך, טוב וחסד ירדפוני-- כל-ימי חיי;
ושבתי בבית-יהוה, לארך ימים.
כד,א לדוד, מזמור:
ליהוה, הארץ ומלואה; תבל, וישבי בה.
כד,ב כי-הוא, על-ימים יסדה; ועל-נהרות, יכוננה.
כד,ג מי-יעלה בהר-יהוה; ומי-יקום, במקום קדשו.
כד,ד נקי כפים, ובר-לבב:
אשר לא-נשא לשוא נפשי; ולא נשבע למרמה.
כד,ה ישא ברכה, מאת יהוה; וצדקה, מאלהי ישעו.
כד,ו זה, דור דרשו; מבקשי פניך יעקב סלה.
כד,ז שאו שערים, ראשיכם, והנשאו, פתחי עולם;
ויבוא, מלך הכבוד.
כד,ח מי זה, מלך הכבוד:
יהוה, עזוז וגבור; יהוה, גבור מלחמה.
כד,ט שאו שערים, ראשיכם, ושאו, פתחי עולם;
ויבא, מלך הכבוד.
כד,י מי הוא זה, מלך הכבוד:
יהוה צבאות-- הוא מלך הכבוד סלה.
כה,א לדוד: אליך יהוה, נפשי אשא.
כה,ב אלהי--בך בטחתי, אל-אבושה; אל-יעלצו אויבי לי.
כה,ג גם כל-קויך, לא יבשו; יבשו, הבוגדים ריקם.
כה,ד דרכיך יהוה, הודיעני; ארחותיך למדני.
כה,ה הדריכני באמתך, ולמדני-- כי-אתה, אלהי ישעי;
אותך קויתי, כל-היום.
כה,ו זכר-רחמיך יהוה, וחסדיך: כי מעולם המה.
כה,ז חטאות נעורי, ופשעי-- אל-תזכר:
כחסדך זכר-לי-אתה-- למען טובך יהוה.
כה,ח טוב-וישר יהוה; על-כן יורה חטאים בדרך.
כה,ט ידרך ענוים, במשפט; וילמד ענוים דרכו.
כה,י כל-ארחות יהוה, חסד ואמת-- לנצרי בריתו, ועדתיו.
כה,יא למען-שמך יהוה; וסלחת לעוני, כי רב-הוא.
כה,יב מי-זה האיש, ירא יהוה-- יורנו, בדרך יבחר.
כה,יג נפשו, בטוב תלין; וזרעו, יירש ארץ.
כה,יד סוד יהוה, ליראיו; ובריתו, להודיעם.
כה,טו עיני תמיד, אל-יהוה: כי הוא-יוציא מרשת רגלי.
כה,טז פנה-אלי וחנני: כי-יחיד ועני אני.
כה,יז צרות לבבי הרחיבו; ממצוקותי, הוציאני.
כה,יח ראה עניי, ועמלי; ושא, לכל-חטאותי.
כה,יט ראה-איבי כי-רבו; ושנאת חמס שנאוני.
כה,כ שמרה נפשי, והצילני; אל-אבוש, כי-חסיתי בך.
כה,כא תם-וישר יצרוני: כי, קויתיך.
כה,כב פדה אלהים, את-ישראל-- מכל, צרותיו.
כו,א לדוד: שפטני יהוה-- כי-אני, בתמי הלכתי;
וביהוה בטחתי, לא אמעד.
כו,ב בחנני יהוה ונסני; צרופה (צרפה) כליותי ולבי.
כו,ג כי-חסדך, לנגד עיני; והתהלכתי, באמתך.
כו,ד לא-ישבתי, עם-מתי-שוא; ועם נעלמים, לא אבוא.
כו,ה שנאתי, קהל מרעים; ועם-רשעים, לא אשב.
כו,ו ארחץ בנקיון כפי; ואסבבה את-מזבחך יהוה.
כו,ז לשמע, בקול תודה; ולספר, כל-נפלאותיך.
כו,ח יהוה--אהבתי, מעון ביתך; ומקום, משכן כבודך.
כו,ט אל-תאסף עם-חטאים נפשי; ועם-אנשי דמים חיי.
כו,י אשר-בידיהם זמה; וימינם, מלאה שחד.
כו,יא ואני, בתמי אלך; פדני וחנני.
כו,יב רגלי, עמדה במישור; במקהלים, אברך יהוה.
כז,א לדוד: יהוה, אורי וישעי--ממי אירא;
יהוה מעוז-חיי, ממי אפחד.
כז,ב בקרב עלי, מרעים-- לאכל את-בשרי:
צרי ואיבי לי; המה כשלו ונפלו.
כז,ג אם-תחנה עלי, מחנה-- לא-יירא לבי:
אם-תקום עלי, מלחמה-- בזאת, אני בוטח.
כז,ד אחת, שאלתי מאת-יהוה-- אותה אבקש:
שבתי בבית-יהוה, כל-ימי חיי;
לחזות בנעם-יהוה, ולבקר בהיכלו.
כז,ה כי יצפנני, בסכה-- ביום רעה:
יסתרני, בסתר אהלו; בצור, ירוממני.
כז,ו ועתה ירום ראשי, על איבי סביבותי, ואזבחה באהלו, זבחי תרועה;
אשירה ואזמרה, ליהוה.
כז,ז שמע-יהוה קולי אקרא; וחנני וענני.
כז,ח לך, אמר לבי--בקשו פני; את-פניך יהוה אבקש.
כז,ט אל-תסתר פניך, ממני-- אל תט-באף, עבדך:
עזרתי היית; אל-תטשני ואל-תעזבני, אלהי ישעי.
כז,י כי-אבי ואמי עזבוני; ויהוה יאספני.
כז,יא הורני יהוה, דרכך: ונחני, בארח מישור--למען, שוררי.
כז,יב אל-תתנני, בנפש צרי: כי קמו-בי עדי-שקר, ויפח חמס.
כז,יג לולא--האמנתי, לראות בטוב-יהוה: בארץ חיים.
כז,יד קוה, אל-יהוה: חזק, ויאמץ לבך; וקוה, אל-יהוה.
כח,א לדוד, אליך יהוה אקרא-- צורי, אל-תחרש ממני:
פן-תחשה ממני; ונמשלתי, עם-יורדי בור.
כח,ב שמע קול תחנוני, בשועי אליך;
בנשאי ידי, אל-דביר קדשך.
כח,ג אל-תמשכני עם-רשעים, ועם-פעלי-און:
דברי שלום, עם-רעיהם; ורעה, בלבבם.
כח,ד תן-להם כפעלם, וכרע מעלליהם:
כמעשה ידיהם, תן להם; השב גמולם להם.
כח,ה כי לא יבינו, אל-פעלת יהוה-- ואל-מעשה ידיו;
יהרסם, ולא יבנם.
כח,ו ברוך יהוה: כי-שמע, קול תחנוני.
כח,ז יהוה, עזי ומגני-- בו בטח לבי, ונעזרתי:
ויעלז לבי; ומשירי אהודנו.
כח,ח יהוה עז-למו; ומעוז ישועות משיחו הוא.
כח,ט הושיעה, את-עמך-- וברך את-נחלתך;
ורעם ונשאם, עד-העולם.
כט,א מזמור, לדוד: הבו ליהוה, בני אלים; הבו ליהוה, כבוד ועז.
כט,ב הבו ליהוה, כבוד שמו; השתחוו ליהוה, בהדרת-קדש.
כט,ג קול יהוה, על-המים:
אל-הכבוד הרעים; יהוה, על-מים רבים.
כט,ד קול-יהוה בכח; קול יהוה, בהדר.
כט,ה קול יהוה, שבר ארזים; וישבר יהוה, את-ארזי הלבנון.
כט,ו וירקידם כמו-עגל; לבנון ושרין, כמו בן-ראמים.
כט,ז קול-יהוה חצב; להבות אש.
כט,ח קול יהוה, יחיל מדבר; יחיל יהוה, מדבר קדש.
כט,ט קול יהוה, יחולל אילות-- ויחשף יערות:
ובהיכלו-- כלו, אמר כבוד.
כט,י יהוה, למבול ישב; וישב יהוה, מלך לעולם.
כט,יא יהוה--עז, לעמו יתן; יהוה, יברך את-עמו בשלום.
ל,א מזמור: שיר-חנכת הבית לדוד.
ל,ב ארוממך יהוה, כי דליתני; ולא-שמחת איבי לי.
ל,ג יהוה אלהי-- שועתי אליך, ותרפאני.
ל,ד יהוה--העלית מן-שאול נפשי; חייתני, מיורדי- (מירדי-) בור.
ל,ה זמרו ליהוה חסידיו; והודו, לזכר קדשו.
ל,ו כי רגע, באפו-- חיים ברצונו:
בערב, ילין בכי; ולבקר רנה.
ל,ז ואני, אמרתי בשלוי-- בל-אמוט לעולם.
ל,ח יהוה-- ברצונך, העמדתה להררי-עז:
הסתרת פניך; הייתי נבהל.
ל,ט אליך יהוה אקרא; ואל-אדני, אתחנן.
ל,י מה-בצע בדמי, ברדתי אל-שחת:
היודך עפר; היגיד אמתך.
ל,יא שמע-יהוה וחנני; יהוה, היה-עזר לי.
ל,יב הפכת מספדי, למחול לי: פתחת שקי; ותאזרני שמחה.
ל,יג למען, יזמרך כבוד-- ולא ידם:
יהוה אלהי, לעולם אודך.
לא,א למנצח, מזמור לדוד.
לא,ב בך-יהוה חסיתי, אל-אבושה לעולם; בצדקתך פלטני.
לא,ג הטה אלי, אזנך-- מהרה הצילני:
היה לי, לצור-מעוז--לבית מצודות; להושיעני.
לא,ד כי-סלעי ומצודתי אתה; ולמען שמך, תנחני ותנהלני.
לא,ה תוציאני--מרשת זו, טמנו לי: כי-אתה, מעוזי.
לא,ו בידך, אפקיד רוחי: פדית אותי יהוה--אל אמת.
לא,ז שנאתי, השמרים הבלי-שוא; ואני, אל-יהוה בטחתי.
לא,ח אגילה ואשמחה, בחסדך:
אשר ראית, את-עניי; ידעת, בצרות נפשי.
לא,ט ולא הסגרתני, ביד-אויב; העמדת במרחב רגלי.
לא,י חנני יהוה, כי צר-לי:
עששה בכעס עיני; נפשי ובטני.
לא,יא כי כלו ביגון, חיי-- ושנותי באנחה:
כשל בעוני כחי; ועצמי עששו.
לא,יב מכל-צררי הייתי חרפה, ולשכני מאד-- ופחד למידעי:
ראי בחוץ-- נדדו ממני.
לא,יג נשכחתי, כמת מלב; הייתי, ככלי אבד.
לא,יד כי שמעתי, דבת רבים-- מגור מסביב:
בהוסדם יחד עלי; לקחת נפשי זממו.
לא,טו ואני, עליך בטחתי יהוה; אמרתי, אלהי אתה.
לא,טז בידך עתתי; הצילני מיד-אויבי, ומרדפי.
לא,יז האירה פניך, על-עבדך; הושיעני בחסדך.
לא,יח יהוה--אל-אבושה, כי קראתיך; יבשו רשעים, ידמו לשאול.
לא,יט תאלמנה, שפתי-שקר: הדברות על-צדיק עתק--בגאוה ובוז.
לא,כ מה רב-טובך, אשר-צפנת ליראיך:
פעלת, לחסים בך; נגד, בני אדם.
לא,כא תסתירם, בסתר פניך-- מרכסי-איש:
תצפנם בסכה; מריב לשנות.
לא,כב ברוך יהוה: כי הפליא חסדו לי, בעיר מצור.
לא,כג ואני, אמרתי בחפזי-- נגרזתי, מנגד עיניך:
אכן--שמעת, קול תחנוני; בשועי אליך.
לא,כד אהבו את-יהוה, כל-חסידיו:
אמונים, נצר יהוה; ומשלם על-יתר, עשה גאוה.
לא,כה חזקו, ויאמץ לבבכם-- כל-המיחלים, ליהוה.
לב,א לדוד, משכיל: אשרי נשוי-פשע; כסוי חטאה.
לב,ב אשרי אדם--לא יחשב יהוה לו עון; ואין ברוחו רמיה.
לב,ג כי-החרשתי, בלו עצמי-- בשאגתי, כל-היום.
לב,ד כי, יומם ולילה-- תכבד עלי, ידך:
נהפך לשדי-- בחרבני קיץ סלה.
לב,ה חטאתי אודיעך, ועוני לא-כסיתי--
אמרתי, אודה עלי פשעי ליהוה;
ואתה נשאת עון חטאתי סלה.
לב,ו על-זאת, יתפלל כל-חסיד אליך-- לעת מצא:
רק, לשטף מים רבים-- אליו, לא יגיעו.
לב,ז אתה, סתר לי-- מצר תצרני:
רני פלט; תסובבני סלה.
לב,ח אשכילך, ואורך--בדרך-זו תלך; איעצה עליך עיני.
לב,ט אל-תהיו, כסוס כפרד-- אין הבין:
במתג-ורסן עדיו לבלום; בל, קרב אליך.
לב,י רבים מכאובים, לרשע: והבוטח ביהוה--חסד, יסובבנו.
לב,יא שמחו ביהוה וגילו, צדיקים; והרנינו, כל-ישרי-לב.
לג,א רננו צדיקים, ביהוה; לישרים, נאוה תהלה.
לג,ב הודו ליהוה בכנור; בנבל עשור, זמרו-לו.
לג,ג שירו-לו, שיר חדש; היטיבו נגן, בתרועה.
לג,ד כי-ישר דבר-יהוה; וכל-מעשהו, באמונה.
לג,ה אהב, צדקה ומשפט; חסד יהוה, מלאה הארץ.
לג,ו בדבר יהוה, שמים נעשו; וברוח פיו, כל-צבאם.
לג,ז כנס כנד, מי הים; נתן באוצרות תהומות.
לג,ח ייראו מיהוה, כל-הארץ; ממנו יגורו, כל-ישבי תבל.
לג,ט כי הוא אמר ויהי; הוא-צוה, ויעמד.
לג,י יהוה, הפיר עצת-גוים; הניא, מחשבות עמים.
לג,יא עצת יהוה, לעולם תעמד; מחשבות לבו, לדר ודר.
לג,יב אשרי הגוי, אשר-יהוה אלהיו; העם, בחר לנחלה לו.
לג,יג משמים, הביט יהוה; ראה, את-כל-בני האדם.
לג,יד ממכון-שבתו השגיח-- אל כל-ישבי הארץ.
לג,טו היצר יחד לבם; המבין, אל-כל-מעשיהם.
לג,טז אין-המלך, נושע ברב-חיל; גבור, לא-ינצל ברב-כח.
לג,יז שקר הסוס, לתשועה; וברב חילו, לא ימלט.
לג,יח הנה עין יהוה, אל-יראיו; למיחלים לחסדו.
לג,יט להציל ממות נפשם; ולחיותם, ברעב.
לג,כ נפשנו, חכתה ליהוה; עזרנו ומגננו הוא.
לג,כא כי-בו, ישמח לבנו: כי בשם קדשו בטחנו.
לג,כב יהי-חסדך יהוה עלינו: כאשר, יחלנו לך.
לד,א לדוד-- בשנותו את-טעמו, לפני אבימלך; ויגרשהו, וילך.
לד,ב אברכה את-יהוה בכל-עת; תמיד, תהלתו בפי.
לד,ג ביהוה, תתהלל נפשי; ישמעו ענוים וישמחו.
לד,ד גדלו ליהוה אתי; ונרוממה שמו יחדו.
לד,ה דרשתי את-יהוה וענני; ומכל-מגורותי הצילני.
לד,ו הביטו אליו ונהרו; ופניהם, אל-יחפרו.
לד,ז זה עני קרא, ויהוה שמע; ומכל-צרותיו, הושיעו.
לד,ח חנה מלאך-יהוה סביב ליראיו; ויחלצם.
לד,ט טעמו וראו, כי-טוב יהוה; אשרי הגבר, יחסה-בו.
לד,י יראו את-יהוה קדשיו: כי-אין מחסור, ליראיו.
לד,יא כפירים, רשו ורעבו; ודרשי יהוה, לא-יחסרו כל-טוב.
לד,יב לכו-בנים, שמעו-לי; יראת יהוה, אלמדכם.
לד,יג מי-האיש, החפץ חיים; אהב ימים, לראות טוב.
לד,יד נצר לשונך מרע; ושפתיך, מדבר מרמה.
לד,טו סור מרע, ועשה-טוב; בקש שלום ורדפהו.
לד,טז עיני יהוה, אל-צדיקים; ואזניו, אל-שועתם.
לד,יז פני יהוה, בעשי רע; להכרית מארץ זכרם.
לד,יח צעקו, ויהוה שמע; ומכל-צרותם, הצילם.
לד,יט קרוב יהוה, לנשברי-לב; ואת-דכאי-רוח יושיע.
לד,כ רבות, רעות צדיק; ומכלם, יצילנו יהוה.
לד,כא שמר כל-עצמותיו; אחת מהנה, לא נשברה.
לד,כב תמותת רשע רעה; ושנאי צדיק יאשמו.
לד,כג פדה יהוה, נפש עבדיו; ולא יאשמו, כל-החסים בו.
לה,א לדוד: ריבה יהוה, את-יריבי; לחם, את-לחמי.
לה,ב החזק מגן וצנה; וקומה, בעזרתי.
לה,ג והרק חנית וסגר, לקראת רדפי; אמר לנפשי, ישעתך אני.
לה,ד יבשו ויכלמו, מבקשי נפשי: יסגו אחור ויחפרו--חשבי, רעתי.
לה,ה יהיו, כמץ לפני-רוח; ומלאך יהוה דוחה.
לה,ו יהי-דרכם, חשך וחלקלקת; ומלאך יהוה, רדפם.
לה,ז כי-חנם טמנו-לי, שחת רשתם; חנם, חפרו לנפשי.
לה,ח תבואהו שואה, לא-ידע:
ורשתו אשר-טמן תלכדו; בשואה, יפל-בה.
לה,ט ונפשי, תגיל ביהוה; תשיש, בישועתו.
לה,י כל עצמותי, תאמרנה-- יהוה, מי כמוך:
מציל עני, מחזק ממנו; ועני ואביון, מגזלו.
לה,יא יקומון, עדי חמס: אשר לא-ידעתי, ישאלוני.
לה,יב ישלמוני רעה, תחת טובה: שכול לנפשי.
לה,יג ואני, בחלותם לבושי שק-- עניתי בצום נפשי;
ותפלתי, על-חיקי תשוב.
לה,יד כרע-כאח לי, התהלכתי; כאבל-אם, קדר שחותי.
לה,טו ובצלעי, שמחו ונאספו:
נאספו עלי נכים, ולא ידעתי;
קרעו ולא-דמו.
לה,טז בחנפי, לעגי מעוג-- חרק עלי שנימו.
לה,יז אדני, כמה תראה:
השיבה נפשי, משאיהם; מכפירים, יחידתי.
לה,יח אודך, בקהל רב; בעם עצום אהללך.
לה,יט אל-ישמחו-לי איבי שקר; שנאי חנם, יקרצו-עין.
לה,כ כי לא שלום, ידברו: ועל רגעי-ארץ--דברי מרמות, יחשבון.
לה,כא וירחיבו עלי, פיהם: אמרו, האח האח; ראתה עיננו.
לה,כב ראיתה יהוה, אל-תחרש; אדני, אל-תרחק ממני.
לה,כג העירה והקיצה, למשפטי; אלהי ואדני לריבי.
לה,כד שפטני כצדקך, יהוה אלהי; ואל-ישמחו-לי.
לה,כה אל-יאמרו בלבם, האח נפשנו; אל-יאמרו, בלענוהו.
לה,כו יבשו ויחפרו, יחדו-- שמחי רעתי:
ילבשו-בשת וכלמה-- המגדילים עלי.
לה,כז ירנו וישמחו, חפצי צדקי:
ויאמרו תמיד, יגדל יהוה; החפץ, שלום עבדו.
לה,כח ולשוני, תהגה צדקך; כל-היום, תהלתך.
לו,א למנצח לעבד-יהוה לדוד.
לו,ב נאם-פשע לרשע, בקרב לבי; אין-פחד אלהים, לנגד עיניו.
לו,ג כי-החליק אליו בעיניו; למצא עונו לשנא.
לו,ד דברי-פיו, און ומרמה; חדל להשכיל להיטיב.
לו,ה און, יחשב--על-משכבו: יתיצב, על-דרך לא-טוב; רע, לא ימאס.
לו,ו יהוה, בהשמים חסדך; אמונתך, עד-שחקים.
לו,ז צדקתך, כהררי-אל--משפטיך, תהום רבה; אדם ובהמה תושיע יהוה.
לו,ח מה-יקר חסדך, אלהים: ובני אדם--בצל כנפיך, יחסיון.
לו,ט ירוין, מדשן ביתך; ונחל עדניך תשקם.
לו,י כי-עמך, מקור חיים; באורך, נראה-אור.
לו,יא משך חסדך, לידעיך; וצדקתך, לישרי-לב.
לו,יב אל-תבואני, רגל גאוה; ויד-רשעים, אל-תנדני.
לו,יג שם נפלו, פעלי און; דחו, ולא-יכלו קום.
לז,א לדוד: אל-תתחר במרעים; אל-תקנא, בעשי עולה.
לז,ב כי כחציר, מהרה ימלו; וכירק דשא, יבולון.
לז,ג בטח ביהוה, ועשה-טוב; שכן-ארץ, ורעה אמונה.
לז,ד והתענג על-יהוה; ויתן-לך, משאלת לבך.
לז,ה גול על-יהוה דרכך; ובטח עליו, והוא יעשה.
לז,ו והוציא כאור צדקך; ומשפטך, כצהרים.
לז,ז דום, ליהוה-- והתחולל-לו:
אל-תתחר, במצליח דרכו; באיש, עשה מזמות.
לז,ח הרף מאף, ועזב חמה; אל-תתחר, אך-להרע.
לז,ט כי-מרעים, יכרתון; וקוי יהוה, המה יירשו-ארץ.
לז,י ועוד מעט, ואין רשע; והתבוננת על-מקומו ואיננו.
לז,יא וענוים יירשו-ארץ; והתענגו, על-רב שלום.
לז,יב זמם רשע, לצדיק; וחרק עליו שניו.
לז,יג אדני ישחק-לו: כי-ראה, כי-יבא יומו.
לז,יד חרב, פתחו רשעים-- ודרכו קשתם:
להפיל, עני ואביון; לטבוח, ישרי-דרך.
לז,טו חרבם, תבוא בלבם; וקשתותם, תשברנה.
לז,טז טוב-מעט, לצדיק-- מהמון, רשעים רבים.
לז,יז כי זרועות רשעים, תשברנה; וסומך צדיקים יהוה.
לז,יח יודע יהוה, ימי תמימם; ונחלתם, לעולם תהיה.
לז,יט לא-יבשו, בעת רעה; ובימי רעבון ישבעו.
לז,כ כי רשעים, יאבדו, ואיבי יהוה, כיקר כרים; כלו בעשן כלו.
לז,כא לוה רשע, ולא ישלם; וצדיק, חונן ונותן.
לז,כב כי מברכיו, יירשו ארץ; ומקלליו, יכרתו.
לז,כג מיהוה, מצעדי-גבר כוננו; ודרכו יחפץ.
לז,כד כי-יפל לא-יוטל: כי-יהוה, סומך ידו.
לז,כה נער, הייתי-- גם-זקנתי:
ולא-ראיתי, צדיק נעזב; וזרעו, מבקש-לחם.
לז,כו כל-היום, חונן ומלוה; וזרעו, לברכה.
לז,כז סור מרע, ועשה-טוב; ושכן לעולם.
לז,כח כי יהוה, אהב משפט, ולא-יעזב את-חסידיו, לעולם נשמרו;
וזרע רשעים נכרת.
לז,כט צדיקים יירשו-ארץ; וישכנו לעד עליה.
לז,ל פי-צדיק, יהגה חכמה; ולשונו, תדבר משפט.
לז,לא תורת אלהיו בלבו; לא תמעד אשריו.
לז,לב צופה רשע, לצדיק; ומבקש, להמיתו.
לז,לג יהוה, לא-יעזבנו בידו; ולא ירשיענו, בהשפטו.
לז,לד קוה אל-יהוה, ושמר דרכו, וירוממך, לרשת ארץ;
בהכרת רשעים תראה.
לז,לה ראיתי, רשע עריץ; ומתערה, כאזרח רענן.
לז,לו ויעבר, והנה איננו; ואבקשהו, ולא נמצא.
לז,לז שמר-תם, וראה ישר: כי-אחרית לאיש שלום.
לז,לח ופשעים, נשמדו יחדו; אחרית רשעים נכרתה.
לז,לט ותשועת צדיקים, מיהוה; מעוזם, בעת צרה.
לז,מ ויעזרם יהוה, ויפלטם: יפלטם מרשעים, ויושיעם--כי-חסו בו.
לח,א מזמור לדוד להזכיר.
לח,ב יהוה--אל-בקצפך תוכיחני; ובחמתך תיסרני.
לח,ג כי-חציך, נחתו בי; ותנחת עלי ידך.
לח,ד אין-מתם בבשרי, מפני זעמך; אין-שלום בעצמי, מפני חטאתי.
לח,ה כי עונתי, עברו ראשי; כמשא כבד, יכבדו ממני.
לח,ו הבאישו נמקו, חבורתי: מפני, אולתי.
לח,ז נעויתי שחתי עד-מאד; כל-היום, קדר הלכתי.
לח,ח כי-כסלי, מלאו נקלה; ואין מתם, בבשרי.
לח,ט נפוגותי ונדכיתי עד-מאד; שאגתי, מנהמת לבי.
לח,י אדני, נגדך כל-תאותי; ואנחתי, ממך לא-נסתרה.
לח,יא לבי סחרחר, עזבני כחי; ואור-עיני גם-הם, אין אתי.
לח,יב אהבי, ורעי--מנגד נגעי יעמדו; וקרובי, מרחק עמדו.
