א,א אילין פתגמיא, דמליל משה עם כל ישראל, בעברא, דירדנא: אוכח יתהון על דחבו במדברא ועל דארגיזו במישרא לוקביל ים סוף בפארן איתפלו על מנא, ובחצירות ארגיזו על בסרא--ועל דעבדו עיגל דדהב. א,ב מהלך חד עסר יומין מחורב, אורח טורא דשעיר, עד, רקם גיאה. א,ג והוה בארבעין שנין, בחד עסר ירחין בחד לירחא; מליל משה, עם בני ישראל, ככול דפקיד ה' יתיה, לוותהון. א,ד בתר דמחא, ית סיחון מלכא אמוראה, דיתיב, בחשבון--וית, עוג מלכא דמתנן, דיתיב בעשתרות, באדרעי. א,ה בעברא דירדנא, בארעא דמואב, שרי משה, פריש ית אולפן אורייתא הדא למימר. א,ו ה' אלהנא מליל עימנא, בחורב למימר: סגי לכון דיתיבתון, בטורא הדין. א,ז אתפנו וטולו לכון, ועולו לטורא דאמוראה ולכל מגירוהי, במישרא בטורא ובשפילתא ובדרומא, ובספר ימא--ארע כנענאה ולבנן, עד נהרא רבא נהרא פרת. א,ח חזו דיהבית קודמיכון, ית ארעא; עולו, ואחסינו ית ארעא, דקיים ה' לאבהתכון לאברהם ליצחק וליעקוב למיתן להון, ולבניהון בתריהון. א,ט ואמרית לכון, בעידנא ההוא למימר: לית אנא יכיל בלחודיי, לסוברא יתכון. א,י ה' אלהכון, אסגי יתכון; והא איתיכון יומא דין, ככוכבי שמיא לסגי. א,יא ה' אלהא דאבהתכון, יוסיף עליכון כוותכון--אלף זמנין; ויבריך יתכון, כמא דמליל לכון. א,יב איכדין אסובר, בלחודיי, טורחיכון ועסקיכון, ודינכון. א,יג הבו לכון גוברין חכימין וסוכלתנין, ומדען--לשבטיכון; ואמנינון, רישין עליכון. א,יד ואתיבתון, יתי; ואמרתון, תקין פתגמא דמלילתא למעבד. א,טו ודברית ית רישי שבטיכון, גוברין חכימין ומדען, ומניתי יתהון רישין, עליכון: רבני אלפי ורבני מאוותא, ורבני חמשין ורבני עסורייתא, וסרכין, לשבטיכון. א,טז ופקידית, ית דייניכון, בעידנא ההוא, למימר: שמעו בין אחיכון ותדינון קושטא, בין גוברא ובין אחוהי ובין גיוריה. א,יז לא תשתמודעון אפי בדינא, מילי זעירא כרבא תשמעון--לא תדחלון מן קודם גוברא, ארי דינא דה' הוא; ופתגמא דיקשי מינכון, תקרבון לוותי ואשמעיניה. א,יח ופקידית יתכון, בעידנא ההוא, ית כל פתגמיא, דתעבדון. א,יט ונטלנא מחורב, והליכנא ית כל מדברא רבא ודחילא ההוא דחזיתון אורח טורא דאמוראה, כמא דפקיד ה' אלהנא, יתנא; ואתינא, עד רקם גיאה. א,כ ואמרית, לכון: אתיתון עד טורא דאמוראה, דה' אלהנא יהיב לנא. א,כא חזי דיהב ה' אלהך, קודמך--ית ארעא: סק אחסין, כמא דמליל ה' אלהא דאבהתך לך--לא תדחל, ולא תיתבר. א,כב וקריבתון לוותי, כולכון, ואמרתון נשלח גוברין קודמנא, ויאללון לנא ית ארעא; ויתיבון יתנא, פתגמא--ית אורחא דניסק בה, וית קרוויא דניעול להון. א,כג ושפר בעיניי, פתגמא; ודברית מינכון תרי עסר גוברין, גוברא חד לשבטא. א,כד ואתפניאו וסליקו לטורא, ואתו עד נחלא דאתכלא; ואלילו, יתה. א,כה ונסיבו בידהון מאיבא דארעא, ואחיתו לנא; ואתיבו יתנא פתגמא, ואמרו, טבא ארעא, דה' אלהנא יהיב לנא. א,כו ולא אביתון, למיסק; וסריבתון, על מימרא דה' אלהכון. א,כז ואתרעמתון במשכניכון, ואמרתון, בדסני ה' יתנא, אפקנא מארעא דמצריים--לממסר יתנא בידא דאמוראה, לשיציותנא. א,כח לאן אנחנא סלקין, אחנא תברו ית ליבנא למימר עם רב ותקיף מיננא, קרווין רברבן וכריכן, עד צית שמיא; ואף בני גיברא, חזינא תמן. א,כט ואמרית, לכון: לא תיתברון ולא תדחלון, מינהון. א,ל ה' אלהכון דמדבר קודמיכון, מימריה יגיח לכון: ככול דעבד עימכון, במצריים--לעיניכון. א,לא ובמדברא, דחזיתא, דסוברך ה' אלהך, כמא דמסובר גוברא ית בריה--בכל אורחא