לח,יג וינקשו, מבקשי נפשי, ודרשי רעתי, דברו הוות; ומרמות, כל-היום יהגו.
לח,יד ואני כחרש, לא אשמע; וכאלם, לא יפתח-פיו.
לח,טו ואהי--כאיש, אשר לא-שמע; ואין בפיו, תוכחות.
לח,טז כי-לך יהוה הוחלתי; אתה תענה, אדני אלהי.
לח,יז כי-אמרתי, פן-ישמחו-לי; במוט רגלי, עלי הגדילו.
לח,יח כי-אני, לצלע נכון; ומכאובי נגדי תמיד.
לח,יט כי-עוני אגיד; אדאג, מחטאתי.
לח,כ ואיבי, חיים עצמו; ורבו שנאי שקר.
לח,כא ומשלמי רעה, תחת טובה-- ישטנוני, תחת רדופי- (רדפי-) טוב.
לח,כב אל-תעזבני יהוה: אלהי, אל-תרחק ממני.
לח,כג חושה לעזרתי: אדני, תשועתי.
לט,א למנצח לידיתון (לידותון), מזמור לדוד.
לט,ב אמרתי-- אשמרה דרכי, מחטוא בלשוני:
אשמרה לפי מחסום-- בעד רשע לנגדי.
לט,ג נאלמתי דומיה, החשיתי מטוב; וכאבי נעכר.
לט,ד חם-לבי, בקרבי--בהגיגי תבער-אש; דברתי, בלשוני.
לט,ה הודיעני יהוה, קצי--ומדת ימי מה-היא; אדעה, מה-חדל אני.
לט,ו הנה טפחות, נתתה ימי-- וחלדי כאין נגדך;
אך כל-הבל כל-אדם, נצב סלה.
לט,ז אך-בצלם, יתהלך-איש-- אך-הבל יהמיון;
יצבר, ולא-ידע מי-אספם.
לט,ח ועתה מה-קויתי אדני-- תוחלתי, לך היא.
לט,ט מכל-פשעי הצילני; חרפת נבל, אל-תשימני.
לט,י נאלמתי, לא אפתח-פי: כי אתה עשית.
לט,יא הסר מעלי נגעך; מתגרת ידך, אני כליתי.
לט,יב בתוכחות על-עון, יסרת איש-- ותמס כעש חמודו;
אך הבל כל-אדם סלה.
לט,יג שמעה תפלתי יהוה, ושועתי האזינה--
אל-דמעתי, אל-תחרש:
כי גר אנכי עמך; תושב, ככל-אבותי.
לט,יד השע ממני ואבליגה-- בטרם אלך ואינני.
מ,א למנצח, לדוד מזמור.
מ,ב קוה קויתי יהוה; ויט אלי, וישמע שועתי.
מ,ג ויעלני, מבור שאון-- מטיט היון:
ויקם על-סלע רגלי; כונן אשרי.
מ,ד ויתן בפי, שיר חדש-- תהלה לאלהינו:
יראו רבים וייראו; ויבטחו, ביהוה.
מ,ה אשרי הגבר-- אשר-שם יהוה, מבטחו;
ולא-פנה אל-רהבים, ושטי כזב.
מ,ו רבות עשית, אתה יהוה אלהי--
נפלאתיך ומחשבתיך, אלינו:
אין, ערך אליך--אגידה ואדברה; עצמו, מספר.
מ,ז זבח ומנחה, לא-חפצת-- אזנים, כרית לי;
עולה וחטאה, לא שאלת.
מ,ח אז אמרתי, הנה-באתי: במגלת-ספר, כתוב עלי.
מ,ט לעשות-רצונך אלהי חפצתי; ותורתך, בתוך מעי.
מ,י בשרתי צדק, בקהל רב-- הנה שפתי, לא אכלא:
יהוה, אתה ידעת.
מ,יא צדקתך לא-כסיתי, בתוך לבי-- אמונתך ותשועתך אמרתי;
לא-כחדתי חסדך ואמתך, לקהל רב.
מ,יב אתה יהוה-- לא-תכלא רחמיך ממני;
חסדך ואמתך, תמיד יצרוני.
מ,יג כי אפפו-עלי רעות, עד-אין מספר--
השיגוני עונתי, ולא-יכלתי לראות;
עצמו משערות ראשי, ולבי עזבני.
מ,יד רצה יהוה, להצילני; יהוה, לעזרתי חושה.
מ,טו יבשו ויחפרו, יחד-- מבקשי נפשי, לספותה:
יסגו אחור, ויכלמו-- חפצי, רעתי.
מ,טז ישמו, על-עקב בשתם-- האמרים לי, האח האח.
מ,יז ישישו וישמחו, בך-- כל-מבקשיך:
יאמרו תמיד, יגדל יהוה-- אהבי, תשועתך.
מ,יח ואני, עני ואביון-- אדני יחשב-לי:
עזרתי ומפלטי אתה: אלהי, אל-תאחר.
מא,א למנצח, מזמור לדוד.
מא,ב אשרי, משכיל אל-דל; ביום רעה, ימלטהו יהוה.
מא,ג יהוה, ישמרהו ויחיהו--יאשר (ואשר) בארץ; ואל-תתנהו, בנפש איביו.
מא,ד יהוה--יסעדנו, על-ערש דוי; כל-משכבו, הפכת בחליו.
מא,ה אני-אמרתי, יהוה חנני; רפאה נפשי, כי-חטאתי לך.
מא,ו אויבי--יאמרו רע לי; מתי ימות, ואבד שמו.
מא,ז ואם-בא לראות, שוא ידבר--לבו, יקבץ-און לו; יצא לחוץ ידבר.
מא,ח יחד--עלי יתלחשו, כל-שנאי; עלי--יחשבו רעה לי.
מא,ט דבר-בליעל, יצוק בו; ואשר שכב, לא-יוסיף לקום.
מא,י גם-איש שלומי, אשר-בטחתי בו-- אוכל לחמי;
הגדיל עלי עקב.
מא,יא ואתה יהוה, חנני והקימני; ואשלמה להם.
מא,יב בזאת ידעתי, כי-חפצת בי: כי לא-יריע איבי עלי.
מא,יג ואני--בתמי, תמכת בי; ותציבני לפניך לעולם.
מא,יד ברוך יהוה, אלהי ישראל--מהעולם, ועד העולם: אמן ואמן.
מב,א למנצח, משכיל לבני-קרח.
מב,ב כאיל, תערג על-אפיקי-מים-- כן נפשי תערג אליך אלהים.
מב,ג צמאה נפשי, לאלהים-- לאל חי:
מתי אבוא; ואראה, פני אלהים.
מב,ד היתה-לי דמעתי לחם, יומם ולילה;
באמר אלי כל-היום, איה אלהיך.
מב,ה אלה אזכרה, ואשפכה עלי נפשי--
כי אעבר בסך, אדדם עד-בית אלהים:
בקול-רנה ותודה; המון חוגג.
מב,ו מה-תשתוחחי, נפשי-- ותהמי עלי:
הוחלי לאלהים, כי-עוד אודנו-- ישועות פניו.
מב,ז אלהי-- עלי, נפשי תשתוחח:
על-כן--אזכרך, מארץ ירדן; וחרמונים, מהר מצער.
מב,ח תהום-אל-תהום קורא, לקול צנוריך;
כל-משבריך וגליך, עלי עברו.
מב,ט יומם, יצוה יהוה חסדו, ובלילה, שירה עמי--
תפלה, לאל חיי.
מב,י אומרה, לאל סלעי-- למה שכחתני:
למה-קדר אלך-- בלחץ אויב.
מב,יא ברצח, בעצמותי-- חרפוני צוררי;
באמרם אלי כל-היום, איה אלהיך.
מב,יב מה-תשתוחחי, נפשי-- ומה-תהמי עלי:
הוחילי לאלהים, כי-עוד אודנו-- ישועת פני, ואלהי.
מג,א שפטני אלהים, וריבה ריבי-- מגוי לא-חסיד;
מאיש מרמה ועולה תפלטני.
מג,ב כי-אתה, אלהי מעוזי-- למה זנחתני:
למה-קדר אתהלך, בלחץ אויב.
מג,ג שלח-אורך ואמתך, המה ינחוני;
יביאוני אל-הר-קדשך, ואל-משכנותיך.
מג,ד ואבואה, אל-מזבח אלהים-- אל-אל, שמחת גילי:
ואודך בכנור-- אלהים אלהי.
מג,ה מה-תשתוחחי, נפשי-- ומה-תהמי עלי:
הוחילי לאלהים, כי-עוד אודנו-- ישועת פני, ואלהי.
מד,א למנצח לבני-קרח משכיל.
מד,ב אלהים, באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו:
פעל פעלת בימיהם, בימי קדם.
מד,ג אתה, ידך גוים הורשת-- ותטעם;
תרע לאמים, ותשלחם.
מד,ד כי לא בחרבם, ירשו ארץ, וזרועם, לא-הושיעה-למו:
כי-ימינך וזרועך, ואור פניך-- כי רציתם.
מד,ה אתה-הוא מלכי אלהים; צוה, ישועות יעקב.
מד,ו בך, צרינו ננגח; בשמך, נבוס קמינו.
מד,ז כי לא בקשתי אבטח; וחרבי, לא תושיעני.
מד,ח כי הושעתנו, מצרינו; ומשנאינו הבישות.
מד,ט באלהים, הללנו כל-היום; ושמך, לעולם נודה סלה.
מד,י אף-זנחת, ותכלימנו; ולא-תצא, בצבאותינו.
מד,יא תשיבנו אחור, מני-צר; ומשנאינו, שסו למו.
מד,יב תתננו, כצאן מאכל; ובגוים, זריתנו.
מד,יג תמכר-עמך בלא-הון; ולא-רבית, במחיריהם.
מד,יד תשימנו חרפה, לשכנינו; לעג וקלס, לסביבותינו.
מד,טו תשימנו משל, בגוים; מנוד-ראש, בלאמים.
מד,טז כל-היום, כלמתי נגדי; ובשת פני כסתני.
מד,יז מקול, מחרף ומגדף; מפני אויב, ומתנקם.
מד,יח כל-זאת באתנו, ולא שכחנוך; ולא-שקרנו, בבריתך.
מד,יט לא-נסוג אחור לבנו; ותט אשרינו, מני ארחך.
מד,כ כי דכיתנו, במקום תנים; ותכס עלינו בצלמות.
מד,כא אם-שכחנו, שם אלהינו; ונפרש כפינו, לאל זר.
מד,כב הלא אלהים, יחקר-זאת: כי-הוא ידע, תעלמות לב.
מד,כג כי-עליך, הרגנו כל-היום; נחשבנו, כצאן טבחה.
מד,כד עורה, למה תישן אדני; הקיצה, אל-תזנח לנצח.
מד,כה למה-פניך תסתיר; תשכח ענינו ולחצנו.
מד,כו כי שחה לעפר נפשנו; דבקה לארץ בטננו.
מד,כז קומה, עזרתה לנו; ופדנו, למען חסדך.
מה,א למנצח על-ששנים, לבני-קרח; משכיל, שיר ידידת.
מה,ב רחש לבי, דבר טוב-- אמר אני, מעשי למלך;
לשוני, עט סופר מהיר.
מה,ג יפיפית, מבני אדם-- הוצק חן, בשפתותיך;
על-כן ברכך אלהים לעולם.
מה,ד חגור-חרבך על-ירך גבור-- הודך, והדרך.
מה,ה והדרך, צלח רכב-- על-דבר-אמת, וענוה-צדק;
ותורך נוראות ימינך.
מה,ו חציך, שנונים: עמים, תחתיך יפלו; בלב, אויבי המלך.
מה,ז כסאך אלהים, עולם ועד; שבט מישר, שבט מלכותך.
מה,ח אהבת צדק, ותשנא-רשע:
על-כן משחך אלהים אלהיך, שמן ששון-- מחברך.
מה,ט מר-ואהלות קציעות, כל-בגדתיך; מן-היכלי שן, מני שמחוך.
מה,י בנות מלכים, ביקרותיך; נצבה שגל לימינך, בכתם אופיר.
מה,יא שמעי-בת וראי, והטי אזנך; ושכחי עמך, ובית אביך.
מה,יב ויתאו המלך יפיך: כי-הוא אדניך, והשתחוי-לו.
מה,יג ובת-צר: במנחה, פניך יחלו--עשירי עם.
מה,יד כל-כבודה בת-מלך פנימה; ממשבצות זהב לבושה.
מה,טו לרקמות, תובל למלך: בתולות אחריה, רעותיה--מובאות לך.
מה,טז תובלנה, בשמחת וגיל; תבאינה, בהיכל מלך.
מה,יז תחת אבתיך, יהיו בניך; תשיתמו לשרים, בכל-הארץ.
מה,יח אזכירה שמך, בכל-דר ודר; על-כן עמים יהודוך, לעלם ועד.
מו,א למנצח לבני-קרח-- על-עלמות שיר.
מו,ב אלהים לנו, מחסה ועז; עזרה בצרות, נמצא מאד.
מו,ג על-כן לא-נירא, בהמיר ארץ; ובמוט הרים, בלב ימים.
מו,ד יהמו יחמרו מימיו; ירעשו הרים בגאותו סלה.
מו,ה נהר--פלגיו, ישמחו עיר-אלהים; קדש, משכני עליון.
מו,ו אלהים בקרבה, בל-תמוט; יעזרה אלהים, לפנות בקר.
מו,ז המו גוים, מטו ממלכות; נתן בקולו, תמוג ארץ.
מו,ח יהוה צבאות עמנו; משגב-לנו אלהי יעקב סלה.
מו,ט לכו-חזו, מפעלות יהוה-- אשר-שם שמות בארץ.
מו,י משבית מלחמות, עד-קצה הארץ:
קשת ישבר, וקצץ חנית; עגלות, ישרף באש.
מו,יא הרפו ודעו, כי-אנכי אלהים; ארום בגוים, ארום בארץ.
מו,יב יהוה צבאות עמנו; משגב-לנו אלהי יעקב סלה.
מז,א למנצח לבני-קרח מזמור.
מז,ב כל-העמים, תקעו-כף; הריעו לאלהים, בקול רנה.
מז,ג כי-יהוה עליון נורא; מלך גדול, על-כל-הארץ.
מז,ד ידבר עמים תחתינו; ולאמים, תחת רגלינו.
מז,ה יבחר-לנו את-נחלתנו; את גאון יעקב אשר-אהב סלה.
מז,ו עלה אלהים, בתרועה; יהוה, בקול שופר.
מז,ז זמרו אלהים זמרו; זמרו למלכנו זמרו.
מז,ח כי מלך כל-הארץ אלהים-- זמרו משכיל.
מז,ט מלך אלהים, על-גוים; אלהים, ישב על-כסא קדשו.
מז,י נדיבי עמים, נאספו-- עם, אלהי אברהם:
כי לאלהים, מגני-ארץ-- מאד נעלה.
מח,א שיר מזמור, לבני-קרח.
מח,ב גדול יהוה ומהלל מאד-- בעיר אלהינו, הר-קדשו.
מח,ג יפה נוף, משוש כל-הארץ:
הר-ציון, ירכתי צפון; קרית, מלך רב.
מח,ד אלהים בארמנותיה, נודע למשגב.
מח,ה כי-הנה המלכים, נועדו; עברו יחדו.
מח,ו המה ראו, כן תמהו; נבהלו נחפזו.
מח,ז רעדה, אחזתם שם; חיל, כיולדה.
מח,ח ברוח קדים-- תשבר, אניות תרשיש.
מח,ט כאשר שמענו, כן ראינו--
בעיר-יהוה צבאות, בעיר אלהינו:
אלהים יכוננה עד-עולם סלה.
מח,י דמינו אלהים חסדך-- בקרב, היכלך.
מח,יא כשמך אלהים-- כן תהלתך, על-קצוי-ארץ;
צדק, מלאה ימינך.
מח,יב ישמח, הר ציון--תגלנה, בנות יהודה: למען, משפטיך.
מח,יג סבו ציון, והקיפוה; ספרו, מגדליה.
מח,יד שיתו לבכם, לחילה--פסגו ארמנותיה: למען תספרו, לדור אחרון.
מח,טו כי זה, אלהים אלהינו--עולם ועד; הוא ינהגנו על-מות.
מט,א למנצח לבני-קרח מזמור.
מט,ב שמעו-זאת, כל-העמים; האזינו, כל-ישבי חלד.
מט,ג גם-בני אדם, גם-בני-איש-- יחד, עשיר ואביון.
מט,ד פי, ידבר חכמות; והגות לבי תבונות.
מט,ה אטה למשל אזני; אפתח בכנור, חידתי.
מט,ו למה אירא, בימי רע-- עון עקבי יסובני.
מט,ז הבטחים על-חילם; וברב עשרם יתהללו.
מט,ח אח--לא פדה יפדה איש; לא-יתן לאלהים כפרו.
מט,ט ויקר, פדיון נפשם; וחדל לעולם.
מט,י ויחי-עוד לנצח; לא יראה השחת.
מט,יא כי יראה, חכמים ימותו-- יחד כסיל ובער יאבדו;
ועזבו לאחרים חילם.
מט,יב קרבם בתימו, לעולם-- משכנתם, לדור ודר;
קראו בשמותם, עלי אדמות.
מט,יג ואדם ביקר, בל-ילין; נמשל כבהמות נדמו.
מט,יד זה דרכם, כסל למו; ואחריהם, בפיהם ירצו סלה.
מט,טו כצאן, לשאול שתו-- מות ירעם:
וירדו בם ישרים, לבקר--וצירם (וצורם), לבלות שאול; מזבל לו.
מט,טז אך-אלהים--יפדה נפשי, מיד-שאול: כי יקחני סלה.
מט,יז אל-תירא, כי-יעשר איש: כי-ירבה, כבוד ביתו.
מט,יח כי לא במותו, יקח הכל; לא-ירד אחריו כבודו.
מט,יט כי-נפשו, בחייו יברך; ויודך, כי-תיטיב לך.
מט,כ תבוא, עד-דור אבותיו; עד-נצח, לא יראו-אור.
מט,כא אדם ביקר, ולא יבין; נמשל כבהמות נדמו.
נ,א מזמור, לאסף:
אל, אלהים יהוה-- דבר ויקרא-ארץ;
ממזרח-שמש, עד-מבאו.
נ,ב מציון מכלל-יפי-- אלהים הופיע.
נ,ג יבא אלהינו, ואל-יחרש:
אש-לפניו תאכל; וסביביו, נשערה מאד.
נ,ד יקרא אל-השמים מעל; ואל-הארץ, לדין עמו.
נ,ה אספו-לי חסידי-- כרתי בריתי עלי-זבח.
נ,ו ויגידו שמים צדקו: כי-אלהים, שפט הוא סלה.
נ,ז שמעה עמי, ואדברה-- ישראל, ואעידה בך:
אלהים אלהיך אנכי.
נ,ח לא על-זבחיך, אוכיחך; ועולתיך לנגדי תמיד.
נ,ט לא-אקח מביתך פר; ממכלאתיך, עתודים.
נ,י כי-לי כל-חיתו-יער; בהמות, בהררי-אלף.
נ,יא ידעתי, כל-עוף הרים; וזיז שדי, עמדי.
נ,יב אם-ארעב, לא-אמר לך: כי-לי תבל, ומלאה.
נ,יג האוכל, בשר אבירים; ודם עתודים אשתה.
נ,יד זבח לאלהים תודה; ושלם לעליון נדריך.
נ,טו וקראני, ביום צרה; אחלצך, ותכבדני.
נ,טז ולרשע, אמר אלהים, מה-לך, לספר חקי; ותשא בריתי עלי-פיך.
נ,יז ואתה, שנאת מוסר; ותשלך דברי אחריך.
נ,יח אם-ראית גנב, ותרץ עמו; ועם מנאפים חלקך.
נ,יט פיך, שלחת ברעה; ולשונך, תצמיד מרמה.
נ,כ תשב, באחיך תדבר; בבן-אמך, תתן-דפי.
נ,כא אלה עשית, והחרשתי-- דמית, היות-אהיה כמוך;
אוכיחך ואערכה לעיניך.
נ,כב בינו-נא זאת, שכחי אלוה: פן-אטרף, ואין מציל.
נ,כג זבח תודה, יכבדנני: ושם דרך--אראנו, בישע אלהים.
נא,א למנצח, מזמור לדוד.
נא,ב בבוא-אליו, נתן הנביא-- כאשר-בא, אל-בת-שבע.
נא,ג חנני אלהים כחסדך; כרב רחמיך, מחה פשעי.
נא,ד הרבה (הרב), כבסני מעוני; ומחטאתי טהרני.
נא,ה כי-פשעי, אני אדע; וחטאתי נגדי תמיד.
נא,ו לך לבדך, חטאתי, והרע בעיניך, עשיתי:
למען, תצדק בדברך-- תזכה בשפטך.
נא,ז הן-בעוון חוללתי; ובחטא, יחמתני אמי.
נא,ח הן-אמת, חפצת בטחות; ובסתם, חכמה תודיעני.
נא,ט תחטאני באזוב ואטהר; תכבסני, ומשלג אלבין.
נא,י תשמיעני, ששון ושמחה; תגלנה, עצמות דכית.
נא,יא הסתר פניך, מחטאי; וכל-עונתי מחה.
נא,יב לב טהור, ברא-לי אלהים; ורוח נכון, חדש בקרבי.
נא,יג אל-תשליכני מלפניך; ורוח קדשך, אל-תקח ממני.
נא,יד השיבה לי, ששון ישעך; ורוח נדיבה תסמכני.
נא,טו אלמדה פשעים דרכיך; וחטאים, אליך ישובו.
נא,טז הצילני מדמים, אלהים-- אלהי תשועתי:
תרנן לשוני, צדקתך.
נא,יז אדני, שפתי תפתח; ופי, יגיד תהלתך.
נא,יח כי, לא-תחפץ זבח ואתנה; עולה, לא תרצה.
נא,יט זבחי אלהים, רוח נשברה:
לב-נשבר ונדכה-- אלהים, לא תבזה.
נא,כ היטיבה ברצונך, את-ציון; תבנה, חומות ירושלם.
נא,כא אז תחפץ זבחי-צדק, עולה וכליל;
אז יעלו על-מזבחך פרים.
נב,א למנצח, משכיל לדוד.
נב,ב בבוא, דואג האדמי-- ויגד לשאול:
ויאמר לו-- בא דוד, אל-בית אחימלך.
נב,ג מה-תתהלל ברעה, הגבור; חסד אל, כל-היום.
נב,ד הוות, תחשב לשונך; כתער מלטש, עשה רמיה.
נב,ה אהבת רע מטוב; שקר, מדבר צדק סלה.
נב,ו אהבת כל-דברי-בלע; לשון מרמה.
נב,ז גם-אל, יתצך לנצח:
יחתך ויסחך מאהל; ושרשך מארץ חיים סלה.
נב,ח ויראו צדיקים וייראו; ועליו ישחקו.
נב,ט הנה הגבר-- לא ישים אלהים, מעוזו:
ויבטח, ברב עשרו; יעז, בהותו.
נב,י ואני, כזית רענן-- בבית אלהים;
בטחתי בחסד-אלהים, עולם ועד.
נב,יא אודך לעולם, כי עשית; ואקוה שמך כי-טוב, נגד חסידיך.
נג,א למנצח על-מחלת, משכיל לדוד.
נג,ב אמר נבל בלבו, אין אלהים;
השחיתו, והתעיבו עול-- אין עשה-טוב.
נג,ג אלהים-- משמים, השקיף על-בני-אדם:
לראות, היש משכיל-- דרש, את-אלהים.
נג,ד כלו סג, יחדו נאלחו: אין עשה-טוב; אין, גם-אחד.
נג,ה הלא ידעו, פעלי-און: אכלי עמי, אכלו לחם; אלהים, לא קראו.
נג,ו שם, פחדו פחד-- לא-היה-פחד:
כי-אלהים--פזר, עצמות חנך; הבשתה, כי-אלהים מאסם.
נג,ז מי יתן מציון, ישעות ישראל:
בשוב אלהים, שבות עמו; יגל יעקב, ישמח ישראל.
נד,א למנצח בנגינת, משכיל לדוד.
נד,ב בבא הזיפים, ויאמרו לשאול: הלא דוד, מסתתר עמנו.
נד,ג אלהים, בשמך הושיעני; ובגבורתך תדינני.
נד,ד אלהים, שמע תפלתי; האזינה, לאמרי-פי.
נד,ה כי זרים, קמו עלי-- ועריצים, בקשו נפשי;
לא שמו אלהים לנגדם סלה.
נד,ו הנה אלהים, עזר לי; אדני, בסמכי נפשי.
נד,ז ישוב (ישיב) הרע, לשררי; באמתך, הצמיתם.
נד,ח בנדבה אזבחה-לך; אודה שמך יהוה כי-טוב.
נד,ט כי מכל-צרה, הצילני; ובאיבי, ראתה עיני.
נה,א למנצח בנגינת, משכיל לדוד.
נה,ב האזינה אלהים, תפלתי; ואל-תתעלם, מתחנתי.
נה,ג הקשיבה לי וענני; אריד בשיחי ואהימה.
נה,ד מקול אויב--מפני, עקת רשע: כי-ימיטו עלי און, ובאף ישטמוני.
נה,ה לבי, יחיל בקרבי; ואימות מות, נפלו עלי.
נה,ו יראה ורעד, יבא בי; ותכסני, פלצות.
נה,ז ואמר--מי-יתן-לי אבר, כיונה: אעופה ואשכנה.
נה,ח הנה, ארחיק נדד; אלין במדבר סלה.
נה,ט אחישה מפלט לי-- מרוח סעה מסער.
נה,י בלע אדני, פלג לשונם: כי-ראיתי חמס וריב בעיר.
נה,יא יומם ולילה--יסובבה על-חומתיה; ואון ועמל בקרבה.
נה,יב הוות בקרבה; ולא-ימיש מרחבה, תך ומרמה.
נה,יג כי לא-אויב יחרפני, ואשא:
לא-משנאי, עלי הגדיל; ואסתר ממנו.
נה,יד ואתה אנוש כערכי; אלופי, ומידעי.
נה,טו אשר יחדו, נמתיק סוד; בבית אלהים, נהלך ברגש.
נה,טז ישימות (ישי מות), עלימו--ירדו שאול חיים: כי-רעות במגורם בקרבם.
נה,יז אני, אל-אלהים אקרא; ויהוה, יושיעני.
נה,יח ערב ובקר וצהרים, אשיחה ואהמה; וישמע קולי.
נה,יט פדה בשלום נפשי, מקרב-לי: כי-ברבים, היו עמדי.
נה,כ ישמע אל, ויענם-- וישב קדם, סלה:
אשר אין חליפות למו; ולא יראו אלהים.
נה,כא שלח ידיו, בשלמיו; חלל בריתו.
נה,כב חלקו, מחמאת פיו-- וקרב-לבו:
רכו דבריו משמן; והמה פתחות.
נה,כג השלך על-יהוה, יהבך-- והוא יכלכלך:
לא-יתן לעולם מוט-- לצדיק.
נה,כד ואתה אלהים, תורדם לבאר שחת--
אנשי דמים ומרמה, לא-יחצו ימיהם;
ואני, אבטח-בך.
נו,א למנצח, על-יונת אלם רחקים-- לדוד מכתם:
באחז אותו פלשתים בגת.
נו,ב חנני אלהים, כי-שאפני אנוש; כל-היום, לחם ילחצני.
נו,ג שאפו שוררי, כל-היום: כי-רבים לחמים לי מרום.
נו,ד יום אירא-- אני, אליך אבטח.
נו,ה באלהים, אהלל דברו:
באלהים בטחתי, לא אירא; מה-יעשה בשר לי.
נו,ו כל-היום, דברי יעצבו; עלי כל-מחשבתם לרע.
נו,ז יגורו, יצפינו (יצפונו)--המה, עקבי ישמרו: כאשר, קוו נפשי.
נו,ח על-און פלט-למו; באף, עמים הורד אלהים.
נו,ט נדי, ספרתה-אתה: שימה דמעתי בנאדך; הלא, בספרתך.
נו,י אז ישובו אויבי אחור, ביום אקרא; זה-ידעתי, כי-אלהים לי.
נו,יא באלהים, אהלל דבר; ביהוה, אהלל דבר.
נו,יב באלהים בטחתי, לא אירא; מה-יעשה אדם לי.
נו,יג עלי אלהים נדריך; אשלם תודת לך.
נו,יד כי הצלת נפשי, ממות-- הלא רגלי, מדחי:
להתהלך, לפני אלהים-- באור, החיים.
נז,א למנצח אל-תשחת, לדוד מכתם-- בברחו מפני-שאול, במערה.
נז,ב חנני אלהים, חנני-- כי בך, חסיה נפשי:
ובצל-כנפיך אחסה-- עד, יעבר הוות.
נז,ג אקרא, לאלהים עליון; לאל, גמר עלי.
נז,ד ישלח משמים, ויושיעני-- חרף שאפי סלה;
ישלח אלהים, חסדו ואמתו.
נז,ה נפשי, בתוך לבאם-- אשכבה להטים:
בני-אדם--שניהם, חנית וחצים; ולשונם, חרב חדה.
נז,ו רומה על-השמים אלהים; על כל-הארץ כבודך.
נז,ז רשת, הכינו לפעמי-- כפף נפשי:
כרו לפני שיחה; נפלו בתוכה סלה.
נז,ח נכון לבי אלהים, נכון לבי; אשירה, ואזמרה.
נז,ט עורה כבודי--עורה, הנבל וכנור; אעירה שחר.
נז,י אודך בעמים אדני; אזמרך, בלאמים.
נז,יא כי-גדל עד-שמים חסדך; ועד-שחקים אמתך.
נז,יב רומה על-שמים אלהים; על כל-הארץ כבודך.
נח,א למנצח אל-תשחת, לדוד מכתם.
נח,ב האמנם--אלם צדק, תדברון; מישרים תשפטו, בני אדם.
נח,ג אף-בלב, עולת תפעלון: בארץ--חמס ידיכם, תפלסון.
נח,ד זרו רשעים מרחם; תעו מבטן, דברי כזב.
נח,ה חמת-למו, כדמות חמת-נחש; כמו-פתן חרש, יאטם אזנו.
נח,ו אשר לא-ישמע, לקול מלחשים; חובר חברים מחכם.
נח,ז אלהים--הרס שנימו בפימו; מלתעות כפירים, נתץ יהוה.
נח,ח ימאסו כמו-מים, יתהלכו-למו;
ידרך חצו, כמו יתמללו.
נח,ט כמו שבלול, תמס יהלך; נפל אשת, בל-חזו שמש.
נח,י בטרם, יבינו סירתכם אטד; כמו-חי כמו-חרון, ישערנו.
נח,יא ישמח צדיק, כי-חזה נקם; פעמיו ירחץ, בדם הרשע.
נח,יב ויאמר אדם, אך-פרי לצדיק; אך יש-אלהים, שפטים בארץ.
נט,א למנצח אל-תשחת, לדוד מכתם: בשלח שאול;
וישמרו את-הבית, להמיתו.
נט,ב הצילני מאיבי אלהי; ממתקוממי תשגבני.
נט,ג הצילני, מפעלי און; ומאנשי דמים, הושיעני.
נט,ד כי הנה ארבו, לנפשי-- יגורו עלי עזים;
לא-פשעי ולא-חטאתי יהוה.
נט,ה בלי-עון, ירצון ויכוננו; עורה לקראתי וראה.
נט,ו ואתה יהוה-אלהים צבאות, אלהי ישראל-- הקיצה, לפקד כל-הגוים;
אל-תחן כל-בגדי און סלה.
נט,ז ישובו לערב, יהמו ככלב; ויסובבו עיר.
נט,ח הנה, יביעון בפיהם--חרבות, בשפתותיהם: כי-מי שמע.
נט,ט ואתה יהוה, תשחק-למו; תלעג, לכל-גוים.
נט,י עזו, אליך אשמרה: כי-אלהים, משגבי.
נט,יא אלהי חסדו (חסדי) יקדמני; אלהים, יראני בשררי.
נט,יב אל-תהרגם, פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך, והורידמו: מגננו אדני.
נט,יג חטאת-פימו, דבר-שפתימו:
וילכדו בגאונם; ומאלה ומכחש יספרו.
נט,יד כלה בחמה, כלה ואינמו:
וידעו--כי-אלהים, משל ביעקב; לאפסי הארץ סלה.
נט,טו וישבו לערב, יהמו ככלב; ויסובבו עיר.
נט,טז המה, ינועון (יניעון) לאכל-- אם-לא ישבעו, וילינו.
נט,יז ואני, אשיר עזך-- וארנן לבקר, חסדך:
כי-היית משגב לי; ומנוס, ביום צר-לי.
נט,יח עזי, אליך אזמרה: כי-אלהים משגבי, אלהי חסדי.
ס,א למנצח, על-שושן עדות; מכתם לדוד ללמד.
ס,ב בהצותו, את ארם נהרים-- ואת-ארם צובה:
וישב יואב, ויך את-אדום בגיא-מלח-- שנים עשר אלף.
ס,ג אלהים, זנחתנו פרצתנו; אנפת, תשובב לנו.
ס,ד הרעשתה ארץ פצמתה; רפה שבריה כי-מטה.
ס,ה הראית עמך קשה; השקיתנו, יין תרעלה.
ס,ו נתתה ליראיך נס, להתנוסס-- מפני, קשט סלה.
ס,ז למען, יחלצון ידידיך; הושיעה ימינך ועננו (וענני).
ס,ח אלהים, דבר בקדשו--אעלזה: אחלקה שכם; ועמק סכות אמדד.
ס,ט לי גלעד, ולי מנשה, ואפרים, מעוז ראשי; יהודה, מחקקי.
ס,י מואב, סיר רחצי--על-אדום, אשליך נעלי; עלי, פלשת התרועעי.
ס,יא מי יבלני, עיר מצור; מי נחני עד-אדום.
ס,יב הלא-אתה אלהים זנחתנו; ולא-תצא אלהים, בצבאותינו.
ס,יג הבה-לנו עזרת מצר; ושוא, תשועת אדם.
ס,יד באלהים נעשה-חיל; והוא, יבוס צרינו.
סא,א למנצח על-נגינת לדוד.
סא,ב שמעה אלהים, רנתי; הקשיבה, תפלתי.
סא,ג מקצה הארץ, אליך אקרא-- בעטף לבי;
בצור-ירום ממני תנחני.
סא,ד כי-היית מחסה לי; מגדל-עז, מפני אויב.
סא,ה אגורה באהלך, עולמים; אחסה בסתר כנפיך סלה.
סא,ו כי-אתה אלהים, שמעת לנדרי; נתת ירשת, יראי שמך.
סא,ז ימים על-ימי-מלך תוסיף; שנותיו, כמו-דר ודר.
סא,ח ישב עולם, לפני אלהים; חסד ואמת, מן ינצרהו.
סא,ט כן אזמרה שמך לעד-- לשלמי נדרי, יום יום.
סב,א למנצח על-ידותון-- מזמור לדוד.
סב,ב אך אל-אלהים, דומיה נפשי; ממנו, ישועתי.
סב,ג אך-הוא צורי, וישועתי; משגבי, לא-אמוט רבה.
סב,ד עד-אנה, תהותתו על-איש-- תרצחו כלכם:
כקיר נטוי; גדר, הדחויה.
סב,ה אך משאתו, יעצו להדיח-- ירצו כזב:
בפיו יברכו; ובקרבם, יקללו-סלה.
סב,ו אך לאלהים, דומי נפשי: כי-ממנו, תקותי.
סב,ז אך-הוא צורי, וישועתי; משגבי, לא אמוט.
סב,ח על-אלהים, ישעי וכבודי; צור-עזי מחסי, באלהים.
סב,ט בטחו בו בכל-עת, עם-- שפכו-לפניו לבבכם;
אלהים מחסה-לנו סלה.
סב,י אך, הבל בני-אדם-- כזב בני-איש:
במאזנים לעלות; המה, מהבל יחד.
סב,יא אל-תבטחו בעשק, ובגזל אל-תהבלו:
חיל כי-ינוב-- אל-תשיתו לב.
סב,יב אחת, דבר אלהים--שתים-זו שמעתי: כי עז, לאלהים.
סב,יג ולך-אדני חסד: כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו.
סג,א מזמור לדוד; בהיותו, במדבר יהודה.
סג,ב אלהים, אלי אתה-- אשחרך:
צמאה לך, נפשי-- כמה לך בשרי;
בארץ-ציה ועיף בלי-מים.
סג,ג כן, בקדש חזיתך-- לראות עזך, וכבודך.
סג,ד כי-טוב חסדך, מחיים; שפתי ישבחונך.
סג,ה כן אברכך בחיי; בשמך, אשא כפי.
סג,ו כמו חלב ודשן, תשבע נפשי; ושפתי רננות, יהלל-פי.
סג,ז אם-זכרתיך על-יצועי-- באשמרות, אהגה-בך.
סג,ח כי-היית עזרתה לי; ובצל כנפיך ארנן.
סג,ט דבקה נפשי אחריך; בי, תמכה ימינך.
סג,י והמה--לשואה, יבקשו נפשי; יבאו, בתחתיות הארץ.
סג,יא יגירהו, על-ידי-חרב; מנת שעלים יהיו.
סג,יב והמלך, ישמח באלהים:
יתהלל, כל-הנשבע בו: כי יסכר, פי דוברי-שקר.
סד,א למנצח, מזמור לדוד.
סד,ב שמע-אלהים קולי בשיחי; מפחד אויב, תצר חיי.
סד,ג תסתירני, מסוד מרעים; מרגשת, פעלי און.
סד,ד אשר שננו כחרב לשונם; דרכו חצם, דבר מר.
סד,ה לירת במסתרים תם; פתאם ירהו, ולא ייראו.
סד,ו יחזקו-למו, דבר רע-- יספרו, לטמון מוקשים;
אמרו, מי יראה-למו.
סד,ז יחפשו עולת-- תמנו, חפש מחפש;
וקרב איש, ולב עמק.
סד,ח וירם, אלהים: חץ פתאום--היו, מכותם.
סד,ט ויכשילוהו עלימו לשונם; יתנדדו, כל-ראה בם.
סד,י וייראו, כל-אדם: ויגידו, פעל אלהים; ומעשהו השכילו.
סד,יא ישמח צדיק ביהוה, וחסה בו; ויתהללו, כל-ישרי-לב.
סה,א למנצח מזמור, לדוד שיר.
סה,ב לך דמיה תהלה אלהים בציון; ולך, ישלם-נדר.
סה,ג שמע תפלה-- עדיך, כל-בשר יבאו.
סה,ד דברי עונת, גברו מני; פשעינו, אתה תכפרם.
סה,ה אשרי, תבחר ותקרב-- ישכן חצריך:
נשבעה, בטוב ביתך; קדש, היכלך.
סה,ו נוראות, בצדק תעננו-- אלהי ישענו;
מבטח כל-קצוי-ארץ, וים רחקים.
סה,ז מכין הרים בכחו; נאזר, בגבורה.
סה,ח משביח, שאון ימים--שאון גליהם; והמון לאמים.
סה,ט וייראו, ישבי קצות--מאותתיך; מוצאי בקר וערב תרנין.
סה,י פקדת הארץ ותשקקה, רבת תעשרנה-- פלג אלהים, מלא מים;
תכין דגנם, כי-כן תכינה.
סה,יא תלמיה רוה, נחת גדודה; ברביבים תמגגנה, צמחה תברך.
סה,יב עטרת, שנת טובתך; ומעגליך, ירעפון דשן.
סה,יג ירעפו, נאות מדבר; וגיל, גבעות תחגרנה.
סה,יד לבשו כרים, הצאן-- ועמקים יעטפו-בר;
יתרועעו, אף-ישירו.
סו,א למנצח, שיר מזמור: הריעו לאלהים, כל-הארץ.
סו,ב זמרו כבוד-שמו; שימו כבוד, תהלתו.
סו,ג אמרו לאלהים, מה-נורא מעשיך; ברב עזך, יכחשו לך איביך.
סו,ד כל-הארץ, ישתחוו לך--ויזמרו-לך; יזמרו שמך סלה.
סו,ה לכו וראו, מפעלות אלהים; נורא עלילה, על-בני אדם.
סו,ו הפך ים, ליבשה--בנהר, יעברו ברגל; שם, נשמחה-בו.
סו,ז משל בגבורתו, עולם-- עיניו, בגוים תצפינה;
הסוררים, אל-ירימו (ירומו) למו סלה.
סו,ח ברכו עמים אלהינו; והשמיעו, קול תהלתו.
סו,ט השם נפשנו, בחיים; ולא-נתן למוט רגלנו.
סו,י כי-בחנתנו אלהים; צרפתנו, כצרף-כסף.
סו,יא הבאתנו במצודה; שמת מועקה במתנינו.
סו,יב הרכבת אנוש, לראשנו: באנו-באש ובמים; ותוציאנו, לרויה.
סו,יג אבוא ביתך בעולות; אשלם לך נדרי.
סו,יד אשר-פצו שפתי; ודבר-פי, בצר-לי.
סו,טו עלות מיחים אעלה-לך, עם-קטרת אילים;
אעשה בקר עם-עתודים סלה.
סו,טז לכו-שמעו ואספרה, כל-יראי אלהים: אשר עשה לנפשי.
סו,יז אליו פי-קראתי; ורומם, תחת לשוני.
סו,יח און, אם-ראיתי בלבי-- לא ישמע אדני.
סו,יט אכן, שמע אלהים; הקשיב, בקול תפלתי.
סו,כ ברוך אלהים-- אשר לא-הסיר תפלתי וחסדו, מאתי.
סז,א למנצח בנגינת, מזמור שיר.
סז,ב אלהים, יחננו ויברכנו; יאר פניו אתנו סלה.
סז,ג לדעת בארץ דרכך; בכל-גוים, ישועתך.
סז,ד יודוך עמים אלהים: יודוך, עמים כלם.
סז,ה ישמחו וירננו, לאמים:
כי-תשפט עמים מישר; ולאמים, בארץ תנחם סלה.
סז,ו יודוך עמים אלהים: יודוך, עמים כלם.
סז,ז ארץ, נתנה יבולה; יברכנו, אלהים אלהינו.
סז,ח יברכנו אלהים; וייראו אותו, כל-אפסי-ארץ.
סח,א למנצח לדוד, מזמור שיר.
סח,ב יקום אלהים, יפוצו אויביו; וינוסו משנאיו, מפניו.
סח,ג כהנדף עשן, תנדף:
כהמס דונג, מפני-אש-- יאבדו רשעים, מפני אלהים.
סח,ד וצדיקים--ישמחו יעלצו, לפני אלהים; וישישו בשמחה.
סח,ה שירו, לאלהים-- זמרו שמו:
סלו, לרכב בערבות--ביה שמו; ועלזו לפניו.
סח,ו אבי יתומים, ודין אלמנות-- אלהים, במעון קדשו.
סח,ז אלהים, מושיב יחידים ביתה-- מוציא אסירים, בכושרות;
אך סוררים, שכנו צחיחה.
סח,ח אלהים--בצאתך, לפני עמך; בצעדך בישימון סלה.
סח,ט ארץ רעשה, אף-שמים נטפו-- מפני אלהים:
זה סיני-- מפני אלהים, אלהי ישראל.
סח,י גשם נדבות, תניף אלהים; נחלתך ונלאה, אתה כוננתה.
סח,יא חיתך ישבו-בה; תכין בטובתך לעני אלהים.
סח,יב אדני יתן-אמר; המבשרות, צבא רב.
סח,יג מלכי צבאות, ידדון ידדון; ונות-בית, תחלק שלל.
סח,יד אם-תשכבון, בין שפתים:
כנפי יונה, נחפה בכסף; ואברותיה, בירקרק חרוץ.
סח,טו בפרש שדי מלכים בה-- תשלג בצלמון.
סח,טז הר-אלהים הר-בשן: הר גבננים, הר-בשן.
סח,יז למה, תרצדון-- הרים גבננים:
ההר--חמד אלהים לשבתו; אף-יהוה, ישכן לנצח.
סח,יח רכב אלהים, רבתים אלפי שנאן; אדני בם, סיני בקדש.
סח,יט עלית למרום, שבית שבי-- לקחת מתנות, באדם;
ואף סוררים, לשכן יה אלהים.
סח,כ ברוך אדני, יום יום: יעמס-לנו--האל ישועתנו סלה.
סח,כא האל לנו, אל למושעות: וליהוה אדני--למות, תצאות.
סח,כב אך-אלהים--ימחץ, ראש איביו: קדקד שער--מתהלך, באשמיו.
סח,כג אמר אדני, מבשן אשיב; אשיב, ממצלות ים.
סח,כד למען, תמחץ רגלך--בדם: לשון כלביך--מאיבים מנהו.
סח,כה ראו הליכותיך אלהים; הליכות אלי מלכי בקדש.
סח,כו קדמו שרים, אחר נגנים; בתוך עלמות, תופפות.
סח,כז במקהלות, ברכו אלהים; אדני, ממקור ישראל.
סח,כח שם בנימן, צעיר רדם--שרי יהודה, רגמתם; שרי זבלון, שרי נפתלי.
סח,כט צוה אלהיך, עזך: עוזה אלהים--זו, פעלת לנו.
סח,ל מהיכלך, על-ירושלם-- לך יובילו מלכים שי.
סח,לא גער חית קנה, עדת אבירים בעגלי עמים-- מתרפס ברצי-כסף;
בזר עמים, קרבות יחפצו.
סח,לב יאתיו חשמנים, מני מצרים; כוש תריץ ידיו, לאלהים.
סח,לג ממלכות הארץ, שירו לאלהים; זמרו אדני סלה.
סח,לד לרכב, בשמי שמי-קדם-- הן יתן בקולו, קול עז.
סח,לה תנו עז, לאלהים: על-ישראל גאותו; ועזו, בשחקים.
סח,לו נורא אלהים, ממקדשיך:
אל ישראל-- הוא נתן עז ותעצמות לעם;
ברוך אלהים.
סט,א למנצח על-שושנים לדוד.
סט,ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש.
סט,ג טבעתי, ביון מצולה-- ואין מעמד;
באתי במעמקי-מים, ושבלת שטפתני.
סט,ד יגעתי בקראי, נחר גרוני: כלו עיני--מיחל, לאלהי.
סט,ה רבו, משערות ראשי-- שנאי חנם:
עצמו מצמיתי, איבי שקר-- אשר לא-גזלתי, אז אשיב.
סט,ו אלהים--אתה ידעת, לאולתי; ואשמותי, ממך לא-נכחדו.
סט,ז אל-יבשו בי, קויך-- אדני יהוה, צבאות:
אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי, ישראל.
סט,ח כי-עליך, נשאתי חרפה; כסתה כלמה פני.
סט,ט מוזר, הייתי לאחי; ונכרי, לבני אמי.
סט,י כי-קנאת ביתך אכלתני; וחרפות חורפיך, נפלו עלי.
סט,יא ואבכה בצום נפשי; ותהי לחרפות לי.
סט,יב ואתנה לבושי שק; ואהי להם למשל.
סט,יג ישיחו בי, ישבי שער; ונגינות, שותי שכר.
סט,יד ואני תפלתי-לך יהוה, עת רצון-- אלהים ברב-חסדך;
ענני, באמת ישעך.
סט,טו הצילני מטיט, ואל-אטבעה; אנצלה משנאי, וממעמקי מים.
סט,טז אל-תשטפני, שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה;
ואל-תאטר-עלי באר פיה.
סט,יז ענני יהוה, כי-טוב חסדך; כרב רחמיך, פנה אלי.
סט,יח ואל-תסתר פניך, מעבדך: כי-צר-לי, מהר ענני.
סט,יט קרבה אל-נפשי גאלה; למען איבי פדני.
סט,כ אתה ידעת--חרפתי ובשתי, וכלמתי; נגדך, כל-צוררי.
סט,כא חרפה, שברה לבי-- ואנושה:
ואקוה לנוד ואין; ולמנחמים, ולא מצאתי.
סט,כב ויתנו בברותי ראש; ולצמאי, ישקוני חמץ.
סט,כג יהי-שלחנם לפניהם לפח; ולשלומים למוקש.
סט,כד תחשכנה עיניהם, מראות; ומתניהם, תמיד המעד.
סט,כה שפך-עליהם זעמך; וחרון אפך, ישיגם.
סט,כו תהי-טירתם נשמה; באהליהם, אל-יהי ישב.
סט,כז כי-אתה אשר-הכית רדפו; ואל-מכאוב חלליך יספרו.
סט,כח תנה-עון, על-עונם; ואל-יבאו, בצדקתך.
סט,כט ימחו, מספר חיים; ועם צדיקים, אל-יכתבו.
סט,ל ואני, עני וכואב; ישועתך אלהים תשגבני.
סט,לא אהללה שם-אלהים בשיר; ואגדלנו בתודה.
סט,לב ותיטב ליהוה, משור פר; מקרן מפריס.
סט,לג ראו ענוים ישמחו; דרשי אלהים, ויחי לבבכם.
סט,לד כי-שמע אל-אביונים יהוה; ואת-אסיריו, לא בזה.
סט,לה יהללוהו, שמים וארץ; ימים, וכל-רמש בם.
סט,לו כי אלהים, יושיע ציון, ויבנה, ערי יהודה; וישבו שם, וירשוה.
סט,לז וזרע עבדיו, ינחלוה; ואהבי שמו, ישכנו-בה.
ע,א-ב למנצח, לדוד להזכיר.
אלהים להצילני; יהוה, לעזרתי חושה.
ע,ג יבשו ויחפרו, מבקשי נפשי: יסגו אחור, ויכלמו; חפצי, רעתי.
ע,ד ישובו, על-עקב בשתם-- האמרים, האח האח.
ע,ה ישישו וישמחו, בך-- כל-מבקשיך:
ויאמרו תמיד, יגדל אלהים-- אהבי, ישועתך.
ע,ו ואני, עני ואביון-- אלהים חושה-לי:
עזרי ומפלטי אתה; יהוה, אל-תאחר.
עא,א בך-יהוה חסיתי; אל-אבושה לעולם.
עא,ב בצדקתך, תצילני ותפלטני; הטה-אלי אזנך, והושיעני.
עא,ג היה לי, לצור מעון לבוא-- תמיד, צוית להושיעני:
כי-סלעי ומצודתי אתה.
עא,ד אלהי--פלטני, מיד רשע; מכף מעול וחומץ.
עא,ה כי-אתה תקותי; אדני יהוה, מבטחי מנעורי.
עא,ו עליך, נסמכתי מבטן--ממעי אמי, אתה גוזי; בך תהלתי תמיד.
עא,ז כמופת, הייתי לרבים; ואתה, מחסי-עז.
עא,ח ימלא פי, תהלתך; כל-היום, תפארתך.
עא,ט אל-תשליכני, לעת זקנה; ככלות כחי, אל-תעזבני.
עא,י כי-אמרו אויבי לי; ושמרי נפשי, נועצו יחדו.
עא,יא לאמר, אלהים עזבו; רדפו ותפשוהו, כי-אין מציל.
עא,יב אלהים, אל-תרחק ממני; אלהי, לעזרתי חישה (חושה).
עא,יג יבשו יכלו, שטני נפשי: יעטו חרפה, וכלמה--מבקשי, רעתי.
עא,יד ואני, תמיד איחל; והוספתי, על-כל-תהלתך.
עא,טו פי, יספר צדקתך--כל-היום תשועתך: כי לא ידעתי ספרות.
עא,טז אבוא--בגברות, אדני יהוה; אזכיר צדקתך לבדך.
עא,יז אלהים, למדתני מנעורי; ועד-הנה, אגיד נפלאותיך.
עא,יח וגם עד-זקנה, ושיבה-- אלהים אל-תעזבני:
עד-אגיד זרועך לדור; לכל-יבוא, גבורתך.
עא,יט וצדקתך אלהים, עד-מרום:
אשר-עשית גדלות; אלהים, מי כמוך.
עא,כ אשר הראיתנו (הראיתני), צרות רבות-- ורעות:
תשוב תחינו (תחיני); ומתהמות הארץ, תשוב תעלני.
עא,כא תרב גדלתי; ותסב תנחמני.
עא,כב גם-אני, אודך בכלי-נבל-- אמתך אלהי:
אזמרה לך בכנור-- קדוש, ישראל.
עא,כג תרננה שפתי, כי אזמרה-לך; ונפשי, אשר פדית.
עא,כד גם-לשוני-- כל-היום, תהגה צדקתך:
כי-בשו כי-חפרו, מבקשי רעתי.
עב,א לשלמה: אלהים--משפטיך, למלך תן; וצדקתך לבן-מלך.
עב,ב ידין עמך בצדק; וענייך במשפט.
עב,ג ישאו הרים שלום לעם; וגבעות, בצדקה.
עב,ד ישפט, עניי-עם--יושיע, לבני אביון; וידכא עושק.
עב,ה ייראוך עם-שמש; ולפני ירח, דור דורים.
עב,ו ירד, כמטר על-גז; כרביבים, זרזיף ארץ.
עב,ז יפרח-בימיו צדיק; ורב שלום, עד-בלי ירח.
עב,ח וירד, מים עד-ים; ומנהר, עד-אפסי-ארץ.
עב,ט לפניו, יכרעו ציים; ואיביו, עפר ילחכו.
עב,י מלכי תרשיש ואיים, מנחה ישיבו;
מלכי שבא וסבא, אשכר יקריבו.
עב,יא וישתחוו-לו כל-מלכים; כל-גוים יעבדוהו.
עב,יב כי-יציל, אביון משוע; ועני, ואין-עזר לו.
עב,יג יחס, על-דל ואביון; ונפשות אביונים יושיע.
עב,יד מתוך ומחמס, יגאל נפשם; וייקר דמם בעיניו.
עב,טו ויחי-- ויתן-לו, מזהב שבא:
ויתפלל בעדו תמיד; כל-היום, יברכנהו.
עב,טז יהי פסת-בר, בארץ-- בראש הרים:
ירעש כלבנון פריו; ויציצו מעיר, כעשב הארץ.
עב,יז יהי שמו, לעולם-- לפני-שמש, ינין (ינון) שמו:
ויתברכו בו; כל-גוים יאשרוהו.
עב,יח ברוך, יהוה אלהים--אלהי ישראל: עשה נפלאות לבדו.
עב,יט וברוך, שם כבודו-- לעולם:
וימלא כבודו, את-כל הארץ-- אמן ואמן.
עב,כ כלו תפלות-- דוד, בן-ישי.
עג,א מזמור, לאסף:
אך טוב, לישראל אלהים-- לברי לבב.
עג,ב ואני--כמעט, נטוי (נטיו) רגלי; כאין, שפכה (שפכו) אשרי.
עג,ג כי-קנאתי, בהוללים; שלום רשעים אראה.
עג,ד כי אין חרצבות למותם; ובריא אולם.
עג,ה בעמל אנוש אינמו; ועם-אדם, לא ינגעו.
עג,ו לכן, ענקתמו גאוה; יעטף-שית, חמס למו.
עג,ז יצא, מחלב עינמו; עברו, משכיות לבב.
עג,ח ימיקו, וידברו ברע עשק; ממרום ידברו.
עג,ט שתו בשמים פיהם; ולשונם, תהלך בארץ.
עג,י לכן, ישיב (ישוב) עמו הלם; ומי מלא, ימצו למו.
עג,יא ואמרו, איכה ידע-אל; ויש דעה בעליון.
עג,יב הנה-אלה רשעים; ושלוי עולם, השגו-חיל.
עג,יג אך-ריק, זכיתי לבבי; וארחץ בנקיון כפי.
עג,יד ואהי נגוע, כל-היום; ותוכחתי, לבקרים.
עג,טו אם-אמרתי, אספרה כמו; הנה דור בניך בגדתי.
עג,טז ואחשבה, לדעת זאת; עמל היא (הוא) בעיני.
עג,יז עד-אבוא, אל-מקדשי-אל; אבינה, לאחריתם.
עג,יח אך בחלקות, תשית למו; הפלתם, למשואות.
עג,יט איך היו לשמה כרגע; ספו תמו, מן-בלהות.
עג,כ כחלום מהקיץ-- אדני, בעיר צלמם תבזה.
עג,כא כי, יתחמץ לבבי; וכליותי, אשתונן.
עג,כב ואני-בער, ולא אדע; בהמות, הייתי עמך.
עג,כג ואני תמיד עמך; אחזת, ביד-ימיני.
עג,כד בעצתך תנחני; ואחר, כבוד תקחני.
עג,כה מי-לי בשמים; ועמך, לא-חפצתי בארץ.
עג,כו כלה שארי, ולבבי: צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם.
עג,כז כי-הנה רחקיך יאבדו; הצמתה, כל-זונה ממך.
עג,כח ואני, קרבת אלהים-- לי-טוב:
שתי, באדני יהוה מחסי; לספר, כל-מלאכותיך.
עד,א משכיל, לאסף:
למה אלהים, זנחת לנצח; יעשן אפך, בצאן מרעיתך.
עד,ב זכר עדתך, קנית קדם-- גאלת, שבט נחלתך;
הר-ציון, זה שכנת בו.
עד,ג הרימה פעמיך, למשאות נצח; כל-הרע אויב בקדש.
עד,ד שאגו צרריך, בקרב מועדך; שמו אותתם אתות.
עד,ה יודע, כמביא למעלה; בסבך-עץ, קרדמות.
עד,ו ועת (ועתה), פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות, יהלמון.
עד,ז שלחו באש, מקדשך; לארץ, חללו משכן-שמך.
עד,ח אמרו בלבם, נינם יחד; שרפו כל-מועדי-אל בארץ.
עד,ט אותתינו, לא ראינו: אין-עוד נביא; ולא-אתנו, ידע עד-מה.
עד,י עד-מתי אלהים, יחרף צר; ינאץ אויב שמך לנצח.
עד,יא למה תשיב ידך, וימינך; מקרב חוקך (חיקך) כלה.
עד,יב ואלהים, מלכי מקדם; פעל ישועות, בקרב הארץ.
עד,יג אתה פוררת בעזך ים; שברת ראשי תנינים, על-המים.
עד,יד אתה רצצת, ראשי לויתן; תתננו מאכל, לעם לציים.
עד,טו אתה בקעת, מעין ונחל; אתה הובשת, נהרות איתן.
עד,טז לך יום, אף-לך לילה; אתה הכינות, מאור ושמש.
עד,יז אתה הצבת, כל-גבולות ארץ; קיץ וחרף, אתה יצרתם.
עד,יח זכר-זאת--אויב, חרף יהוה; ועם נבל, נאצו שמך.
עד,יט אל-תתן לחית, נפש תורך; חית ענייך, אל-תשכח לנצח.
עד,כ הבט לברית: כי מלאו מחשכי-ארץ, נאות חמס.
עד,כא אל-ישב דך נכלם; עני ואביון, יהללו שמך.
עד,כב קומה אלהים, ריבה ריבך; זכר חרפתך מני-נבל, כל-היום.
עד,כג אל-תשכח, קול צרריך; שאון קמיך, עלה תמיד.
עה,א למנצח אל-תשחת; מזמור לאסף שיר.
עה,ב הודינו לך, אלהים--הודינו, וקרוב שמך; ספרו, נפלאותיך.
עה,ג כי, אקח מועד; אני, מישרים אשפט.
עה,ד נמגים, ארץ וכל-ישביה; אנכי תכנתי עמודיה סלה.
עה,ה אמרתי להוללים, אל-תהלו; ולרשעים, אל-תרימו קרן.
עה,ו אל-תרימו למרום קרנכם; תדברו בצואר עתק.
עה,ז כי לא ממוצא, וממערב; ולא, ממדבר הרים.
עה,ח כי-אלהים שפט; זה ישפיל, וזה ירים.
עה,ט כי כוס ביד-יהוה, ויין חמר מלא מסך-- ויגר מזה:
אך-שמריה, ימצו ישתו; כל, רשעי-ארץ.
עה,י ואני, אגיד לעלם; אזמרה, לאלהי יעקב.
עה,יא וכל-קרני רשעים אגדע; תרוממנה, קרנות צדיק.
עו,א למנצח בנגינת; מזמור לאסף שיר.
עו,ב נודע ביהודה אלהים; בישראל, גדול שמו.
עו,ג ויהי בשלם סוכו; ומעונתו בציון.
עו,ד שמה, שבר רשפי-קשת; מגן וחרב ומלחמה סלה.
עו,ה נאור, אתה אדיר-- מהררי-טרף.
עו,ו אשתוללו, אבירי לב-- נמו שנתם;
ולא-מצאו כל-אנשי-חיל ידיהם.
עו,ז מגערתך, אלהי יעקב; נרדם, ורכב וסוס.
עו,ח אתה, נורא אתה--ומי-יעמד לפניך; מאז אפך.
עו,ט משמים, השמעת דין; ארץ יראה ושקטה.
עו,י בקום-למשפט אלהים-- להושיע כל-ענוי-ארץ סלה.
עו,יא כי-חמת אדם תודך; שארית חמת תחגר.
עו,יב נדרו ושלמו, ליהוה אלהיכם: כל-סביביו--יבילו שי, למורא.
עו,יג יבצר, רוח נגידים; נורא, למלכי-ארץ.
עז,א למנצח על-ידיתון (ידותון); לאסף מזמור.
עז,ב קולי אל-אלהים ואצעקה; קולי אל-אלהים, והאזין אלי.
עז,ג ביום צרתי, אדני דרשתי:
ידי, לילה נגרה--ולא תפוג; מאנה הנחם נפשי.
עז,ד אזכרה אלהים ואהמיה; אשיחה, ותתעטף רוחי סלה.
עז,ה אחזת, שמרות עיני; נפעמתי, ולא אדבר.
עז,ו חשבתי ימים מקדם-- שנות, עולמים.
עז,ז אזכרה נגינתי, בלילה: עם-לבבי אשיחה; ויחפש רוחי.
עז,ח הלעולמים, יזנח אדני; ולא-יסיף לרצות עוד.
עז,ט האפס לנצח חסדו; גמר אמר, לדר ודר.
עז,י השכח חנות אל; אם-קפץ באף, רחמיו סלה.
עז,יא ואמר, חלותי היא-- שנות, ימין עליון.
עז,יב אזכיר (אזכור) מעללי-יה: כי-אזכרה מקדם פלאך.
עז,יג והגיתי בכל-פעלך; ובעלילותיך אשיחה.
עז,יד אלהים, בקדש דרכך; מי-אל גדול, כאלהים.
עז,טו אתה האל, עשה פלא; הודעת בעמים עזך.
עז,טז גאלת בזרוע עמך; בני-יעקב ויוסף סלה.
עז,יז ראוך מים, אלהים--ראוך מים יחילו; אף, ירגזו תהמות.
עז,יח זרמו מים, עבות--קול, נתנו שחקים; אף-חצציך, יתהלכו.
עז,יט קול רעמך, בגלגל--האירו ברקים תבל; רגזה ותרעש הארץ.
עז,כ בים דרכך--ושביליך (ושבילך), במים רבים; ועקבותיך, לא נדעו.
עז,כא נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן.
עח,א משכיל, לאסף:
האזינה עמי, תורתי; הטו אזנכם, לאמרי-פי.
עח,ב אפתחה במשל פי; אביעה חידות, מני-קדם.
עח,ג אשר שמענו, ונדעם; ואבותינו, ספרו-לנו.
עח,ד לא נכחד, מבניהם-- לדור אחרון, מספרים תהלות יהוה;
ועזוזו ונפלאתיו, אשר עשה.
עח,ה ויקם עדות, ביעקב, ותורה, שם בישראל:
אשר צוה, את-אבותינו-- להודיעם, לבניהם.
עח,ו למען ידעו, דור אחרון--בנים יולדו; יקמו, ויספרו לבניהם.
עח,ז וישימו באלהים, כסלם: ולא ישכחו, מעללי-אל; ומצותיו ינצרו.
עח,ח ולא יהיו, כאבותם-- דור, סורר ומרה:
דור, לא-הכין לבו; ולא-נאמנה את-אל רוחו.
עח,ט בני-אפרים, נושקי רומי-קשת; הפכו, ביום קרב.
עח,י לא שמרו, ברית אלהים; ובתורתו, מאנו ללכת.
עח,יא וישכחו עלילותיו; ונפלאותיו, אשר הראם.
עח,יב נגד אבותם, עשה פלא; בארץ מצרים שדה-צען.
עח,יג בקע ים, ויעבירם; ויצב-מים כמו-נד.
עח,יד וינחם בענן יומם; וכל-הלילה, באור אש.
עח,טו יבקע צרים, במדבר; וישק, כתהמות רבה.
עח,טז ויוצא נוזלים מסלע; ויורד כנהרות מים.
עח,יז ויוסיפו עוד, לחטא-לו-- למרות עליון, בציה.
עח,יח וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם.
עח,יט וידברו, באלהים: אמרו, היוכל אל--לערך שלחן, במדבר.
עח,כ הן הכה-צור, ויזובו מים-- ונחלים ישטפו:
הגם-לחם, יוכל תת; אם-יכין שאר לעמו.
עח,כא לכן, שמע יהוה-- ויתעבר:
ואש, נשקה ביעקב; וגם-אף, עלה בישראל.
עח,כב כי לא האמינו, באלהים; ולא בטחו, בישועתו.
עח,כג ויצו שחקים ממעל; ודלתי שמים פתח.
עח,כד וימטר עליהם מן לאכל; ודגן-שמים, נתן למו.
עח,כה לחם אבירים, אכל איש; צידה שלח להם לשבע.
עח,כו יסע קדים, בשמים; וינהג בעזו תימן.
עח,כז וימטר עליהם כעפר שאר; וכחול ימים, עוף כנף.
עח,כח ויפל, בקרב מחנהו; סביב, למשכנתיו.
עח,כט ויאכלו וישבעו מאד; ותאותם, יבא להם.
עח,ל לא-זרו מתאותם; עוד, אכלם בפיהם.
עח,לא ואף אלהים, עלה בהם, ויהרג, במשמניהם;
ובחורי ישראל הכריע.
עח,לב בכל-זאת חטאו-עוד; ולא-האמינו, בנפלאותיו.
עח,לג ויכל-בהבל ימיהם; ושנותם, בבהלה.
עח,לד אם-הרגם ודרשוהו; ושבו, ושחרו-אל.
עח,לה ויזכרו, כי-אלהים צורם; ואל עליון, גאלם.
עח,לו ויפתוהו בפיהם; ובלשונם, יכזבו-לו.
עח,לז ולבם, לא-נכון עמו; ולא נאמנו, בבריתו.
עח,לח והוא רחום, יכפר עון-- ולא-ישחית:
והרבה, להשיב אפו; ולא-יעיר, כל-חמתו.
עח,לט ויזכר, כי-בשר המה; רוח הולך, ולא ישוב.
עח,מ כמה, ימרוהו במדבר; יעציבוהו, בישימון.
עח,מא וישובו וינסו אל; וקדוש ישראל התוו.
עח,מב לא-זכרו את-ידו; יום, אשר-פדם מני-צר.
עח,מג אשר-שם במצרים, אתותיו; ומופתיו, בשדה-צען.
עח,מד ויהפך לדם, יאריהם; ונזליהם, בל-ישתיון.
עח,מה ישלח בהם ערב, ויאכלם; וצפרדע, ותשחיתם.
עח,מו ויתן לחסיל יבולם; ויגיעם, לארבה.
עח,מז יהרג בברד גפנם; ושקמותם, בחנמל.
עח,מח ויסגר לברד בעירם; ומקניהם, לרשפים.
עח,מט ישלח-בם, חרון אפו--עברה וזעם וצרה; משלחת, מלאכי רעים.
עח,נ יפלס נתיב, לאפו: לא-חשך ממות נפשם; וחיתם, לדבר הסגיר.
עח,נא ויך כל-בכור במצרים; ראשית אונים, באהלי-חם.
עח,נב ויסע כצאן עמו; וינהגם כעדר, במדבר.
עח,נג וינחם לבטח, ולא פחדו; ואת-אויביהם, כסה הים.
עח,נד ויביאם, אל-גבול קדשו; הר-זה, קנתה ימינו.
עח,נה ויגרש מפניהם, גוים-- ויפילם, בחבל נחלה;
וישכן באהליהם, שבטי ישראל.
עח,נו וינסו וימרו, את-אלהים עליון; ועדותיו, לא שמרו.
עח,נז ויסגו ויבגדו, כאבותם; נהפכו, כקשת רמיה.
עח,נח ויכעיסוהו בבמותם; ובפסיליהם, יקניאוהו.
עח,נט שמע אלהים, ויתעבר; וימאס מאד, בישראל.
עח,ס ויטש, משכן שלו; אהל, שכן באדם.
עח,סא ויתן לשבי עזו; ותפארתו ביד-צר.
עח,סב ויסגר לחרב עמו; ובנחלתו, התעבר.
עח,סג בחוריו אכלה-אש; ובתולתיו, לא הוללו.
עח,סד כהניו, בחרב נפלו; ואלמנתיו, לא תבכינה.
עח,סה ויקץ כישן אדני; כגבור, מתרונן מיין.
עח,סו ויך-צריו אחור; חרפת עולם, נתן למו.
עח,סז וימאס, באהל יוסף; ובשבט אפרים, לא בחר.
עח,סח ויבחר, את-שבט יהודה; את-הר ציון, אשר אהב.
עח,סט ויבן כמו-רמים, מקדשו; כארץ, יסדה לעולם.
עח,ע ויבחר, בדוד עבדו; ויקחהו, ממכלאת צאן.
עח,עא מאחר עלות, הביאו: לרעות, ביעקב עמו; ובישראל, נחלתו.
עח,עב וירעם, כתם לבבו; ובתבונות כפיו ינחם.
עט,א מזמור, לאסף:
אלהים, באו גוים בנחלתך-- טמאו, את היכל קדשך;
שמו את-ירושלם לעיים.
עט,ב נתנו, את-נבלת עבדיך-- מאכל, לעוף השמים;
בשר חסידיך, לחיתו-ארץ.
עט,ג שפכו דמם, כמים--סביבות ירושלם; ואין קובר.
עט,ד היינו חרפה, לשכנינו; לעג וקלס, לסביבותינו.
עט,ה עד-מה יהוה, תאנף לנצח; תבער כמו-אש, קנאתך.
עט,ו שפך חמתך-- אל הגוים, אשר לא-ידעוך:
ועל ממלכות-- אשר בשמך, לא קראו.
עט,ז כי, אכל את-יעקב; ואת-נוהו השמו.
עט,ח אל-תזכר-לנו, עונת ראשנים:
מהר, יקדמונו רחמיך-- כי דלונו מאד.
עט,ט עזרנו, אלהי ישענו-- על-דבר כבוד-שמך;
והצילנו וכפר על-חטאתינו, למען שמך.
עט,י למה, יאמרו הגוים-- איה אלהיהם:
יודע בגיים (בגוים) לעינינו; נקמת, דם-עבדיך השפוך.
עט,יא תבוא לפניך, אנקת אסיר: כגדל זרועך--הותר, בני תמותה.
עט,יב והשב לשכנינו שבעתים, אל-חיקם;
חרפתם אשר חרפוך אדני.
עט,יג ואנחנו עמך, וצאן מרעיתך-- נודה לך, לעולם:
לדר ודר-- נספר, תהלתך.
פ,א למנצח אל-ששנים; עדות לאסף מזמור.
פ,ב רעה ישראל, האזינה-- נהג כצאן יוסף;
ישב הכרובים הופיעה.
פ,ג לפני אפרים, ובנימן ומנשה-- עוררה את-גבורתך;
ולכה לישעתה לנו.
פ,ד אלהים השיבנו; והאר פניך, ונושעה.
פ,ה יהוה אלהים צבאות-- עד-מתי עשנת, בתפלת עמך.
פ,ו האכלתם, לחם דמעה; ותשקמו, בדמעות שליש.
פ,ז תשימנו מדון, לשכנינו; ואיבינו, ילעגו-למו.
פ,ח אלהים צבאות השיבנו; והאר פניך, ונושעה.
פ,ט גפן, ממצרים תסיע; תגרש גוים, ותטעה.
פ,י פנית לפניה; ותשרש שרשיה, ותמלא-ארץ.
פ,יא כסו הרים צלה; וענפיה, ארזי-אל.
פ,יב תשלח קצירה עד-ים; ואל-נהר, יונקותיה.
פ,יג למה, פרצת גדריה; וארוה, כל-עברי דרך.
פ,יד יכרסמנה חזיר מיער; וזיז שדי ירענה.
פ,טו אלהים צבאות, שוב-נא:
הבט משמים וראה; ופקד, גפן זאת.
פ,טז וכנה, אשר-נטעה ימינך; ועל-בן, אמצתה לך.
פ,יז שרפה באש כסוחה; מגערת פניך יאבדו.
פ,יח תהי-ידך, על-איש ימינך; על-בן-אדם, אמצת לך.
פ,יט ולא-נסוג ממך; תחינו, ובשמך נקרא.
פ,כ יהוה אלהים צבאות השיבנו; האר פניך, ונושעה.
פא,א למנצח על-הגתית לאסף.
פא,ב הרנינו, לאלהים עוזנו; הריעו, לאלהי יעקב.
פא,ג שאו-זמרה, ותנו-תף; כנור נעים עם-נבל.
פא,ד תקעו בחדש שופר; בכסה, ליום חגנו.
פא,ה כי חק לישראל הוא; משפט, לאלהי יעקב.
פא,ו עדות, ביהוסף שמו-- בצאתו, על-ארץ מצרים;
שפת לא-ידעתי אשמע.
פא,ז הסירותי מסבל שכמו; כפיו, מדוד תעברנה.
פא,ח בצרה קראת, ואחלצך:
אענך, בסתר רעם; אבחנך על-מי מריבה סלה.
פא,ט שמע עמי, ואעידה בך; ישראל, אם-תשמע-לי.
פא,י לא-יהיה בך, אל זר; ולא תשתחוה, לאל נכר.
פא,יא אנכי, יהוה אלהיך-- המעלך, מארץ מצרים;
הרחב-פיך, ואמלאהו.
פא,יב ולא-שמע עמי לקולי; וישראל, לא-אבה לי.
פא,יג ואשלחהו, בשרירות לבם; ילכו, במועצותיהם.
פא,יד לו--עמי, שמע לי; ישראל, בדרכי יהלכו.
פא,טו כמעט, אויביהם אכניע; ועל צריהם, אשיב ידי.
פא,טז משנאי יהוה, יכחשו-לו; ויהי עתם לעולם.
פא,יז ויאכילהו, מחלב חטה; ומצור, דבש אשביעך.
פב,א מזמור, לאסף:
אלהים, נצב בעדת-אל; בקרב אלהים ישפט.
פב,ב עד-מתי תשפטו-עול; ופני רשעים, תשאו-סלה.
פב,ג שפטו-דל ויתום; עני ורש הצדיקו.
פב,ד פלטו-דל ואביון; מיד רשעים הצילו.
פב,ה לא ידעו, ולא יבינו-- בחשכה יתהלכו;
ימוטו, כל-מוסדי ארץ.
פב,ו אני-אמרתי, אלהים אתם; ובני עליון כלכם.
פב,ז אכן, כאדם תמותון; וכאחד השרים תפלו.
פב,ח קומה אלהים, שפטה הארץ: כי-אתה תנחל, בכל-הגוים.
פג,א שיר מזמור לאסף.
פג,ב אלהים אל-דמי-לך; אל-תחרש ואל-תשקט אל.
פג,ג כי-הנה אויביך, יהמיון; ומשנאיך, נשאו ראש.
פג,ד על-עמך, יערימו סוד; ויתיעצו, על-צפוניך.
פג,ה אמרו--לכו, ונכחידם מגוי; ולא-יזכר שם-ישראל עוד.
פג,ו כי נועצו לב יחדו; עליך, ברית יכרתו.
פג,ז אהלי אדום, וישמעאלים; מואב והגרים.
פג,ח גבל ועמון, ועמלק; פלשת, עם-ישבי צור.
פג,ט גם-אשור, נלוה עמם; היו זרוע לבני-לוט סלה.
פג,י עשה-להם כמדין; כסיסרא כיבין, בנחל קישון.
פג,יא נשמדו בעין-דאר; היו דמן, לאדמה.
פג,יב שיתמו נדיבימו, כערב וכזאב; וכזבח וכצלמנע, כל-נסיכימו.
פג,יג אשר אמרו, נירשה לנו-- את, נאות אלהים.
פג,יד אלהי, שיתמו כגלגל; כקש, לפני-רוח.
פג,טו כאש תבער-יער; וכלהבה, תלהט הרים.
פג,טז כן, תרדפם בסערך; ובסופתך תבהלם.
פג,יז מלא פניהם קלון; ויבקשו שמך יהוה.
פג,יח יבשו ויבהלו עדי-עד; ויחפרו ויאבדו.
פג,יט וידעו-- כי-אתה שמך יהוה לבדך:
עליון, על-כל-הארץ.
פד,א למנצח על-הגתית; לבני-קרח מזמור.
פד,ב מה-ידידות משכנותיך-- יהוה צבאות.
פד,ג נכספה וגם-כלתה, נפשי-- לחצרות יהוה:
לבי ובשרי-- ירננו, אל אל-חי.
פד,ד גם-צפור מצאה בית, ודרור קן לה-- אשר-שתה אפרחיה:
את-מזבחותיך, יהוה צבאות-- מלכי, ואלהי.
פד,ה אשרי, יושבי ביתך-- עוד, יהללוך סלה.
פד,ו אשרי אדם, עוז-לו בך; מסלות, בלבבם.
פד,ז עברי, בעמק הבכא-- מעין ישיתוהו;
גם-ברכות, יעטה מורה.
פד,ח ילכו, מחיל אל-חיל; יראה אל-אלהים בציון.
פד,ט יהוה אלהים צבאות, שמעה תפלתי;
האזינה אלהי יעקב סלה.
פד,י מגננו, ראה אלהים; והבט, פני משיחך.
פד,יא כי טוב-יום בחצריך, מאלף:
בחרתי--הסתופף, בבית אלהי; מדור, באהלי-רשע.
פד,יב כי שמש, ומגן-- יהוה אלהים:
חן וכבוד, יתן יהוה;
לא ימנע-טוב, להלכים בתמים.
פד,יג יהוה צבאות-- אשרי אדם, בטח בך.
פה,א למנצח לבני-קרח מזמור.
פה,ב רצית יהוה ארצך; שבת, שבות (שבית) יעקב.
פה,ג נשאת, עון עמך; כסית כל-חטאתם סלה.
פה,ד אספת כל-עברתך; השיבות, מחרון אפך.
פה,ה שובנו, אלהי ישענו; והפר כעסך עמנו.
פה,ו הלעולם תאנף-בנו; תמשך אפך, לדר ודר.
פה,ז הלא-אתה, תשוב תחינו; ועמך, ישמחו-בך.
פה,ח הראנו יהוה חסדך; וישעך, תתן-לנו.
פה,ט אשמעה-- מה-ידבר, האל יהוה:
כי, ידבר שלום--אל-עמו ואל-חסידיו; ואל-ישובו לכסלה.
פה,י אך קרוב ליראיו ישעו; לשכן כבוד בארצנו.
פה,יא חסד-ואמת נפגשו; צדק ושלום נשקו.
פה,יב אמת, מארץ תצמח; וצדק, משמים נשקף.
פה,יג גם-יהוה, יתן הטוב; וארצנו, תתן יבולה.
פה,יד צדק, לפניו יהלך; וישם לדרך פעמיו.
פו,א תפלה, לדוד:
הטה-יהוה אזנך ענני-- כי-עני ואביון אני.
פו,ב שמרה נפשי, כי-חסיד אני:
הושע עבדך, אתה אלהי-- הבוטח אליך.
פו,ג חנני אדני: כי אליך אקרא, כל-היום.
פו,ד שמח, נפש עבדך: כי אליך אדני, נפשי אשא.
פו,ה כי-אתה אדני, טוב וסלח; ורב-חסד, לכל-קראיך.
פו,ו האזינה יהוה, תפלתי; והקשיבה, בקול תחנונותי.
פו,ז ביום צרתי, אקראך: כי תענני.
פו,ח אין-כמוך באלהים אדני; ואין כמעשיך.
פו,ט כל-גוים, אשר עשית--יבואו וישתחוו לפניך אדני; ויכבדו לשמך.
פו,י כי-גדול אתה, ועשה נפלאות; אתה אלהים לבדך.
פו,יא הורני יהוה, דרכך-- אהלך באמתך;
יחד לבבי, ליראה שמך.
פו,יב אודך, אדני אלהי--בכל-לבבי; ואכבדה שמך לעולם.
פו,יג כי-חסדך, גדול עלי; והצלת נפשי, משאול תחתיה.
פו,יד אלהים, זדים קמו-עלי, ועדת עריצים, בקשו נפשי;
ולא שמוך לנגדם.
פו,טו ואתה אדני, אל-רחום וחנון; ארך אפים, ורב-חסד ואמת.
פו,טז פנה אלי, וחנני: תנה-עזך לעבדך; והושיעה, לבן-אמתך.
פו,יז עשה-עמי אות, לטובה:
ויראו שנאי ויבשו-- כי-אתה יהוה, עזרתני ונחמתני.
פז,א לבני-קרח, מזמור שיר: יסודתו, בהררי-קדש.
פז,ב אהב יהוה, שערי ציון-- מכל, משכנות יעקב.
פז,ג נכבדות, מדבר בך-- עיר האלהים סלה.
פז,ד אזכיר, רהב ובבל-- לידעי:
הנה פלשת וצר עם-כוש; זה, ילד-שם.
פז,ה ולציון, יאמר-- איש ואיש, ילד-בה;
והוא יכוננה עליון.
פז,ו יהוה--יספר, בכתוב עמים: זה ילד-שם סלה.
פז,ז ושרים כחללים-- כל-מעיני בך.
פח,א שיר מזמור, לבני-קרח:
למנצח על-מחלת לענות; משכיל, להימן האזרחי.
פח,ב יהוה, אלהי ישועתי-- יום-צעקתי בלילה נגדך.
פח,ג תבוא לפניך, תפלתי; הטה אזנך, לרנתי.
פח,ד כי-שבעה ברעות נפשי; וחיי, לשאול הגיעו.
פח,ה נחשבתי, עם-יורדי בור; הייתי, כגבר אין-איל.
פח,ו במתים, חפשי:
כמו חללים, שכבי קבר-- אשר לא זכרתם עוד;
והמה, מידך נגזרו.
פח,ז שתני, בבור תחתיות; במחשכים, במצלות.
פח,ח עלי, סמכה חמתך; וכל-משבריך, ענית סלה.
פח,ט הרחקת מידעי, ממני: שתני תועבות למו; כלא, ולא אצא.
פח,י עיני דאבה, מני-עני:
קראתיך יהוה בכל-יום; שטחתי אליך כפי.
פח,יא הלמתים תעשה-פלא: אם-רפאים, יקומו יודוך סלה.
פח,יב היספר בקבר חסדך; אמונתך, באבדון.
פח,יג היודע בחשך פלאך; וצדקתך, בארץ נשיה.
פח,יד ואני, אליך יהוה שועתי; ובבקר, תפלתי תקדמך.
פח,טו למה יהוה, תזנח נפשי; תסתיר פניך ממני.
פח,טז עני אני וגוע מנער; נשאתי אמיך אפונה.
פח,יז עלי, עברו חרוניך; בעותיך, צמתותני.
פח,יח סבוני כמים, כל-היום; הקיפו עלי יחד.
פח,יט הרחקת ממני, אהב ורע; מידעי מחשך.
פט,א משכיל, לאיתן האזרחי.
פט,ב חסדי יהוה, עולם אשירה; לדר ודר, אודיע אמונתך בפי.
פט,ג כי-אמרתי--עולם, חסד יבנה; שמים, תכן אמונתך בהם.
פט,ד כרתי ברית, לבחירי; נשבעתי, לדוד עבדי.
פט,ה עד-עולם, אכין זרעך; ובניתי לדר-ודור כסאך סלה.
פט,ו ויודו שמים פלאך יהוה; אף-אמונתך, בקהל קדשים.
פט,ז כי מי בשחק, יערך ליהוה; ידמה ליהוה, בבני אלים.
פט,ח אל נערץ, בסוד-קדשים רבה; ונורא, על-כל-סביביו.
פט,ט יהוה, אלהי צבאות--מי-כמוך חסין יה; ואמונתך, סביבותיך.
פט,י אתה מושל, בגאות הים; בשוא גליו, אתה תשבחם.
פט,יא אתה דכאת כחלל רהב; בזרוע עזך, פזרת אויביך.
פט,יב לך שמים, אף-לך ארץ; תבל ומלאה, אתה יסדתם.
פט,יג צפון וימין, אתה בראתם; תבור וחרמון, בשמך ירננו.
פט,יד לך זרוע, עם-גבורה; תעז ידך, תרום ימינך.
פט,טו צדק ומשפט, מכון כסאך; חסד ואמת, יקדמו פניך.
פט,טז אשרי העם, ידעי תרועה; יהוה, באור-פניך יהלכון.
פט,יז בשמך, יגילון כל-היום; ובצדקתך ירומו.
פט,יח כי-תפארת עזמו אתה; וברצונך, תרים (תרום) קרנינו.
פט,יט כי ליהוה, מגננו; ולקדוש ישראל מלכנו.
פט,כ אז דברת בחזון, לחסידיך-- ותאמר, שויתי עזר על-גבור;
הרימותי בחור מעם.
פט,כא מצאתי, דוד עבדי; בשמן קדשי משחתיו.
פט,כב אשר ידי, תכון עמו; אף-זרועי תאמצנו.
פט,כג לא-ישיא אויב בו; ובן-עולה, לא יעננו.
פט,כד וכתותי מפניו צריו; ומשנאיו אגוף.
פט,כה ואמונתי וחסדי עמו; ובשמי, תרום קרנו.
פט,כו ושמתי בים ידו; ובנהרות ימינו.
פט,כז הוא יקראני, אבי אתה; אלי, וצור ישועתי.
פט,כח אף-אני, בכור אתנהו; עליון, למלכי-ארץ.
פט,כט לעולם, אשמור- (אשמר-) לו חסדי; ובריתי, נאמנת לו.
פט,ל ושמתי לעד זרעו; וכסאו, כימי שמים.
פט,לא אם-יעזבו בניו, תורתי; ובמשפטי, לא ילכון.
פט,לב אם-חקתי יחללו; ומצותי, לא ישמרו.
פט,לג ופקדתי בשבט פשעם; ובנגעים עונם.
פט,לד וחסדי, לא-אפיר מעמו; ולא-אשקר, באמונתי.
פט,לה לא-אחלל בריתי; ומוצא שפתי, לא אשנה.
פט,לו אחת, נשבעתי בקדשי: אם-לדוד אכזב.
פט,לז זרעו, לעולם יהיה; וכסאו כשמש נגדי.
פט,לח כירח, יכון עולם; ועד בשחק, נאמן סלה.
פט,לט ואתה זנחת, ותמאס; התעברת, עם-משיחך.
פט,מ נארתה, ברית עבדך; חללת לארץ נזרו.
פט,מא פרצת כל-גדרתיו; שמת מבצריו מחתה.
פט,מב שסהו, כל-עברי דרך; היה חרפה, לשכניו.
פט,מג הרימות, ימין צריו; השמחת, כל-אויביו.
פט,מד אף-תשיב, צור חרבו; ולא הקימתו, במלחמה.
פט,מה השבת מטהרו; וכסאו, לארץ מגרתה.
פט,מו הקצרת, ימי עלומיו; העטית עליו בושה סלה.
פט,מז עד-מה יהוה, תסתר לנצח; תבער כמו-אש חמתך.
פט,מח זכר-אני מה-חלד; על-מה-שוא, בראת כל-בני-אדם.
פט,מט מי גבר יחיה, ולא יראה-מות; ימלט נפשו מיד-שאול סלה.
פט,נ איה, חסדיך הראשנים אדני: נשבעת לדוד, באמונתך.
פט,נא זכר אדני, חרפת עבדיך; שאתי בחיקי, כל-רבים עמים.
פט,נב אשר חרפו אויביך יהוה: אשר חרפו, עקבות משיחך.
פט,נג ברוך יהוה לעולם: אמן ואמן.
צ,א תפלה, למשה איש-האלהים:
אדני--מעון אתה, היית לנו; בדר ודר.
צ,ב בטרם, הרים ילדו-- ותחולל ארץ ותבל;
ומעולם עד-עולם, אתה אל.
צ,ג תשב אנוש, עד-דכא; ותאמר, שובו בני-אדם.
צ,ד כי אלף שנים, בעיניך-- כיום אתמול, כי יעבר;
ואשמורה בלילה.
צ,ה זרמתם, שנה יהיו; בבקר, כחציר יחלף.
צ,ו בבקר, יציץ וחלף; לערב, ימולל ויבש.
צ,ז כי-כלינו באפך; ובחמתך נבהלנו.
צ,ח שת (שתה) עונתינו לנגדך; עלמנו, למאור פניך.
צ,ט כי כל-ימינו, פנו בעברתך; כלינו שנינו כמו-הגה.
צ,י ימי-שנותינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורת שמונים שנה--
ורהבם, עמל ואון:
כי-גז חיש, ונעפה.
צ,יא מי-יודע, עז אפך; וכיראתך, עברתך.
צ,יב למנות ימינו, כן הודע; ונבא, לבב חכמה.
צ,יג שובה יהוה, עד-מתי; והנחם, על-עבדיך.
צ,יד שבענו בבקר חסדך; ונרננה ונשמחה, בכל-ימינו.
צ,טו שמחנו, כימות עניתנו: שנות, ראינו רעה.
צ,טז יראה אל-עבדיך פעלך; והדרך, על-בניהם.
צ,יז ויהי, נעם אדני אלהינו-- עלינו:
ומעשה ידינו, כוננה עלינו; ומעשה ידינו, כוננהו.
צא,א ישב, בסתר עליון; בצל שדי, יתלונן.
צא,ב אמר--ליהוה, מחסי ומצודתי; אלהי, אבטח-בו.
צא,ג כי הוא יצילך, מפח יקוש; מדבר הוות.
צא,ד באברתו, יסך לך--ותחת-כנפיו תחסה; צנה וסחרה אמתו.
צא,ה לא-תירא, מפחד לילה; מחץ, יעוף יומם.
צא,ו מדבר, באפל יהלך; מקטב, ישוד צהרים.
צא,ז יפל מצדך, אלף--ורבבה מימינך: אליך, לא יגש.
צא,ח רק, בעיניך תביט; ושלמת רשעים תראה.
צא,ט כי-אתה יהוה מחסי; עליון, שמת מעונך.
צא,י לא-תאנה אליך רעה; ונגע, לא-יקרב באהלך.
צא,יא כי מלאכיו, יצוה-לך; לשמרך, בכל-דרכיך.
צא,יב על-כפים ישאונך: פן-תגף באבן רגלך.
צא,יג על-שחל ופתן, תדרך; תרמס כפיר ותנין.
צא,יד כי בי חשק, ואפלטהו; אשגבהו, כי-ידע שמי.
צא,טו יקראני, ואענהו--עמו-אנכי בצרה; אחלצהו, ואכבדהו.
צא,טז ארך ימים, אשביעהו; ואראהו, בישועתי.
צב,א מזמור שיר, ליום השבת.
צב,ב טוב, להדות ליהוה; ולזמר לשמך עליון.
צב,ג להגיד בבקר חסדך; ואמונתך, בלילות.
צב,ד עלי-עשור, ועלי-נבל; עלי הגיון בכנור.
צב,ה כי שמחתני יהוה בפעלך; במעשי ידיך ארנן.
צב,ו מה-גדלו מעשיך יהוה; מאד, עמקו מחשבתיך.
צב,ז איש-בער, לא ידע; וכסיל, לא-יבין את-זאת.
צב,ח בפרח רשעים, כמו עשב, ויציצו, כל-פעלי און: להשמדם עדי-עד.
צב,ט ואתה מרום-- לעלם יהוה.
צב,י כי הנה איביך, יהוה-- כי-הנה איביך יאבדו:
יתפרדו, כל-פעלי און.
צב,יא ותרם כראים קרני; בלתי, בשמן רענן.
צב,יב ותבט עיני, בשורי:
בקמים עלי מרעים-- תשמענה אזני.
צב,יג צדיק, כתמר יפרח; כארז בלבנון ישגה.
צב,יד שתולים, בבית יהוה; בחצרות אלהינו יפריחו.
צב,טו עוד, ינובון בשיבה; דשנים ורעננים יהיו.
צב,טז להגיד, כי-ישר יהוה; צורי, ולא-עלתה (עולתה) בו.
צג,א יהוה מלך, גאות לבש:
לבש יהוה, עז התאזר; אף-תכון תבל, בל-תמוט.
צג,ב נכון כסאך מאז; מעולם אתה.
צג,ג נשאו נהרות, יהוה--נשאו נהרות קולם; ישאו נהרות דכים.
צג,ד מקלות, מים רבים--אדירים משברי-ים; אדיר במרום יהוה.
צג,ה עדתיך, נאמנו מאד--לביתך נאוה-קדש: יהוה, לארך ימים.
צד,א אל-נקמות יהוה; אל נקמות הופיע.
צד,ב הנשא, שפט הארץ; השב גמול, על-גאים.
צד,ג עד-מתי רשעים יהוה: עד-מתי, רשעים יעלזו.
צד,ד יביעו ידברו עתק; יתאמרו, כל-פעלי און.
צד,ה עמך יהוה ידכאו; ונחלתך יענו.
צד,ו אלמנה וגר יהרגו; ויתומים ירצחו.
צד,ז ויאמרו, לא יראה-יה; ולא-יבין, אלהי יעקב.
צד,ח בינו, בערים בעם; וכסילים, מתי תשכילו.
צד,ט הנטע אזן, הלא ישמע; אם-יצר עין, הלא יביט.
צד,י היסר גוים, הלא יוכיח: המלמד אדם דעת.
צד,יא יהוה--ידע, מחשבות אדם: כי-המה הבל.
צד,יב אשרי, הגבר אשר-תיסרנו יה; ומתורתך תלמדנו.
צד,יג להשקיט לו, מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת.
צד,יד כי, לא-יטש יהוה עמו; ונחלתו, לא יעזב.
צד,טו כי-עד-צדק, ישוב משפט; ואחריו, כל-ישרי-לב.
צד,טז מי-יקום לי, עם-מרעים; מי-יתיצב לי, עם-פעלי און.
צד,יז לולי יהוה, עזרתה לי-- כמעט, שכנה דומה נפשי.
צד,יח אם-אמרתי, מטה רגלי; חסדך יהוה, יסעדני.
צד,יט ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך, ישעשעו נפשי.
צד,כ היחברך, כסא הוות; יצר עמל עלי-חק.
צד,כא יגודו, על-נפש צדיק; ודם נקי ירשיעו.
צד,כב ויהי יהוה לי למשגב; ואלהי, לצור מחסי.
צד,כג וישב עליהם, את אונם-- וברעתם יצמיתם;
יצמיתם, יהוה אלהינו.
צה,א לכו, נרננה ליהוה; נריעה, לצור ישענו.
צה,ב נקדמה פניו בתודה; בזמרות, נריע לו.
צה,ג כי אל גדול יהוה; ומלך גדול, על-כל-אלהים.
צה,ד אשר בידו, מחקרי-ארץ; ותועפת הרים לו.
צה,ה אשר-לו הים, והוא עשהו; ויבשת, ידיו יצרו.
צה,ו באו, נשתחוה ונכרעה; נברכה, לפני-יהוה עשנו.
צה,ז כי הוא אלהינו-- ואנחנו עם מרעיתו, וצאן ידו:
היום, אם-בקלו תשמעו.
צה,ח אל-תקשו לבבכם, כמריבה; כיום מסה, במדבר.
צה,ט אשר נסוני, אבותיכם: בחנוני, גם-ראו פעלי.
צה,י ארבעים שנה, אקוט בדור-- ואמר, עם תעי לבב הם;
והם, לא-ידעו דרכי.
צה,יא אשר-נשבעתי באפי; אם-יבאון, אל-מנוחתי.
צו,א שירו ליהוה, שיר חדש; שירו ליהוה, כל-הארץ.
צו,ב שירו ליהוה, ברכו שמו; בשרו מיום-ליום, ישועתו.
צו,ג ספרו בגוים כבודו; בכל-העמים, נפלאותיו.
צו,ד כי גדול יהוה ומהלל מאד; נורא הוא, על-כל-אלהים.
צו,ה כי, כל-אלהי העמים אלילים; ויהוה, שמים עשה.
צו,ו הוד-והדר לפניו; עז ותפארת, במקדשו.
צו,ז הבו ליהוה, משפחות עמים; הבו ליהוה, כבוד ועז.
צו,ח הבו ליהוה, כבוד שמו; שאו-מנחה, ובאו לחצרותיו.
צו,ט השתחוו ליהוה, בהדרת-קדש; חילו מפניו, כל-הארץ.
צו,י אמרו בגוים, יהוה מלך-- אף-תכון תבל, בל-תמוט;
ידין עמים, במישרים.
צו,יא ישמחו השמים, ותגל הארץ; ירעם הים, ומלאו.
צו,יב יעלז שדי, וכל-אשר-בו; אז ירננו, כל-עצי-יער.
צו,יג לפני יהוה, כי בא-- כי בא, לשפט הארץ:
ישפט-תבל בצדק; ועמים, באמונתו.
צז,א יהוה מלך, תגל הארץ; ישמחו, איים רבים.
צז,ב ענן וערפל סביביו; צדק ומשפט, מכון כסאו.
צז,ג אש, לפניו תלך; ותלהט סביב צריו.
צז,ד האירו ברקיו תבל; ראתה ותחל הארץ.
צז,ה הרים--כדונג, נמסו מלפני יהוה: מלפני, אדון כל-הארץ.
צז,ו הגידו השמים צדקו; וראו כל-העמים כבודו.
צז,ז יבשו, כל-עבדי פסל-- המתהללים באלילים;
השתחוו-לו, כל-אלהים.
צז,ח שמעה ותשמח, ציון, ותגלנה, בנות יהודה--
למען משפטיך יהוה.
צז,ט כי-אתה יהוה, עליון על-כל-הארץ;
מאד נעלית, על-כל-אלהים.
צז,י אהבי יהוה, שנאו-רע:
שמר, נפשות חסידיו; מיד רשעים, יצילם.
צז,יא אור, זרע לצדיק; ולישרי-לב שמחה.
צז,יב שמחו צדיקים, ביהוה; והודו, לזכר קדשו.
צח,א מזמור, שירו ליהוה שיר חדש-- כי-נפלאות עשה;
הושיעה-לו ימינו, וזרוע קדשו.
צח,ב הודיע יהוה, ישועתו; לעיני הגוים, גלה צדקתו.
צח,ג זכר חסדו, ואמונתו-- לבית ישראל:
ראו כל-אפסי-ארץ-- את, ישועת אלהינו.
צח,ד הריעו ליהוה, כל-הארץ; פצחו ורננו וזמרו.
צח,ה זמרו ליהוה בכנור; בכנור, וקול זמרה.
צח,ו בחצצרות, וקול שופר-- הריעו, לפני המלך יהוה.
צח,ז ירעם הים, ומלאו; תבל, וישבי בה.
צח,ח נהרות ימחאו-כף; יחד, הרים ירננו.
צח,ט לפני יהוה-- כי בא, לשפט הארץ:
ישפט-תבל בצדק; ועמים, במישרים.
צט,א יהוה מלך, ירגזו עמים; ישב כרובים, תנוט הארץ.
צט,ב יהוה, בציון גדול; ורם הוא, על-כל-העמים.
צט,ג יודו שמך, גדול ונורא; קדוש הוא.
צט,ד ועז מלך, משפט אהב:
אתה, כוננת מישרים; משפט וצדקה, ביעקב אתה עשית.
צט,ה רוממו, יהוה אלהינו, והשתחוו, להדם רגליו: קדוש הוא.
צט,ו משה ואהרן, בכהניו, ושמואל, בקראי שמו;
קראים אל-יהוה, והוא יענם.
צט,ז בעמוד ענן, ידבר אליהם; שמרו עדתיו, וחק נתן-למו.
צט,ח יהוה אלהינו, אתה עניתם:
אל נשא, היית להם; ונקם, על-עלילותם.
צט,ט רוממו, יהוה אלהינו, והשתחוו, להר קדשו:
כי-קדוש, יהוה אלהינו.
ק,א מזמור לתודה: הריעו ליהוה, כל-הארץ.
ק,ב עבדו את-יהוה בשמחה; באו לפניו, ברננה.
ק,ג דעו-- כי יהוה, הוא אלהים:
הוא-עשנו, ולא (ולו) אנחנו-- עמו, וצאן מרעיתו.
ק,ד באו שעריו, בתודה--חצרתיו בתהלה; הודו-לו, ברכו שמו.
ק,ה כי-טוב יהוה, לעולם חסדו; ועד-דר ודר, אמונתו.
קא,א לדוד, מזמור: חסד-ומשפט אשירה; לך יהוה אזמרה.
קא,ב אשכילה, בדרך תמים-- מתי, תבוא אלי;
אתהלך בתם-לבבי, בקרב ביתי.
קא,ג לא-אשית, לנגד עיני-- דבר-בליעל:
עשה-סטים שנאתי; לא ידבק בי.
קא,ד לבב עקש, יסור ממני; רע, לא אדע.
קא,ה מלושני (מלשני) בסתר, רעהו-- אותו אצמית:
גבה-עינים, ורחב לבב-- אתו, לא אוכל.
קא,ו עיני, בנאמני-ארץ-- לשבת עמדי:
הלך, בדרך תמים-- הוא, ישרתני.
קא,ז לא-ישב, בקרב ביתי-- עשה רמיה:
דבר שקרים-- לא-יכון, לנגד עיני.
קא,ח לבקרים, אצמית כל-רשעי-ארץ;
להכרית מעיר-יהוה, כל-פעלי און.
קב,א תפלה, לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה, ישפך שיחו.
קב,ב יהוה, שמעה תפלתי; ושועתי, אליך תבוא.
קב,ג אל-תסתר פניך, ממני-- ביום צר-לי:
הטה-אלי אזנך; ביום אקרא, מהר ענני.
קב,ד כי-כלו בעשן ימי; ועצמותי, כמוקד נחרו.
קב,ה הוכה-כעשב ויבש לבי: כי-שכחתי, מאכל לחמי.
קב,ו מקול אנחתי-- דבקה עצמי, לבשרי.
קב,ז דמיתי, לקאת מדבר; הייתי, ככוס חרבות.
קב,ח שקדתי ואהיה-- כצפור, בודד על-גג.
קב,ט כל-היום, חרפוני אויבי; מהוללי, בי נשבעו.
קב,י כי-אפר, כלחם אכלתי; ושקוי, בבכי מסכתי.
קב,יא מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני, ותשליכני.
קב,יב ימי, כצל נטוי; ואני, כעשב איבש.
קב,יג ואתה יהוה, לעולם תשב; וזכרך, לדר ודר.
קב,יד אתה תקום, תרחם ציון: כי-עת לחננה, כי-בא מועד.
קב,טו כי-רצו עבדיך, את-אבניה; ואת-עפרה, יחננו.
קב,טז וייראו גוים, את-שם יהוה; וכל-מלכי הארץ, את-כבודך.
קב,יז כי-בנה יהוה ציון-- נראה, בכבודו.
קב,יח פנה, אל-תפלת הערער; ולא-בזה, את-תפלתם.
קב,יט תכתב זאת, לדור אחרון; ועם נברא, יהלל-יה.
קב,כ כי-השקיף, ממרום קדשו; יהוה, משמים אל-ארץ הביט.
קב,כא לשמע, אנקת אסיר; לפתח, בני תמותה.
קב,כב לספר בציון, שם יהוה; ותהלתו, בירושלם.
קב,כג בהקבץ עמים יחדו; וממלכות, לעבד את-יהוה.
קב,כד ענה בדרך כחו (כחי); קצר ימי.
קב,כה אמר--אלי, אל תעלני בחצי ימי: בדור דורים שנותיך.
קב,כו לפנים, הארץ יסדת; ומעשה ידיך שמים.
קב,כז המה, יאבדו-- ואתה תעמד:
וכלם, כבגד יבלו; כלבוש תחליפם ויחלפו.
קב,כח ואתה-הוא; ושנותיך, לא יתמו.
קב,כט בני-עבדיך ישכונו; וזרעם, לפניך יכון.
קג,א לדוד: ברכי נפשי, את-יהוה; וכל-קרבי, את-שם קדשו.
קג,ב ברכי נפשי, את-יהוה; ואל-תשכחי, כל-גמוליו.
קג,ג הסלח לכל-עונכי; הרפא, לכל-תחלואיכי.
קג,ד הגואל משחת חייכי; המעטרכי, חסד ורחמים.
קג,ה המשביע בטוב עדיך; תתחדש כנשר נעוריכי.
קג,ו עשה צדקות יהוה; ומשפטים, לכל-עשוקים.
קג,ז יודיע דרכיו למשה; לבני ישראל, עלילותיו.
קג,ח רחום וחנון יהוה; ארך אפים ורב-חסד.
קג,ט לא-לנצח יריב; ולא לעולם יטור.
קג,י לא כחטאינו, עשה לנו; ולא כעונתינו, גמל עלינו.
קג,יא כי כגבה שמים, על-הארץ-- גבר חסדו, על-יראיו.
קג,יב כרחק מזרח, ממערב-- הרחיק ממנו, את-פשעינו.
קג,יג כרחם אב, על-בנים-- רחם יהוה, על-יראיו.
קג,יד כי-הוא, ידע יצרנו; זכור, כי-עפר אנחנו.
קג,טו אנוש, כחציר ימיו; כציץ השדה, כן יציץ.
קג,טז כי רוח עברה-בו ואיננו; ולא-יכירנו עוד מקומו.
קג,יז וחסד יהוה, מעולם ועד-עולם-- על-יראיו;
וצדקתו, לבני בנים.
קג,יח לשמרי בריתו; ולזכרי פקדיו, לעשותם.
קג,יט יהוה--בשמים, הכין כסאו; ומלכותו, בכל משלה.
קג,כ ברכו יהוה, מלאכיו:
גברי כח, עשי דברו; לשמע, בקול דברו.
קג,כא ברכו יהוה, כל-צבאיו-- משרתיו, עשי רצונו.
קג,כב ברכו יהוה, כל-מעשיו-- בכל-מקמות ממשלתו;
ברכי נפשי, את-יהוה.
קד,א ברכי נפשי, את-יהוה:
יהוה אלהי, גדלת מאד; הוד והדר לבשת.
קד,ב עטה-אור, כשלמה; נוטה שמים, כיריעה.
קד,ג המקרה במים, עליותיו:
השם-עבים רכובו; המהלך, על-כנפי-רוח.
קד,ד עשה מלאכיו רוחות; משרתיו, אש להט.
קד,ה יסד-ארץ, על-מכוניה; בל-תמוט, עולם ועד.
קד,ו תהום, כלבוש כסיתו; על-הרים, יעמדו מים.
קד,ז מן-גערתך ינוסון; מן-קול רעמך, יחפזון.
קד,ח יעלו הרים, ירדו בקעות-- אל-מקום, זה יסדת להם.
קד,ט גבול-שמת, בל-יעברון; בל-ישבון, לכסות הארץ.
קד,י המשלח מעינים, בנחלים; בין הרים, יהלכון.
קד,יא ישקו, כל-חיתו שדי; ישברו פראים צמאם.
קד,יב עליהם, עוף-השמים ישכון; מבין עפאים, יתנו-קול.
קד,יג משקה הרים, מעליותיו; מפרי מעשיך, תשבע הארץ.
קד,יד מצמיח חציר, לבהמה, ועשב, לעבדת האדם;
להוציא לחם, מן-הארץ.
קד,טו ויין, ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן;
ולחם, לבב-אנוש יסעד.
קד,טז ישבעו, עצי יהוה-- ארזי לבנון, אשר נטע.
קד,יז אשר-שם, צפרים יקננו; חסידה, ברושים ביתה.
קד,יח הרים הגבהים, ליעלים; סלעים, מחסה לשפנים.
קד,יט עשה ירח, למועדים; שמש, ידע מבואו.
קד,כ תשת-חשך, ויהי לילה-- בו-תרמש, כל-חיתו-יער.
קד,כא הכפירים, שאגים לטרף; ולבקש מאל, אכלם.
קד,כב תזרח השמש, יאספון; ואל-מעונתם, ירבצון.
קד,כג יצא אדם לפעלו; ולעבדתו עדי-ערב.
קד,כד מה-רבו מעשיך, יהוה-- כלם, בחכמה עשית;
מלאה הארץ, קנינך.
קד,כה זה, הים גדול-- ורחב ידים:
שם-רמש, ואין מספר; חיות קטנות, עם-גדלות.
קד,כו שם, אניות יהלכון; לויתן, זה-יצרת לשחק-בו.
קד,כז כלם, אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו.
קד,כח תתן להם, ילקטון; תפתח ידך, ישבעון טוב.
קד,כט תסתיר פניך, יבהלון:
תסף רוחם, יגועון; ואל-עפרם ישובון.
קד,ל תשלח רוחך, יבראון; ותחדש, פני אדמה.
קד,לא יהי כבוד יהוה לעולם; ישמח יהוה במעשיו.
קד,לב המביט לארץ, ותרעד; יגע בהרים ויעשנו.
קד,לג אשירה ליהוה בחיי; אזמרה לאלהי בעודי.
קד,לד יערב עליו שיחי; אנכי, אשמח ביהוה.
קד,לה יתמו חטאים מן-הארץ, ורשעים עוד אינם--
ברכי נפשי, את-יהוה;
הללו-יה.
קה,א הודו ליהוה, קראו בשמו; הודיעו בעמים, עלילותיו.
קה,ב שירו-לו, זמרו-לו; שיחו, בכל-נפלאותיו.
קה,ג התהללו, בשם קדשו; ישמח, לב מבקשי יהוה.
קה,ד דרשו יהוה ועזו; בקשו פניו תמיד.
קה,ה זכרו--נפלאותיו אשר-עשה; מפתיו, ומשפטי-פיו.
קה,ו זרע, אברהם עבדו: בני יעקב בחיריו.
קה,ז הוא, יהוה אלהינו; בכל-הארץ, משפטיו.
קה,ח זכר לעולם בריתו; דבר צוה, לאלף דור.
קה,ט אשר כרת, את-אברהם; ושבועתו לישחק.
קה,י ויעמידה ליעקב לחק; לישראל, ברית עולם.
קה,יא לאמר--לך, אתן את-ארץ-כנען: חבל, נחלתכם.
קה,יב בהיותם, מתי מספר; כמעט, וגרים בה.
קה,יג ויתהלכו, מגוי אל-גוי; מממלכה, אל-עם אחר.
קה,יד לא-הניח אדם לעשקם; ויוכח עליהם מלכים.
קה,טו אל-תגעו במשיחי; ולנביאי, אל-תרעו.
קה,טז ויקרא רעב, על-הארץ; כל-מטה-לחם שבר.
קה,יז שלח לפניהם איש; לעבד, נמכר יוסף.
קה,יח ענו בכבל רגליו (רגלו); ברזל, באה נפשו.
קה,יט עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו.
קה,כ שלח מלך, ויתירהו; משל עמים, ויפתחהו.
קה,כא שמו אדון לביתו; ומשל, בכל-קנינו.
קה,כב לאסר שריו בנפשו; וזקניו יחכם.
קה,כג ויבא ישראל מצרים; ויעקב, גר בארץ-חם.
קה,כד ויפר את-עמו מאד; ויעצמהו, מצריו.
קה,כה הפך לבם, לשנא עמו; להתנכל, בעבדיו.
קה,כו שלח, משה עבדו; אהרן, אשר בחר-בו.
קה,כז שמו-בם, דברי אתותיו; ומפתים, בארץ חם.
קה,כח שלח חשך, ויחשך; ולא-מרו, את-דבריו (דברו).
קה,כט הפך את-מימיהם לדם; וימת, את-דגתם.
קה,ל שרץ ארצם צפרדעים; בחדרי, מלכיהם.
קה,לא אמר, ויבא ערב; כנים, בכל-גבולם.
קה,לב נתן גשמיהם ברד; אש להבות בארצם.
קה,לג ויך גפנם, ותאנתם; וישבר, עץ גבולם.
קה,לד אמר, ויבא ארבה; וילק, ואין מספר.
קה,לה ויאכל כל-עשב בארצם; ויאכל, פרי אדמתם.
קה,לו ויך כל-בכור בארצם; ראשית, לכל-אונם.
קה,לז ויוציאם, בכסף וזהב; ואין בשבטיו כושל.
קה,לח שמח מצרים בצאתם: כי-נפל פחדם עליהם.
קה,לט פרש ענן למסך; ואש, להאיר לילה.
קה,מ שאל, ויבא שלו; ולחם שמים, ישביעם.
קה,מא פתח צור, ויזובו מים; הלכו, בציות נהר.
קה,מב כי-זכר, את-דבר קדשו; את-אברהם עבדו.
קה,מג ויוצא עמו בששון; ברנה, את-בחיריו.
קה,מד ויתן להם, ארצות גוים; ועמל לאמים יירשו.
קה,מה בעבור, ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו;
הללו-יה.
קו,א הללו-יה:
הודו ליהוה כי-טוב-- כי לעולם חסדו.
קו,ב מי--ימלל, גבורות יהוה; ישמיע, כל-תהלתו.
קו,ג אשרי, שמרי משפט; עשה צדקה בכל-עת.
קו,ד זכרני יהוה, ברצון עמך; פקדני, בישועתך.
קו,ה לראות, בטובת בחיריך-- לשמח, בשמחת גויך;
להתהלל, עם-נחלתך.
קו,ו חטאנו עם-אבותינו; העוינו הרשענו.
קו,ז אבותינו במצרים, לא-השכילו נפלאותיך--
לא זכרו, את-רב חסדיך;
וימרו על-ים בים-סוף.
קו,ח ויושיעם, למען שמו-- להודיע, את-גבורתו.
קו,ט ויגער בים-סוף, ויחרב; ויוליכם בתהמות, כמדבר.
קו,י ויושיעם, מיד שונא; ויגאלם, מיד אויב.
קו,יא ויכסו-מים צריהם; אחד מהם, לא נותר.
קו,יב ויאמינו בדבריו; ישירו, תהלתו.
קו,יג מהרו, שכחו מעשיו; לא-חכו, לעצתו.
קו,יד ויתאוו תאוה, במדבר; וינסו-אל, בישימון.
קו,טו ויתן להם, שאלתם; וישלח רזון בנפשם.
קו,טז ויקנאו למשה, במחנה; לאהרן, קדוש יהוה.
קו,יז תפתח-ארץ, ותבלע דתן; ותכס, על-עדת אבירם.
קו,יח ותבער-אש בעדתם; להבה, תלהט רשעים.
קו,יט יעשו-עגל בחרב; וישתחוו, למסכה.
קו,כ וימירו את-כבודם; בתבנית שור, אכל עשב.
קו,כא שכחו, אל מושיעם-- עשה גדלות במצרים.
קו,כב נפלאות, בארץ חם; נוראות, על-ים-סוף.
קו,כג ויאמר, להשמידם:
לולי, משה בחירו-- עמד בפרץ לפניו;
להשיב חמתו, מהשחית.
קו,כד וימאסו, בארץ חמדה; לא-האמינו, לדברו.
קו,כה וירגנו באהליהם; לא שמעו, בקול יהוה.
קו,כו וישא ידו להם-- להפיל אותם, במדבר.
קו,כז ולהפיל זרעם, בגוים; ולזרותם, בארצות.
קו,כח ויצמדו, לבעל פעור; ויאכלו, זבחי מתים.
קו,כט ויכעיסו, במעלליהם; ותפרץ-בם, מגפה.
קו,ל ויעמד פינחס, ויפלל; ותעצר, המגפה.
קו,לא ותחשב לו, לצדקה; לדר ודר, עד-עולם.
קו,לב ויקציפו, על-מי מריבה; וירע למשה, בעבורם.
קו,לג כי-המרו את-רוחו; ויבטא, בשפתיו.
קו,לד לא-השמידו, את-העמים-- אשר אמר יהוה להם.
קו,לה ויתערבו בגוים; וילמדו, מעשיהם.
קו,לו ויעבדו את-עצביהם; ויהיו להם למוקש.
קו,לז ויזבחו את-בניהם, ואת-בנותיהם-- לשדים.
קו,לח וישפכו דם נקי, דם-בניהם ובנותיהם-- אשר זבחו, לעצבי כנען;
ותחנף הארץ, בדמים.
קו,לט ויטמאו במעשיהם; ויזנו, במעלליהם.
קו,מ ויחר-אף יהוה בעמו; ויתעב, את-נחלתו.
קו,מא ויתנם ביד-גוים; וימשלו בהם, שנאיהם.
קו,מב וילחצום אויביהם; ויכנעו, תחת ידם.
קו,מג פעמים רבות, יצילם:
והמה, ימרו בעצתם; וימכו, בעונם.
קו,מד וירא, בצר להם-- בשמעו, את-רנתם.
קו,מה ויזכר להם בריתו; וינחם, כרב חסדו.
קו,מו ויתן אותם לרחמים-- לפני, כל-שוביהם.
קו,מז הושיענו, יהוה אלהינו, וקבצנו, מן-הגוים:
להדות, לשם קדשך; להשתבח, בתהלתך.
קו,מח ברוך יהוה אלהי ישראל, מן-העולם ועד העולם--
ואמר כל-העם אמן:
הללו-יה.
קז,א הדו ליהוה כי-טוב: כי לעולם חסדו.
קז,ב יאמרו, גאולי יהוה-- אשר גאלם, מיד-צר.
קז,ג ומארצות, קבצם: ממזרח וממערב; מצפון ומים.
קז,ד תעו במדבר, בישימון דרך; עיר מושב, לא מצאו.
קז,ה רעבים גם-צמאים-- נפשם, בהם תתעטף.
קז,ו ויצעקו אל-יהוה, בצר להם; ממצוקותיהם, יצילם.
קז,ז וידריכם, בדרך ישרה-- ללכת, אל-עיר מושב.
קז,ח יודו ליהוה חסדו; ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,ט כי-השביע, נפש שקקה; ונפש רעבה, מלא-טוב.
קז,י ישבי, חשך וצלמות; אסירי עני וברזל.
קז,יא כי-המרו אמרי-אל; ועצת עליון נאצו.
קז,יב ויכנע בעמל לבם; כשלו, ואין עזר.
קז,יג ויזעקו אל-יהוה, בצר להם; ממצקותיהם, יושיעם.
קז,יד יוציאם, מחשך וצלמות; ומוסרותיהם ינתק.
קז,טו יודו ליהוה חסדו; ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,טז כי-שבר, דלתות נחשת; ובריחי ברזל גדע.
קז,יז אולים, מדרך פשעם; ומעונתיהם, יתענו.
קז,יח כל-אכל, תתעב נפשם; ויגיעו, עד-שערי מות.
קז,יט ויזעקו אל-יהוה, בצר להם; ממצקותיהם יושיעם.
קז,כ ישלח דברו, וירפאם; וימלט, משחיתותם.
קז,כא יודו ליהוה חסדו; ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,כב ויזבחו, זבחי תודה; ויספרו מעשיו ברנה.
קז,כג ] יורדי הים, באניות; עשי מלאכה, במים רבים.
קז,כד ] המה ראו, מעשי יהוה; ונפלאותיו, במצולה.
קז,כה ] ויאמר--ויעמד, רוח סערה; ותרומם גליו.
קז,כו ] יעלו שמים, ירדו תהומות; נפשם, ברעה תתמוגג.
קז,כז ] יחוגו וינועו, כשכור; וכל-חכמתם, תתבלע.
קז,כח ] ויצעקו אל-יהוה, בצר להם; וממצוקתיהם, יוציאם.
קז,כט יקם סערה, לדממה; ויחשו, גליהם.
קז,ל וישמחו כי-ישתקו; וינחם, אל-מחוז חפצם.
קז,לא יודו ליהוה חסדו; ונפלאותיו, לבני אדם.
קז,לב וירוממוהו, בקהל-עם; ובמושב זקנים יהללוהו.
קז,לג ישם נהרות למדבר; ומצאי מים, לצמאון.
קז,לד ארץ פרי, למלחה; מרעת, יושבי בה.
קז,לה ישם מדבר, לאגם-מים; וארץ ציה, למצאי מים.
קז,לו ויושב שם רעבים; ויכוננו, עיר מושב.
קז,לז ויזרעו שדות, ויטעו כרמים; ויעשו, פרי תבואה.
קז,לח ויברכם וירבו מאד; ובהמתם, לא ימעיט.
קז,לט וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון.
קז,מ ] שפך בוז, על-נדיבים; ויתעם, בתהו לא-דרך.
קז,מא וישגב אביון מעוני; וישם כצאן, משפחות.
קז,מב יראו ישרים וישמחו; וכל-עולה, קפצה פיה.
קז,מג מי-חכם וישמר-אלה; ויתבוננו, חסדי יהוה.
קח,א-ב שיר מזמור לדוד.
נכון לבי אלהים; אשירה ואזמרה, אף-כבודי.
קח,ג עורה, הנבל וכנור; אעירה שחר.
קח,ד אודך בעמים יהוה; ואזמרך, בלאמים.
קח,ה כי-גדול מעל-שמים חסדך; ועד-שחקים אמתך.
קח,ו רומה על-שמים אלהים; ועל כל-הארץ כבודך.
קח,ז למען, יחלצון ידידיך; הושיעה ימינך וענני.
קח,ח אלהים, דבר בקדשו--אעלזה: אחלקה שכם; ועמק סכות אמדד.
קח,ט לי גלעד, לי מנשה, ואפרים, מעוז ראשי; יהודה, מחקקי.
קח,י מואב, סיר רחצי--על-אדום, אשליך נעלי; עלי-פלשת, אתרועע.
קח,יא מי יבלני, עיר מבצר; מי נחני עד-אדום.
קח,יב הלא-אלהים זנחתנו; ולא-תצא אלהים, בצבאתינו.
קח,יג הבה-לנו עזרת מצר; ושוא, תשועת אדם.
קח,יד באלהים נעשה-חיל; והוא, יבוס צרינו.
קט,א למנצח, לדוד מזמור:
אלהי תהלתי, אל-תחרש.
קט,ב כי פי רשע, ופי-מרמה--עלי פתחו; דברו אתי, לשון שקר.
קט,ג ודברי שנאה סבבוני; וילחמוני חנם.
קט,ד תחת-אהבתי ישטנוני; ואני תפלה.
קט,ה וישימו עלי רעה, תחת טובה; ושנאה, תחת אהבתי.
קט,ו הפקד עליו רשע; ושטן, יעמד על-ימינו.
קט,ז בהשפטו, יצא רשע; ותפלתו, תהיה לחטאה.
קט,ח יהיו-ימיו מעטים; פקדתו, יקח אחר.
קט,ט יהיו-בניו יתומים; ואשתו, אלמנה.
קט,י ונוע ינועו בניו ושאלו; ודרשו, מחרבותיהם.
קט,יא ינקש נושה, לכל-אשר-לו; ויבזו זרים יגיעו.
קט,יב אל-יהי-לו, משך חסד; ואל-יהי חונן, ליתומיו.
קט,יג יהי-אחריתו להכרית; בדור אחר, ימח שמם.
קט,יד יזכר, עון אבתיו--אל-יהוה; וחטאת אמו, אל-תמח.
קט,טו יהיו נגד-יהוה תמיד; ויכרת מארץ זכרם.
קט,טז יען-- אשר לא זכר, עשות חסד:
וירדף, איש-עני ואביון--ונכאה לבב; למותת.
קט,יז ויאהב קללה, ותבואהו; ולא-חפץ בברכה, ותרחק ממנו.
קט,יח וילבש קללה, כמדו: ותבא כמים בקרבו; וכשמן, בעצמותיו.
קט,יט תהי-לו, כבגד יעטה; ולמזח, תמיד יחגרה.
קט,כ זאת פעלת שטני, מאת יהוה; והדברים רע, על-נפשי.
קט,כא ואתה, יהוה אדני-- עשה-אתי, למען שמך;
כי-טוב חסדך, הצילני.
קט,כב כי-עני ואביון אנכי; ולבי, חלל בקרבי.
קט,כג כצל-כנטותו נהלכתי; ננערתי, כארבה.
קט,כד ברכי, כשלו מצום; ובשרי, כחש משמן.
קט,כה ואני, הייתי חרפה להם; יראוני, יניעון ראשם.
קט,כו עזרני, יהוה אלהי; הושיעני כחסדך.
קט,כז וידעו, כי-ידך זאת; אתה יהוה עשיתה.
קט,כח יקללו-המה, ואתה תברך: קמו, ויבשו--ועבדך ישמח.
קט,כט ילבשו שוטני כלמה; ויעטו כמעיל בשתם.
קט,ל אודה יהוה מאד בפי; ובתוך רבים אהללנו.
קט,לא כי-יעמד, לימין אביון-- להושיע, משפטי נפשו.
קי,א לדוד, מזמור:
נאם יהוה, לאדני--שב לימיני; עד-אשית איביך, הדם לרגליך.
קי,ב מטה-עזך--ישלח יהוה, מציון; רדה, בקרב איביך.
קי,ג עמך נדבת, ביום חילך:
בהדרי-קדש, מרחם משחר; לך, טל ילדתיך.
קי,ד נשבע יהוה, ולא ינחם-- אתה-כהן לעולם;
על-דברתי, מלכי-צדק.
קי,ה אדני על-ימינך; מחץ ביום-אפו מלכים.
קי,ו ידין בגוים, מלא גויות; מחץ ראש, על-ארץ רבה.
קי,ז מנחל, בדרך ישתה; על-כן, ירים ראש.
קיא,א הללו-יה:
אודה יהוה, בכל-לבב; בסוד ישרים ועדה.
קיא,ב גדלים, מעשי יהוה; דרושים, לכל-חפציהם.
קיא,ג הוד-והדר פעלו; וצדקתו, עמדת לעד.
קיא,ד זכר עשה, לנפלאותיו; חנון ורחום יהוה.
קיא,ה טרף, נתן ליראיו; יזכר לעולם בריתו.
קיא,ו כח מעשיו, הגיד לעמו-- לתת להם, נחלת גוים.
קיא,ז מעשי ידיו, אמת ומשפט; נאמנים, כל-פקודיו.
קיא,ח סמוכים לעד לעולם; עשוים, באמת וישר.
קיא,ט פדות, שלח לעמו-- צוה-לעולם בריתו;
קדוש ונורא שמו.
קיא,י ראשית חכמה, יראת יהוה-- שכל טוב, לכל-עשיהם;
תהלתו, עמדת לעד.
קיב,א הללו-יה:
אשרי-איש, ירא את-יהוה; במצותיו, חפץ מאד.
קיב,ב גבור בארץ, יהיה זרעו; דור ישרים יברך.
קיב,ג הון-ועשר בביתו; וצדקתו, עמדת לעד.
קיב,ד זרח בחשך אור, לישרים; חנון ורחום וצדיק.
קיב,ה טוב-איש, חונן ומלוה; יכלכל דבריו במשפט.
קיב,ו כי-לעולם לא-ימוט; לזכר עולם, יהיה צדיק.
קיב,ז משמועה רעה, לא יירא; נכון לבו, בטח ביהוה.
קיב,ח סמוך לבו, לא יירא; עד אשר-יראה בצריו.
קיב,ט פזר, נתן לאביונים-- צדקתו, עמדת לעד;
קרנו, תרום בכבוד.
קיב,י רשע יראה, וכעס-- שניו יחרק ונמס;
תאות רשעים תאבד.
קיג,א הללו-יה:
הללו, עבדי יהוה; הללו, את-שם יהוה.
קיג,ב יהי שם יהוה מברך-- מעתה, ועד-עולם.
קיג,ג ממזרח-שמש עד-מבואו-- מהלל, שם יהוה.
קיג,ד רם על-כל-גוים יהוה; על השמים כבודו.
קיג,ה מי, כיהוה אלהינו-- המגביהי לשבת.
קיג,ו המשפילי לראות-- בשמים ובארץ.
קיג,ז מקימי מעפר דל; מאשפת, ירים אביון.
קיג,ח להושיבי עם-נדיבים; עם, נדיבי עמו.
קיג,ט מושיבי, עקרת הבית-- אם-הבנים שמחה:
הללו-יה.
קיד,א בצאת ישראל, ממצרים; בית יעקב, מעם לעז.
קיד,ב היתה יהודה לקדשו; ישראל, ממשלותיו.
קיד,ג הים ראה, וינס; הירדן, יסב לאחור.
קיד,ד ההרים, רקדו כאילים; גבעות, כבני-צאן.
קיד,ה מה-לך הים, כי תנוס; הירדן, תסב לאחור.
קיד,ו ההרים, תרקדו כאילים; גבעות, כבני-צאן.
קיד,ז מלפני אדון, חולי ארץ; מלפני, אלוה יעקב.
קיד,ח ההפכי הצור אגם-מים; חלמיש, למעינו-מים.
קטו,א לא לנו יהוה, לא-לנו: כי-לשמך, תן כבוד--על-חסדך, על-אמתך.
קטו,ב למה, יאמרו הגוים: איה-נא, אלהיהם.
קטו,ג ואלהינו בשמים-- כל אשר-חפץ עשה.
קטו,ד עצביהם, כסף וזהב; מעשה, ידי אדם.
קטו,ה פה-להם, ולא ידברו; עינים להם, ולא יראו.
קטו,ו אזנים להם, ולא ישמעו; אף להם, ולא יריחון.
קטו,ז ידיהם, ולא ימישון--רגליהם, ולא יהלכו; לא-יהגו, בגרונם.
קטו,ח כמוהם, יהיו עשיהם-- כל אשר-בטח בהם.
קטו,ט ישראל, בטח ביהוה; עזרם ומגנם הוא.
קטו,י בית אהרן, בטחו ביהוה; עזרם ומגנם הוא.
קטו,יא יראי יהוה, בטחו ביהוה; עזרם ומגנם הוא.
קטו,יב יהוה, זכרנו יברך:
יברך, את-בית ישראל; יברך, את-בית אהרן.
קטו,יג יברך, יראי יהוה-- הקטנים, עם-הגדלים.
קטו,יד יסף יהוה עליכם; עליכם, ועל בניכם.
קטו,טו ברוכים אתם, ליהוה-- עשה, שמים וארץ.
קטו,טז השמים שמים, ליהוה; והארץ, נתן לבני-אדם.
קטו,יז לא המתים, יהללו-יה; ולא, כל-ירדי דומה.
קטו,יח ואנחנו, נברך יה-- מעתה ועד-עולם:
הללו-יה.
קטז,א אהבתי, כי-ישמע יהוה-- את-קולי, תחנוני.
קטז,ב כי-הטה אזנו לי; ובימי אקרא.
קטז,ג אפפוני, חבלי-מות--ומצרי שאול מצאוני; צרה ויגון אמצא.
קטז,ד ובשם-יהוה אקרא: אנה יהוה, מלטה נפשי.
קטז,ה חנון יהוה וצדיק; ואלהינו מרחם.
קטז,ו שמר פתאים יהוה; דלתי, ולי יהושיע.
קטז,ז שובי נפשי, למנוחיכי: כי-יהוה, גמל עליכי.
קטז,ח כי חלצת נפשי, ממות: את-עיני מן-דמעה; את-רגלי מדחי.
קטז,ט אתהלך, לפני יהוה-- בארצות, החיים.
קטז,י האמנתי, כי אדבר; אני, עניתי מאד.
קטז,יא אני, אמרתי בחפזי: כל-האדם כזב.
קטז,יב מה-אשיב ליהוה-- כל-תגמולוהי עלי.
קטז,יג כוס-ישועות אשא; ובשם יהוה אקרא.
קטז,יד נדרי, ליהוה אשלם; נגדה-נא, לכל-עמו.
קטז,טו יקר, בעיני יהוה-- המותה, לחסידיו.
קטז,טז אנה יהוה, כי-אני עבדך:
אני-עבדך, בן-אמתך; פתחת, למוסרי.
קטז,יז לך-אזבח, זבח תודה; ובשם יהוה אקרא.
קטז,יח נדרי, ליהוה אשלם; נגדה-נא, לכל-עמו.
קטז,יט בחצרות, בית יהוה-- בתוככי ירושלם:
הללו-יה.
קיז,א הללו את-יהוה, כל-גוים; שבחוהו, כל-האמים.
קיז,ב כי גבר עלינו, חסדו-- ואמת-יהוה לעולם:
הללו-יה.
קיח,א הודו ליהוה כי-טוב: כי לעולם חסדו.
קיח,ב יאמר-נא ישראל: כי לעולם חסדו.
קיח,ג יאמרו-נא בית-אהרן: כי לעולם חסדו.
קיח,ד יאמרו-נא יראי יהוה: כי לעולם חסדו.
קיח,ה מן-המצר, קראתי יה; ענני במרחב יה.
קיח,ו יהוה לי, לא אירא; מה-יעשה לי אדם.
קיח,ז יהוה לי, בעזרי; ואני, אראה בשנאי.
קיח,ח טוב, לחסות ביהוה-- מבטח, באדם.
קיח,ט טוב, לחסות ביהוה-- מבטח, בנדיבים.
קיח,י כל-גוים סבבוני; בשם יהוה, כי אמילם.
קיח,יא סבוני גם-סבבוני; בשם יהוה, כי אמילם.
קיח,יב סבוני כדבורים-- דעכו, כאש קוצים;
בשם יהוה, כי אמילם.
קיח,יג דחה דחיתני לנפל; ויהוה עזרני.
קיח,יד עזי וזמרת יה; ויהי-לי, לישועה.
קיח,טו קול, רנה וישועה--באהלי צדיקים; ימין יהוה, עשה חיל.
קיח,טז ימין יהוה, רוממה; ימין יהוה, עשה חיל.
קיח,יז לא-אמות כי-אחיה; ואספר, מעשי יה.
קיח,יח יסר יסרני יה; ולמות, לא נתנני.
קיח,יט פתחו-לי שערי-צדק; אבא-בם, אודה יה.
קיח,כ זה-השער ליהוה; צדיקים, יבאו בו.
קיח,כא אודך, כי עניתני; ותהי-לי, לישועה.
קיח,כב אבן, מאסו הבונים-- היתה, לראש פנה.
קיח,כג מאת יהוה, היתה זאת; היא נפלאת בעינינו.
קיח,כד זה-היום, עשה יהוה; נגילה ונשמחה בו.
קיח,כה אנא יהוה, הושיעה נא; אנא יהוה, הצליחה נא.
קיח,כו ברוך הבא, בשם יהוה; ברכנוכם, מבית יהוה.
קיח,כז אל, יהוה--ויאר-לנו: אסרו-חג בעבתים--עד קרנות, המזבח.
קיח,כח אלי אתה ואודך; אלהי, ארוממך.
קיח,כט הודו ליהוה כי-טוב: כי לעולם חסדו.
קיט,א אשרי תמימי-דרך-- ההלכים, בתורת יהוה.
קיט,ב אשרי, נצרי עדתיו; בכל-לב ידרשוהו.
קיט,ג אף, לא-פעלו עולה; בדרכיו הלכו.
קיט,ד אתה, צויתה פקדיך-- לשמר מאד.
קיט,ה אחלי, יכנו דרכי-- לשמר חקיך.
קיט,ו אז לא-אבוש-- בהביטי, אל-כל-מצותיך.
קיט,ז אודך, בישר לבב-- בלמדי, משפטי צדקך.
קיט,ח את-חקיך אשמר; אל-תעזבני עד-מאד.
קיט,ט במה יזכה-נער, את-ארחו-- לשמר, כדברך.
קיט,י בכל-לבי דרשתיך; אל-תשגני, ממצותיך.
קיט,יא בלבי, צפנתי אמרתך-- למען, לא אחטא-לך.
קיט,יב ברוך אתה יהוה-- למדני חקיך.
קיט,יג בשפתי ספרתי-- כל, משפטי-פיך.
קיט,יד בדרך עדותיך ששתי-- כעל כל-הון.
קיט,טו בפקודיך אשיחה; ואביטה, ארחתיך.
קיט,טז בחקתיך אשתעשע; לא אשכח דברך.
קיט,יז גמל על-עבדך אחיה; ואשמרה דברך.
קיט,יח גל-עיני ואביטה-- נפלאות, מתורתך.
קיט,יט גר אנכי בארץ; אל-תסתר ממני, מצותיך.
קיט,כ גרסה נפשי לתאבה-- אל-משפטיך בכל-עת.
קיט,כא גערת, זדים ארורים-- השגים, ממצותיך.
קיט,כב גל מעלי, חרפה ובוז: כי עדתיך נצרתי.
קיט,כג גם ישבו שרים, בי נדברו-- עבדך, ישיח בחקיך.
קיט,כד גם-עדתיך, שעשעי-- אנשי עצתי.
קיט,כה דבקה לעפר נפשי; חיני, כדברך.
קיט,כו דרכי ספרתי, ותענני; למדני חקיך.
קיט,כז דרך-פקודיך הבינני; ואשיחה, בנפלאותיך.
קיט,כח דלפה נפשי, מתוגה; קימני, כדברך.
קיט,כט דרך-שקר, הסר ממני; ותורתך חנני.
קיט,ל דרך-אמונה בחרתי; משפטיך שויתי.
קיט,לא דבקתי בעדותיך; יהוה, אל-תבישני.
קיט,לב דרך-מצותיך ארוץ: כי תרחיב לבי.
קיט,לג הורני יהוה, דרך חקיך; ואצרנה עקב.
קיט,לד הבינני, ואצרה תורתך; ואשמרנה בכל-לב.
קיט,לה הדריכני, בנתיב מצותיך: כי-בו חפצתי.
קיט,לו הט-לבי, אל-עדותיך; ואל אל-בצע.
קיט,לז העבר עיני, מראות שוא; בדרכך חיני.
קיט,לח הקם לעבדך, אמרתך-- אשר, ליראתך.
קיט,לט העבר חרפתי, אשר יגרתי: כי משפטיך טובים.
קיט,מ הנה, תאבתי לפקדיך; בצדקתך חיני.
קיט,מא ויבאני חסדך יהוה; תשועתך, כאמרתך.
קיט,מב ואענה חרפי דבר: כי-בטחתי, בדברך.
קיט,מג ואל-תצל מפי דבר-אמת עד-מאד: כי למשפטך, יחלתי.
קיט,מד ואשמרה תורתך תמיד-- לעולם ועד.
קיט,מה ואתהלכה ברחבה: כי פקדיך דרשתי.
קיט,מו ואדברה בעדתיך, נגד מלכים; ולא אבוש.
קיט,מז ואשתעשע במצותיך, אשר אהבתי.
קיט,מח ואשא-כפי--אל-מצותיך, אשר אהבתי; ואשיחה בחקיך.
קיט,מט זכר-דבר, לעבדך-- על, אשר יחלתני.
קיט,נ זאת נחמתי בעניי: כי אמרתך חיתני.
קיט,נא זדים, הליצני עד-מאד; מתורתך, לא נטיתי.
קיט,נב זכרתי משפטיך מעולם יהוה; ואתנחם.
קיט,נג זלעפה אחזתני, מרשעים-- עזבי, תורתך.
קיט,נד זמרות, היו-לי חקיך-- בבית מגורי.
קיט,נה זכרתי בלילה שמך יהוה; ואשמרה, תורתך.
קיט,נו זאת היתה-לי: כי פקדיך נצרתי.
קיט,נז חלקי יהוה אמרתי-- לשמר דבריך.
קיט,נח חליתי פניך בכל-לב; חנני, כאמרתך.
קיט,נט חשבתי דרכי; ואשיבה רגלי, אל-עדתיך.
קיט,ס חשתי, ולא התמהמהתי-- לשמר, מצותיך.
קיט,סא חבלי רשעים עודני; תורתך, לא שכחתי.
קיט,סב חצות-לילה--אקום, להודות לך: על, משפטי צדקך.
קיט,סג חבר אני, לכל-אשר יראוך; ולשמרי, פקודיך.
קיט,סד חסדך יהוה, מלאה הארץ; חקיך למדני.
קיט,סה טוב, עשית עם-עבדך-- יהוה, כדברך.
קיט,סו טוב טעם ודעת למדני: כי במצותיך האמנתי.
קיט,סז טרם אענה, אני שגג; ועתה, אמרתך שמרתי.
קיט,סח טוב-אתה ומטיב; למדני חקיך.
קיט,סט טפלו עלי שקר זדים; אני, בכל-לב אצר פקודיך.
קיט,ע טפש כחלב לבם; אני, תורתך שעשעתי.
קיט,עא טוב-לי כי-עניתי-- למען, אלמד חקיך.
קיט,עב טוב-לי תורת-פיך-- מאלפי, זהב וכסף.
קיט,עג ידיך עשוני, ויכוננוני; הבינני, ואלמדה מצותיך.
קיט,עד יראיך, יראוני וישמחו: כי לדברך יחלתי.
קיט,עה ידעתי יהוה, כי-צדק משפטיך; ואמונה, עניתני.
קיט,עו יהי-נא חסדך לנחמני-- כאמרתך לעבדך.
קיט,עז יבאוני רחמיך ואחיה: כי-תורתך, שעשעי.
קיט,עח יבשו זדים, כי-שקר עותוני; אני, אשיח בפקודיך.
קיט,עט ישובו לי יראיך; וידעו (וידעי), עדתיך.
קיט,פ יהי-לבי תמים בחקיך-- למען, לא אבוש.
קיט,פא כלתה לתשועתך נפשי; לדברך יחלתי.
קיט,פב כלו עיני, לאמרתך-- לאמר, מתי תנחמני.
קיט,פג כי-הייתי, כנאד בקיטור-- חקיך, לא שכחתי.
קיט,פד כמה ימי-עבדך; מתי תעשה ברדפי משפט.
קיט,פה כרו-לי זדים שיחות-- אשר, לא כתורתך.
קיט,פו כל-מצותיך אמונה; שקר רדפוני עזרני.
קיט,פז כמעט, כלוני בארץ; ואני, לא-עזבתי פקדיך.
קיט,פח כחסדך חיני; ואשמרה, עדות פיך.
קיט,פט לעולם יהוה-- דברך, נצב בשמים.
קיט,צ לדר ודר, אמונתך; כוננת ארץ, ותעמד.
קיט,צא למשפטיך, עמדו היום: כי הכל עבדיך.
קיט,צב לולי תורתך, שעשעי-- אז, אבדתי בעניי.
קיט,צג לעולם, לא-אשכח פקודיך: כי בם, חייתני.
קיט,צד לך-אני, הושיעני: כי פקודיך דרשתי.
קיט,צה לי קוו רשעים לאבדני; עדתיך, אתבונן.
קיט,צו לכל-תכלה, ראיתי קץ; רחבה מצותך מאד.
קיט,צז מה-אהבתי תורתך: כל-היום, היא שיחתי.
קיט,צח מאיבי, תחכמני מצותך: כי לעולם היא-לי.
קיט,צט מכל-מלמדי השכלתי: כי עדותיך, שיחה לי.
קיט,ק מזקנים אתבונן: כי פקודיך נצרתי.
קיט,קא מכל-ארח רע, כלאתי רגלי-- למען, אשמר דברך.
קיט,קב ממשפטיך לא-סרתי: כי-אתה, הורתני.
קיט,קג מה-נמלצו לחכי, אמרתך-- מדבש לפי.
קיט,קד מפקודיך אתבונן; על כן, שנאתי כל-ארח שקר.
קיט,קה נר-לרגלי דברך; ואור, לנתיבתי.
קיט,קו נשבעתי ואקימה-- לשמר, משפטי צדקך.
קיט,קז נעניתי עד-מאד; יהוה, חיני כדברך.
קיט,קח נדבות פי, רצה-נא יהוה; ומשפטיך למדני.
קיט,קט נפשי בכפי תמיד; ותורתך, לא שכחתי.
קיט,קי נתנו רשעים פח לי; ומפקודיך, לא תעיתי.
קיט,קיא נחלתי עדותיך לעולם: כי-ששון לבי המה.
קיט,קיב נטיתי לבי, לעשות חקיך-- לעולם עקב.
קיט,קיג סעפים שנאתי; ותורתך אהבתי.
קיט,קיד סתרי ומגני אתה; לדברך יחלתי.
קיט,קטו סורו-ממני מרעים; ואצרה, מצות אלהי.
קיט,קטז סמכני כאמרתך ואחיה; ואל-תבישני, משברי.
קיט,קיז סעדני ואושעה; ואשעה בחקיך תמיד.
קיט,קיח סלית, כל-שוגים מחקיך: כי-שקר, תרמיתם.
קיט,קיט סגים--השבת כל-רשעי-ארץ; לכן, אהבתי עדתיך.
קיט,קכ סמר מפחדך בשרי; וממשפטיך יראתי.
קיט,קכא עשיתי, משפט וצדק; בל-תניחני, לעשקי.
קיט,קכב ערב עבדך לטוב; אל-יעשקני זדים.
קיט,קכג עיני, כלו לישועתך; ולאמרת צדקך.
קיט,קכד עשה עם-עבדך כחסדך; וחקיך למדני.
קיט,קכה עבדך-אני הבינני; ואדעה, עדתיך.
קיט,קכו עת, לעשות ליהוה-- הפרו, תורתך.
קיט,קכז על-כן, אהבתי מצותיך-- מזהב ומפז.
קיט,קכח על-כן, כל-פקודי כל ישרתי; כל-ארח שקר שנאתי.
קיט,קכט פלאות עדותיך; על-כן, נצרתם נפשי.
קיט,קל פתח דבריך יאיר; מבין פתיים.
קיט,קלא פי-פערתי, ואשאפה: כי למצותיך יאבתי.
קיט,קלב פנה-אלי וחנני-- כמשפט, לאהבי שמך.
קיט,קלג פעמי, הכן באמרתך; ואל-תשלט-בי כל-און.
קיט,קלד פדני, מעשק אדם; ואשמרה, פקודיך.
קיט,קלה פניך, האר בעבדך; ולמדני, את-חקיך.
קיט,קלו פלגי-מים, ירדו עיני-- על, לא-שמרו תורתך.
קיט,קלז צדיק אתה יהוה; וישר, משפטיך.
קיט,קלח צוית, צדק עדתיך; ואמונה מאד.
קיט,קלט צמתתני קנאתי: כי-שכחו דבריך צרי.
קיט,קמ צרופה אמרתך מאד; ועבדך אהבה.
קיט,קמא צעיר אנכי ונבזה; פקדיך, לא שכחתי.
קיט,קמב צדקתך צדק לעולם; ותורתך אמת.
קיט,קמג צר-ומצוק מצאוני; מצותיך, שעשעי.
קיט,קמד צדק עדותיך לעולם; הבינני ואחיה.
קיט,קמה קראתי בכל-לב, ענני יהוה; חקיך אצרה.
קיט,קמו קראתיך הושיעני; ואשמרה, עדתיך.
קיט,קמז קדמתי בנשף, ואשועה; לדבריך (לדברך) יחלתי.
קיט,קמח קדמו עיני, אשמרות-- לשיח, באמרתך.
קיט,קמט קולי, שמעה כחסדך; יהוה, כמשפטך חיני.
קיט,קנ קרבו, רדפי זמה; מתורתך רחקו.
קיט,קנא קרוב אתה יהוה; וכל-מצותיך אמת.
קיט,קנב קדם ידעתי, מעדתיך: כי לעולם יסדתם.
קיט,קנג ראה-עניי וחלצני: כי-תורתך, לא שכחתי.
קיט,קנד ריבה ריבי, וגאלני; לאמרתך חיני.
קיט,קנה רחוק מרשעים ישועה: כי חקיך, לא דרשו.
קיט,קנו רחמיך רבים יהוה; כמשפטיך חיני.
קיט,קנז רבים, רדפי וצרי; מעדותיך, לא נטיתי.
קיט,קנח ראיתי בגדים, ואתקוטטה-- אשר אמרתך, לא שמרו.
קיט,קנט ראה, כי-פקודיך אהבתי; יהוה, כחסדך חיני.
קיט,קס ראש-דברך אמת; ולעולם, כל-משפט צדקך.
קיט,קסא שרים, רדפוני חנם; ומדבריך (ומדברך), פחד לבי.
קיט,קסב שש אנכי, על-אמרתך-- כמוצא, שלל רב.
קיט,קסג שקר שנאתי, ואתעבה; תורתך אהבתי.
קיט,קסד שבע ביום, הללתיך-- על, משפטי צדקך.
קיט,קסה שלום רב, לאהבי תורתך; ואין-למו מכשול.
קיט,קסו שברתי לישועתך יהוה; ומצותיך עשיתי.
קיט,קסז שמרה נפשי, עדתיך; ואהבם מאד.
קיט,קסח שמרתי פקודיך, ועדתיך: כי כל-דרכי נגדך.
קיט,קסט תקרב רנתי לפניך יהוה; כדברך הבינני.
קיט,קע תבוא תחנתי לפניך; כאמרתך, הצילני.
קיט,קעא תבענה שפתי תהלה: כי תלמדני חקיך.
קיט,קעב תען לשוני, אמרתך: כי כל-מצותיך צדק.
קיט,קעג תהי-ידך לעזרני: כי פקודיך בחרתי.
קיט,קעד תאבתי לישועתך יהוה; ותורתך, שעשעי.
קיט,קעה תחי-נפשי, ותהללך; ומשפטך יעזרני.
קיט,קעו תעיתי-- כשה אבד, בקש עבדך:
כי מצותיך, לא שכחתי.
קכ,א שיר, המעלות:
אל-יהוה, בצרתה לי-- קראתי, ויענני.
קכ,ב יהוה--הצילה נפשי, משפת-שקר: מלשון רמיה.
קכ,ג מה-יתן לך, ומה-יסיף לך-- לשון רמיה.
קכ,ד חצי גבור שנונים; עם, גחלי רתמים.
קכ,ה אויה-לי, כי-גרתי משך; שכנתי, עם-אהלי קדר.
קכ,ו רבת, שכנה-לה נפשי-- עם, שונא שלום.
קכ,ז אני-שלום, וכי אדבר; המה, למלחמה.
קכא,א שיר, למעלות:
אשא עיני, אל-ההרים-- מאין, יבא עזרי.
קכא,ב עזרי, מעם יהוה-- עשה, שמים וארץ.
קכא,ג אל-יתן למוט רגלך; אל-ינום, שמרך.
קכא,ד הנה לא-ינום, ולא יישן-- שומר, ישראל.
קכא,ה יהוה שמרך; יהוה צלך, על-יד ימינך.
קכא,ו יומם, השמש לא-יככה; וירח בלילה.
קכא,ז יהוה, ישמרך מכל-רע: ישמר, את-נפשך.
קכא,ח יהוה, ישמר-צאתך ובואך-- מעתה, ועד-עולם.
קכב,א שיר המעלות, לדוד:
שמחתי, באמרים לי-- בית יהוה נלך.
קכב,ב עמדות, היו רגלינו-- בשעריך, ירושלם.
קכב,ג ירושלם הבנויה-- כעיר, שחברה-לה יחדו.
קכב,ד ששם עלו שבטים, שבטי-יה--עדות לישראל: להדות, לשם יהוה.
קכב,ה כי שמה, ישבו כסאות למשפט: כסאות, לבית דוד.
קכב,ו שאלו, שלום ירושלם; ישליו, אהביך.
קכב,ז יהי-שלום בחילך; שלוה, בארמנותיך.
קכב,ח למען, אחי ורעי-- אדברה-נא שלום בך.
קכב,ט למען, בית-יהוה אלהינו-- אבקשה טוב לך.
קכג,א שיר, המעלות:
אליך, נשאתי את-עיני-- הישבי, בשמים.
קכג,ב הנה כעיני עבדים, אל-יד אדוניהם--
כעיני שפחה, אל-יד גברתה:
כן עינינו, אל-יהוה אלהינו-- עד, שיחננו.
קכג,ג חננו יהוה חננו: כי-רב, שבענו בוז.
קכג,ד רבת, שבעה-לה נפשנו:
הלעג השאננים; הבוז, לגאיונים (לגאי יונים).
קכד,א שיר המעלות, לדוד:
לולי יהוה, שהיה לנו-- יאמר-נא, ישראל.
קכד,ב לולי יהוה, שהיה לנו-- בקום עלינו אדם.
קכד,ג אזי, חיים בלעונו-- בחרות אפם בנו.
קכד,ד אזי, המים שטפונו-- נחלה, עבר על-נפשנו.
קכד,ה אזי, עבר על-נפשנו-- המים, הזידונים.
קכד,ו ברוך יהוה-- שלא נתננו טרף, לשניהם.
קכד,ז נפשנו-- כצפור נמלטה, מפח יוקשים:
הפח נשבר, ואנחנו נמלטנו.
קכד,ח עזרנו, בשם יהוה-- עשה, שמים וארץ.
קכה,א שיר, המעלות:
הבטחים ביהוה-- כהר-ציון לא-ימוט, לעולם ישב.
קכה,ב ירושלם-- הרים, סביב לה:
ויהוה, סביב לעמו-- מעתה, ועד-עולם.
קכה,ג כי לא ינוח, שבט הרשע-- על, גורל הצדיקים:
למען, לא-ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם.
קכה,ד היטיבה יהוה, לטובים; ולישרים, בלבותם.
קכה,ה והמטים עקלקלותם-- יוליכם יהוה, את-פעלי האון:
שלום, על-ישראל.
קכו,א שיר, המעלות:
בשוב יהוה, את-שיבת ציון-- היינו, כחלמים.
קכו,ב אז ימלא שחוק, פינו-- ולשוננו רנה:
אז, יאמרו בגוים-- הגדיל יהוה, לעשות עם-אלה.
קכו,ג הגדיל יהוה, לעשות עמנו-- היינו שמחים.
קכו,ד שובה יהוה, את-שבותנו (שביתנו)-- כאפיקים בנגב.
קכו,ה הזרעים בדמעה-- ברנה יקצרו.
קכו,ו הלוך ילך, ובכה-- נשא משך-הזרע:
בא-יבא ברנה-- נשא, אלמתיו.
קכז,א שיר המעלות, לשלמה:
אם-יהוה, לא-יבנה בית-- שוא עמלו בוניו בו;
אם-יהוה לא-ישמר-עיר, שוא שקד שומר.
קכז,ב שוא לכם משכימי קום, מאחרי-שבת--
אכלי, לחם העצבים;
כן יתן לידידו שנא.
קכז,ג הנה נחלת יהוה בנים: שכר, פרי הבטן.
קכז,ד כחצים ביד-גבור-- כן, בני הנעורים.
קכז,ה אשרי הגבר-- אשר מלא את-אשפתו, מהם:
לא-יבשו-- כי-ידברו את-אויבים בשער.
קכח,א שיר, המעלות:
אשרי, כל-ירא יהוה-- ההלך, בדרכיו.
קכח,ב יגיע כפיך, כי תאכל; אשריך, וטוב לך.
קכח,ג אשתך, כגפן פריה-- בירכתי ביתך:
בניך, כשתלי זיתים-- סביב, לשלחנך.
קכח,ד הנה כי-כן, יברך גבר-- ירא יהוה.
קכח,ה יברכך יהוה, מציון: וראה, בטוב ירושלם--כל, ימי חייך.
קכח,ו וראה-בנים לבניך: שלום, על-ישראל.
קכט,א שיר, המעלות:
רבת, צררוני מנעורי-- יאמר-נא, ישראל.
קכט,ב רבת, צררוני מנעורי; גם, לא-יכלו לי.
קכט,ג על-גבי, חרשו חרשים; האריכו, למענותם (למעניתם).
קכט,ד יהוה צדיק; קצץ, עבות רשעים.
קכט,ה יבשו, ויסגו אחור-- כל, שנאי ציון.
קכט,ו יהיו, כחציר גגות-- שקדמת שלף יבש.
קכט,ז שלא מלא כפו קוצר; וחצנו מעמר.
קכט,ח ולא אמרו, העברים-- ברכת-יהוה אליכם;
ברכנו אתכם, בשם יהוה.
קל,א שיר המעלות:
ממעמקים קראתיך יהוה.
קל,ב אדני, שמעה בקולי:
תהיינה אזניך, קשבות-- לקול, תחנוני.
קל,ג אם-עונות תשמר-יה-- אדני, מי יעמד.
קל,ד כי-עמך הסליחה-- למען, תורא.
קל,ה קויתי יהוה, קותה נפשי; ולדברו הוחלתי.
קל,ו נפשי לאדני-- משמרים לבקר, שמרים לבקר.
קל,ז יחל ישראל, אל-יהוה: כי-עם-יהוה החסד; והרבה עמו פדות.
קל,ח והוא, יפדה את-ישראל-- מכל, עונתיו.
קלא,א שיר המעלות, לדוד:
יהוה, לא-גבה לבי-- ולא-רמו עיני;
ולא-הלכתי, בגדלות ובנפלאות ממני.
קלא,ב אם-לא שויתי, ודוממתי-- נפשי:
כגמל, עלי אמו; כגמל עלי נפשי.
קלא,ג יחל ישראל, אל-יהוה-- מעתה, ועד-עולם.
קלב,א שיר, המעלות:
זכור-יהוה לדוד-- את, כל-ענותו.
קלב,ב אשר נשבע, ליהוה; נדר, לאביר יעקב.
קלב,ג אם-אבא, באהל ביתי; אם-אעלה, על-ערש יצועי.
קלב,ד אם אתן שנת לעיני; לעפעפי תנומה.
קלב,ה עד-אמצא מקום, ליהוה; משכנות, לאביר יעקב.
קלב,ו הנה-שמענוה באפרתה; מצאנוה, בשדי-יער.
קלב,ז נבואה למשכנותיו; נשתחוה, להדם רגליו.
קלב,ח קומה יהוה, למנוחתך: אתה, וארון עזך.
קלב,ט כהניך ילבשו-צדק; וחסידיך ירננו.
קלב,י בעבור, דוד עבדך-- אל-תשב, פני משיחך.
קלב,יא נשבע-יהוה, לדוד אמת-- לא-ישוב ממנה:
מפרי בטנך-- אשית, לכסא-לך.
קלב,יב אם-ישמרו בניך, בריתי-- ועדתי זו, אלמדם:
גם-בניהם עדי-עד-- ישבו, לכסא-לך.
קלב,יג כי-בחר יהוה בציון; אוה, למושב לו.
קלב,יד זאת-מנוחתי עדי-עד: פה-אשב, כי אותיה.
קלב,טו צידה, ברך אברך; אביוניה, אשביע לחם.
קלב,טז וכהניה, אלביש ישע; וחסידיה, רנן ירננו.
קלב,יז שם אצמיח קרן לדוד; ערכתי נר, למשיחי.
קלב,יח אויביו, אלביש בשת; ועליו, יציץ נזרו.
קלג,א שיר המעלות, לדוד:
הנה מה-טוב, ומה-נעים-- שבת אחים גם-יחד.
קלג,ב כשמן הטוב, על-הראש--
ירד, על-הזקן זקן-אהרן:
שירד, על-פי מדותיו.
קלג,ג כטל-חרמון-- שירד, על-הררי ציון:
כי שם צוה יהוה, את-הברכה--
חיים, עד-העולם.
קלד,א שיר, המעלות:
הנה ברכו את-יהוה, כל-עבדי יהוה--
העמדים בבית-יהוה, בלילות.
קלד,ב שאו-ידכם קדש; וברכו, את-יהוה.
קלד,ג יברכך יהוה, מציון: עשה, שמים וארץ.
קלה,א הללו-יה:
הללו, את-שם יהוה; הללו, עבדי יהוה.
קלה,ב שעמדים, בבית יהוה-- בחצרות, בית אלהינו.
קלה,ג הללו-יה, כי-טוב יהוה; זמרו לשמו, כי נעים.
קלה,ד כי-יעקב, בחר לו יה; ישראל, לסגלתו.
קלה,ה כי אני ידעתי, כי-גדול יהוה; ואדנינו, מכל-אלהים.
קלה,ו כל אשר-חפץ יהוה, עשה:
בשמים ובארץ-- בימים, וכל-תהמות.
קלה,ז מעלה נשאים, מקצה הארץ:
ברקים למטר עשה; מוצא-רוח, מאוצרותיו.
קלה,ח שהכה, בכורי מצרים-- מאדם, עד-בהמה.
קלה,ט שלח, אותת ומפתים--בתוככי מצרים: בפרעה, ובכל-עבדיו.
קלה,י שהכה, גוים רבים; והרג, מלכים עצומים.
קלה,יא לסיחון, מלך האמרי, ולעוג, מלך הבשן; ולכל, ממלכות כנען.
קלה,יב ונתן ארצם נחלה-- נחלה, לישראל עמו.
קלה,יג יהוה, שמך לעולם; יהוה, זכרך לדר-ודר.
קלה,יד כי-ידין יהוה עמו; ועל-עבדיו, יתנחם.
קלה,טו עצבי הגוים, כסף וזהב; מעשה, ידי אדם.
קלה,טז פה-להם, ולא ידברו; עינים להם, ולא יראו.
קלה,יז אזנים להם, ולא יאזינו; אף, אין-יש-רוח בפיהם.
קלה,יח כמוהם, יהיו עשיהם-- כל אשר-בטח בהם.
קלה,יט בית ישראל, ברכו את-יהוה; בית אהרן, ברכו את-יהוה.
קלה,כ בית הלוי, ברכו את-יהוה; יראי יהוה, ברכו את-יהוה.
קלה,כא ברוך יהוה, מציון-- שכן ירושלם:
הללו-יה.
קלו,א הודו ליהוה כי-טוב: כי לעולם חסדו.
קלו,ב הודו, לאלהי האלהים: כי לעולם חסדו.
קלו,ג הודו, לאדני האדנים: כי לעולם חסדו.
קלו,ד לעשה נפלאות גדלות לבדו: כי לעולם חסדו.
קלו,ה לעשה השמים, בתבונה: כי לעולם חסדו.
קלו,ו לרקע הארץ, על-המים: כי לעולם חסדו.
קלו,ז לעשה, אורים גדלים: כי לעולם חסדו.
קלו,ח את-השמש, לממשלת ביום: כי לעולם חסדו.
קלו,ט את-הירח וכוכבים, לממשלות בלילה: כי לעולם חסדו.
קלו,י למכה מצרים, בבכוריהם: כי לעולם חסדו.
קלו,יא ויוצא ישראל, מתוכם: כי לעולם חסדו.
קלו,יב ביד חזקה, ובזרוע נטויה: כי לעולם חסדו.
קלו,יג לגזר ים-סוף, לגזרים: כי לעולם חסדו.
קלו,יד והעביר ישראל בתוכו: כי לעולם חסדו.
קלו,טו ונער פרעה וחילו בים-סוף: כי לעולם חסדו.
קלו,טז למוליך עמו, במדבר: כי לעולם חסדו.
קלו,יז למכה, מלכים גדלים: כי לעולם חסדו.
קלו,יח ויהרג, מלכים אדירים: כי לעולם חסדו.
קלו,יט לסיחון, מלך האמרי: כי לעולם חסדו.
קלו,כ ולעוג, מלך הבשן: כי לעולם חסדו.
קלו,כא ונתן ארצם לנחלה: כי לעולם חסדו.
קלו,כב נחלה, לישראל עבדו: כי לעולם חסדו.
קלו,כג שבשפלנו, זכר לנו: כי לעולם חסדו.
קלו,כד ויפרקנו מצרינו: כי לעולם חסדו.
קלו,כה נתן לחם, לכל-בשר: כי לעולם חסדו.
קלו,כו הודו, לאל השמים: כי לעולם חסדו.
קלז,א על נהרות, בבל--שם ישבנו, גם-בכינו: בזכרנו, את-ציון.
קלז,ב על-ערבים בתוכה-- תלינו, כנרותינו.
קלז,ג כי שם שאלונו שובינו, דברי-שיר-- ותוללינו שמחה:
שירו לנו, משיר ציון.
קלז,ד איך--נשיר את-שיר-יהוה: על, אדמת נכר.
קלז,ה אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני.
קלז,ו תדבק-לשוני, לחכי-- אם-לא אזכרכי:
אם-לא אעלה, את-ירושלם-- על, ראש שמחתי.
קלז,ז זכר יהוה, לבני אדום-- את, יום ירושלם:
האמרים, ערו ערו-- עד, היסוד בה.
קלז,ח בת-בבל, השדודה:
אשרי שישלם-לך-- את-גמולך, שגמלת לנו.
קלז,ט אשרי, שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע.
קלח,א לדוד: אודך בכל-לבי; נגד אלהים אזמרך.
קלח,ב אשתחוה אל-היכל קדשך, ואודה את-שמך--
על-חסדך ועל-אמתך:
כי-הגדלת על-כל-שמך, אמרתך.
קלח,ג ביום קראתי, ותענני; תרהבני בנפשי עז.
קלח,ד יודוך יהוה, כל-מלכי-ארץ: כי שמעו, אמרי-פיך.
קלח,ה וישירו, בדרכי יהוה: כי-גדול, כבוד יהוה.
קלח,ו כי-רם יהוה, ושפל יראה; וגבה, ממרחק יידע.
קלח,ז אם-אלך, בקרב צרה-- תחיני:
על אף איבי, תשלח ידך; ותושיעני ימינך.
קלח,ח יהוה, יגמר בעדי: יהוה, חסדך לעולם; מעשי ידיך אל-תרף.
קלט,א למנצח, לדוד מזמור:
יהוה חקרתני, ותדע.
קלט,ב אתה ידעת, שבתי וקומי; בנתה לרעי, מרחוק.
קלט,ג ארחי ורבעי זרית; וכל-דרכי הסכנתה.
קלט,ד כי אין מלה, בלשוני; הן יהוה, ידעת כלה.
קלט,ה אחור וקדם צרתני; ותשת עלי כפכה.
קלט,ו פלאיה (פליאה) דעת ממני; נשגבה, לא-אוכל לה.
קלט,ז אנה, אלך מרוחך; ואנה, מפניך אברח.
קלט,ח אם אסק שמים, שם אתה; ואציעה שאול הנך.
קלט,ט אשא כנפי-שחר; אשכנה, באחרית ים.
קלט,י גם-שם, ידך תנחני; ותאחזני ימינך.
קלט,יא ואמר, אך-חשך ישופני; ולילה, אור בעדני.
קלט,יב גם-חשך, לא-יחשיך ממך:
ולילה, כיום יאיר-- כחשיכה, כאורה.
קלט,יג כי-אתה, קנית כליתי; תסכני, בבטן אמי.
קלט,יד אודך-- על כי נוראות, נפליתי:
נפלאים מעשיך; ונפשי, ידעת מאד.
קלט,טו לא-נכחד עצמי, ממך:
אשר-עשיתי בסתר; רקמתי, בתחתיות ארץ.
קלט,טז גלמי, ראו עיניך, ועל-ספרך, כלם יכתבו:
ימים יצרו; ולא (ולו) אחד בהם.
קלט,יז ולי--מה-יקרו רעיך אל; מה עצמו, ראשיהם.
קלט,יח אספרם, מחול ירבון; הקיצתי, ועודי עמך.
קלט,יט אם-תקטל אלוה רשע; ואנשי דמים, סורו מני.
קלט,כ אשר ימרוך, למזמה; נשוא לשוא עריך.
קלט,כא הלוא-משנאיך יהוה אשנא; ובתקוממיך, אתקוטט.
קלט,כב תכלית שנאה שנאתים; לאויבים, היו לי.
קלט,כג חקרני אל, ודע לבבי; בחנני, ודע שרעפי.
קלט,כד וראה, אם-דרך-עצב בי; ונחני, בדרך עולם.
קמ,א למנצח, מזמור לדוד.
קמ,ב חלצני יהוה, מאדם רע; מאיש חמסים תנצרני.
קמ,ג אשר חשבו רעות בלב; כל-יום, יגורו מלחמות.
קמ,ד שננו לשונם, כמו-נחש: חמת עכשוב--תחת שפתימו סלה.
קמ,ה שמרני יהוה, מידי רשע-- מאיש חמסים תנצרני:
אשר חשבו, לדחות פעמי.
קמ,ו טמנו גאים, פח לי-- וחבלים, פרשו רשת ליד-מעגל;
מקשים שתו-לי סלה.
קמ,ז אמרתי ליהוה, אלי אתה; האזינה יהוה, קול תחנוני.
קמ,ח יהוה אדני, עז ישועתי; סכתה לראשי, ביום נשק.
קמ,ט אל-תתן יהוה, מאויי רשע; זממו אל-תפק, ירומו סלה.
קמ,י ראש מסבי-- עמל שפתימו יכסומו (יכסימו).
קמ,יא ימיטו (ימוטו) עליהם, גחלים: באש יפלם; במהמרות, בל-יקומו.
קמ,יב איש לשון, בל-יכון בארץ: איש-חמס רע--יצודנו, למדחפת.
קמ,יג ידעת (ידעתי)--כי-יעשה יהוה, דין עני: משפט, אבינים.
קמ,יד אך צדיקים, יודו לשמך; ישבו ישרים, את-פניך.
קמא,א מזמור, לדוד:
יהוה קראתיך, חושה לי; האזינה קולי, בקראי-לך.
קמא,ב תכון תפלתי קטרת לפניך; משאת כפי, מנחת-ערב.
קמא,ג שיתה יהוה, שמרה לפי; נצרה, על-דל שפתי.
קמא,ד אל-תט-לבי לדבר רע,
להתעולל עללות ברשע--
את-אישים פעלי-און;
ובל-אלחם, במנעמיהם.
קמא,ה יהלמני צדיק חסד, ויוכיחני--
שמן ראש, אל-יני ראשי:
כי-עוד ותפלתי, ברעותיהם.
קמא,ו נשמטו בידי-סלע, שפטיהם; ושמעו אמרי, כי נעמו.
קמא,ז כמו פלח ובקע בארץ-- נפזרו עצמינו, לפי שאול.
קמא,ח כי אליך, יהוה אדני עיני; בכה חסיתי, אל-תער נפשי.
קמא,ט שמרני--מידי פח, יקשו לי; ומקשות, פעלי און.
קמא,י יפלו במכמריו רשעים; יחד אנכי, עד-אעבור.
קמב,א משכיל לדוד;
בהיותו במערה תפלה.
קמב,ב קולי, אל-יהוה אזעק; קולי, אל-יהוה אתחנן.
קמב,ג אשפך לפניו שיחי; צרתי, לפניו אגיד.
קמב,ד בהתעטף עלי, רוחי-- ואתה, ידעת נתיבתי:
בארח-זו אהלך-- טמנו פח לי.
קמב,ה הביט ימין, וראה-- ואין-לי מכיר:
אבד מנוס ממני; אין דורש לנפשי.
קמב,ו זעקתי אליך, יהוה:
אמרתי, אתה מחסי; חלקי, בארץ החיים.
קמב,ז הקשיבה, אל-רנתי-- כי-דלותי-מאד:
הצילני מרדפי-- כי אמצו ממני.
קמב,ח הוציאה ממסגר, נפשי-- להודות את-שמך:
בי, יכתרו צדיקים-- כי תגמל עלי.
קמג,א מזמור, לדוד:
יהוה, שמע תפלתי-- האזינה אל-תחנוני;
באמנתך ענני, בצדקתך.
קמג,ב ואל-תבוא במשפט, את-עבדך:
כי לא-יצדק לפניך כל-חי.
קמג,ג כי רדף אויב, נפשי-- דכא לארץ, חיתי;
הושבני במחשכים, כמתי עולם.
קמג,ד ותתעטף עלי רוחי; בתוכי, ישתומם לבי.
קמג,ה זכרתי ימים, מקדם-- הגיתי בכל-פעלך;
במעשה ידיך אשוחח.
קמג,ו פרשתי ידי אליך; נפשי, כארץ-עיפה לך סלה.
קמג,ז מהר ענני, יהוה-- כלתה רוחי:
אל-תסתר פניך ממני; ונמשלתי, עם-ירדי בור.
קמג,ח השמיעני בבקר, חסדך-- כי-בך בטחתי:
הודיעני, דרך-זו אלך-- כי-אליך, נשאתי נפשי.
קמג,ט הצילני מאיבי יהוה-- אליך כסתי.
קמג,י למדני, לעשות רצונך-- כי-אתה אלוהי:
רוחך טובה; תנחני, בארץ מישור.
קמג,יא למען-שמך יהוה תחיני; בצדקתך, תוציא מצרה נפשי.
קמג,יב ובחסדך, תצמית איבי: והאבדת, כל-צררי נפשי--כי, אני עבדך.
קמד,א לדוד: ברוך יהוה, צורי-- המלמד ידי לקרב;
אצבעותי, למלחמה.
קמד,ב חסדי ומצודתי, משגבי ומפלטי-לי:
מגני, ובו חסיתי; הרודד עמי תחתי.
קמד,ג יהוה--מה-אדם, ותדעהו: בן-אנוש, ותחשבהו.
קמד,ד אדם, להבל דמה; ימיו, כצל עובר.
קמד,ה יהוה, הט-שמיך ותרד; גע בהרים ויעשנו.
קמד,ו ברוק ברק, ותפיצם; שלח חציך, ותהמם.
קמד,ז שלח ידיך, ממרום: פצני והצילני, ממים רבים; מיד, בני נכר.
קמד,ח אשר פיהם, דבר-שוא; וימינם, ימין שקר.
קמד,ט אלהים--שיר חדש, אשירה לך; בנבל עשור, אזמרה-לך.
קמד,י הנותן תשועה, למלכים: הפוצה, את-דוד עבדו--מחרב רעה.
קמד,יא פצני והצילני, מיד בני-נכר:
אשר פיהם, דבר-שוא; וימינם, ימין שקר.
קמד,יב אשר בנינו, כנטעים-- מגדלים בנעוריהם:
בנותינו כזוית-- מחטבות, תבנית היכל.
קמד,יג מזוינו מלאים-- מפיקים מזן, אל-זן:
צאוננו מאליפות, מרבבות-- בחוצותינו.
קמד,יד אלופינו, מסבלים: אין-פרץ, ואין יוצאת; ואין צוחה, ברחבתינו.
קמד,טו אשרי העם, שככה לו: אשרי העם, שיהוה אלהיו.
קמה,א תהלה, לדוד:
ארוממך אלוהי המלך; ואברכה שמך, לעולם ועד.
קמה,ב בכל-יום אברכך; ואהללה שמך, לעולם ועד.
קמה,ג גדול יהוה ומהלל מאד; ולגדלתו, אין חקר.
קמה,ד דור לדור, ישבח מעשיך; וגבורתיך יגידו.
קמה,ה הדר, כבוד הודך-- ודברי נפלאתיך אשיחה.
קמה,ו ועזוז נוראתיך יאמרו; וגדלותיך (וגדלתך) אספרנה.
קמה,ז זכר רב-טובך יביעו; וצדקתך ירננו.
קמה,ח חנון ורחום יהוה; ארך אפים, וגדל-חסד.
קמה,ט טוב-יהוה לכל; ורחמיו, על-כל-מעשיו.
קמה,י יודוך יהוה, כל-מעשיך; וחסידיך, יברכוכה.
קמה,יא כבוד מלכותך יאמרו; וגבורתך ידברו.
קמה,יב להודיע, לבני האדם--גבורתיו; וכבוד, הדר מלכותו.
קמה,יג מלכותך, מלכות כל-עלמים; וממשלתך, בכל-דור ודר.
קמה,יד סומך יהוה, לכל-הנפלים; וזוקף, לכל-הכפופים.
קמה,טו עיני-כל, אליך ישברו; ואתה נותן-להם את-אכלם בעתו.
קמה,טז פותח את-ידך; ומשביע לכל-חי רצון.
קמה,יז צדיק יהוה, בכל-דרכיו; וחסיד, בכל-מעשיו.
קמה,יח קרוב יהוה, לכל-קראיו-- לכל אשר יקראהו באמת.
קמה,יט רצון-יראיו יעשה; ואת-שועתם ישמע, ויושיעם.
קמה,כ שומר יהוה, את-כל-אהביו; ואת כל-הרשעים ישמיד.
קמה,כא תהלת יהוה, ידבר-פי: ויברך כל-בשר, שם קדשו--לעולם ועד.
קמו,א הללו-יה:
הללי נפשי, את-יהוה.
קמו,ב אהללה יהוה בחיי; אזמרה לאלהי בעודי.
קמו,ג אל-תבטחו בנדיבים-- בבן-אדם, שאין לו תשועה.
קמו,ד תצא רוחו, ישב לאדמתו; ביום ההוא, אבדו עשתנתיו.
קמו,ה אשרי--שאל יעקב בעזרו: שברו, על-יהוה אלהיו.
קמו,ו עשה, שמים וארץ-- את-הים ואת-כל-אשר-בם;
השמר אמת לעולם.
קמו,ז עשה משפט, לעשוקים--נתן לחם, לרעבים; יהוה, מתיר אסורים.
קמו,ח יהוה, פקח עורים--יהוה, זקף כפופים; יהוה, אהב צדיקים.
קמו,ט יהוה, שמר את-גרים--יתום ואלמנה יעודד; ודרך רשעים יעות.
קמו,י ימלך יהוה, לעולם-- אלהיך ציון, לדר ודר:
הללו-יה.
קמז,א הללו-יה:
כי-טוב, זמרה אלהינו-- כי-נעים, נאוה תהלה.
קמז,ב בונה ירושלם יהוה; נדחי ישראל יכנס.
קמז,ג הרפא, לשבורי לב; ומחבש, לעצבותם.
קמז,ד מונה מספר, לכוכבים; לכלם, שמות יקרא.
קמז,ה גדול אדונינו ורב-כח; לתבונתו, אין מספר.
קמז,ו מעודד ענוים יהוה; משפיל רשעים עדי-ארץ.
קמז,ז ענו ליהוה בתודה; זמרו לאלהינו בכנור.
קמז,ח המכסה שמים, בעבים-- המכין לארץ מטר;
המצמיח הרים חציר.
קמז,ט נותן לבהמה לחמה; לבני ערב, אשר יקראו.
קמז,י לא בגבורת הסוס יחפץ; לא-בשוקי האיש ירצה.
קמז,יא רוצה יהוה, את-יראיו-- את-המיחלים לחסדו.
קמז,יב שבחי ירושלם, את-יהוה; הללי אלהיך ציון.
קמז,יג כי-חזק, בריחי שעריך; ברך בניך בקרבך.
קמז,יד השם-גבולך שלום; חלב חטים, ישביעך.
קמז,טו השלח אמרתו ארץ; עד-מהרה, ירוץ דברו.
קמז,טז הנתן שלג כצמר; כפור, כאפר יפזר.
קמז,יז משליך קרחו כפתים; לפני קרתו, מי יעמד.
קמז,יח ישלח דברו וימסם; ישב רוחו, יזלו-מים.
קמז,יט מגיד דברו ליעקב; חקיו ומשפטיו, לישראל.
קמז,כ לא עשה כן, לכל-גוי-- ומשפטים בל-ידעום:
הללו-יה.
קמח,א הללו-יה:
הללו את-יהוה, מן-השמים; הללוהו, במרומים.
קמח,ב הללוהו כל-מלאכיו; הללוהו, כל-צבאו.
קמח,ג הללוהו, שמש וירח; הללוהו, כל-כוכבי אור.
קמח,ד הללוהו, שמי השמים; והמים, אשר מעל השמים.
קמח,ה יהללו, את-שם יהוה: כי הוא צוה ונבראו.
קמח,ו ויעמידם לעד לעולם; חק-נתן, ולא יעבור.
קמח,ז הללו את-יהוה, מן-הארץ-- תנינים, וכל-תהמות.
קמח,ח אש וברד, שלג וקיטור; רוח סערה, עשה דברו.
קמח,ט ההרים וכל-גבעות; עץ פרי, וכל-ארזים.
קמח,י החיה וכל-בהמה; רמש, וצפור כנף.
קמח,יא מלכי-ארץ, וכל-לאמים; שרים, וכל-שפטי ארץ.
קמח,יב בחורים וגם-בתולות; זקנים, עם-נערים.
קמח,יג יהללו, את-שם יהוה-- כי-נשגב שמו לבדו:
הודו, על-ארץ ושמים.
קמח,יד וירם קרן לעמו, תהלה לכל-חסידיו--
לבני ישראל, עם קרבו:
הללו-יה.
קמט,א הללו-יה:
שירו ליהוה, שיר חדש; תהלתו, בקהל חסידים.
קמט,ב ישמח ישראל בעשיו; בני-ציון, יגילו במלכם.
קמט,ג יהללו שמו במחול; בתף וכנור, יזמרו-לו.
קמט,ד כי-רוצה יהוה בעמו; יפאר ענוים, בישועה.
קמט,ה יעלזו חסידים בכבוד; ירננו, על-משכבותם.
קמט,ו רוממות אל, בגרונם; וחרב פיפיות בידם.
קמט,ז לעשות נקמה, בגוים; תוכחות, בלאמים.
קמט,ח לאסר מלכיהם בזקים; ונכבדיהם, בכבלי ברזל.
קמט,ט לעשות בהם, משפט כתוב-- הדר הוא, לכל-חסידיו:
הללו-יה.
קנ,א הללו-יה:
הללו-אל בקדשו; הללוהו, ברקיע עזו.
קנ,ב הללוהו בגבורתיו; הללוהו, כרב גדלו.
קנ,ג הללוהו, בתקע שופר; הללוהו, בנבל וכנור.
קנ,ד הללוהו, בתף ומחול; הללוהו, במנים ועגב.
קנ,ה הללוהו בצלצלי-שמע; הללוהו, בצלצלי תרועה.
קנ,ו כל הנשמה, תהלל יה: הללו-יה.