דהליכתון, עד מיתיכון עד אתרא הדין. א,לב ובפתגמא, הדין--ליתיכון, מהימנין, במימרא דה', אלהכון. א,לג דמדבר קודמיכון באורחא, לאתקנא לכון אתר בית משרי--לאשריותכון: בעמודא דאישתא בליליא, לאחזיותכון באורחא דתהכון בה, ובעמודא דעננא, ביממא. א,לד ושמיע קודם ה', ית קל פתגמיכון; ורגיז וקיים, למימר. א,לה אם יחזי גבר בגובריא האילין, דרא בישא הדין--ית, ארעא טבתא, דקיימית, למיתן לאבהתכון. א,לו אלהין כלב בר יפונה, הוא יחזינה, וליה אתין ית ארעא דדרך בה, ולבנוהי--חלף, דאשלים בתר דחלתא דה'. א,לז אף עליי הוה רגז מן קודם ה', בדילכון למימר: אף את, לא תיעול לתמן. א,לח יהושוע בר נון דקאים קודמך, הוא ייעול לתמן; יתיה תקיף, ארי הוא יחסנינה לישראל. א,לט וטפלכון דאמרתון לביזא יהון, ובניכון דלא ידעו יומא דין טב וביש--אינון, ייעלון לתמן; ולהון אתנינה, ואינון יירתונה. א,מ ואתון, אתפנו לכון; וטולו למדברא, אורח ימא דסוף. א,מא ואתיבתון ואמרתון לי, חבנא קודם ה'--אנחנא ניסק ונגיח קרב, ככול דפקדנא ה' אלהנא; וזריזתון, גבר ית מני קרביה, ושריתון, למיסק לטורא. א,מב ואמר ה' לי, אימר להון לא תיסקון ולא תגיחון קרב--ארי לית שכינתי, ביניכון; ולא, תיתברון, קודם, בעלי דבביכון. א,מג ומלילית עימכון, ולא קבילתון; וסריבתון על מימרא דה', וארשעתון וסליקתון לטורא. א,מד ונפק אמוראה דיתיב בטורא ההוא, לקדמותכון, ורדפו יתכון, כמא דנתזן דברייתא; וטרדו יתכון בשעיר, עד חורמה. א,מה ותבתון ובכיתון, קודם ה'; ולא קביל ה' צלותכון, ולא אצית למיליכון. א,מו ויתיבתון ברקם, יומין סגיאין, כיומיא, דיתיבתון. ב,א ואתפנינא ונטלנא למדברא, אורח ימא דסוף, כמא דמליל ה', עימי; ואקיפנא ית טורא דשעיר, יומין סגיאין. {ס}
ב,ב ואמר ה', לי למימר. ב,ג סגי לכון, דאקיפתון ית טורא הדין; אתפנו לכון, לציפונא. ב,ד וית עמא, פקיד למימר, אתון עברין בתחום אחיכון בני עשיו, דיתבין בשעיר; וידחלון מינכון, ותסתמרון לחדא. ב,ה לא תתגרן בהון--ארי לא אתין לכון מארעהון, עד מדרך פרסת רגל: ארי ירותא לעשיו, יהבית ית טורא דשעיר. ב,ו עבורא תזבנון מינהון בכספא, ותיכלון; ואף מיא תזבנון מינהון, בכספא--ותשתון. ב,ז ארי ה' אלהך ברכך, בכול עובדי ידך--סופיק לך צורכך במהכך, ית מדברא רבא הדין: דנן ארבעין שנין, מימרא דה' אלהך בסעדך--לא חסרתא, מידעם. ב,ח ועברנא מלוות אחנא בני עשיו, דיתבין בשעיר, מאורח מישרא, מאילת ומעציון גבר; {ס} ואתפנינא, ועברנא, אורח, מדברא דמואב. ב,ט ואמר ה' לי, לא תצור על מואבאי, ולא תתגרי למעבד עימהון, קרב: ארי לא אתין לך מארעהון, ירותא--ארי לבני לוט, יהבית ית לחית ירותא. ב,י אימתני מלקדמין, יתיבו בה--עם רב וסגי ותקיף, כגיבריא. ב,יא גיבריא מתחשבין אף אינון, כגיבריא; ומואבאי, קרן להון אימתני. ב,יב ובשעיר יתיבו חוראי, מלקדמין, ובני עשיו תריכונון ושיציאונון מן קודמיהון, ויתיבו באתרהון: כמא דעבד ישראל, לארע ירותתיה, דיהב ה', להון. ב,יג כען, קומו ועיברו לכון--ית נחלא דזרד; ועברנא, ית נחלא דזרד. ב,יד ויומיא דהליכנא מרקם גיאה, עד דעברנא ית נחלא דזרד, תלתין ותמני, שנין--עד דסף כל דרא גוברי מגיחי קרבא, מגו משריתא, כמא דקיים ה', להון. ב,טו ואף מחא מן קודם ה' הות בהון, לשיציותהון מגו משריתא, עד, דשלימו. ב,טז והוה כד שלימו כל גוברי מגיחי קרבא, לממת--מגו עמא. {ס}
ב,יז ומליל ה', לי למימר. ב,יח את עבר יומא דין ית תחום מואב, ית לחית. ב,יט ותתקרב, לוקביל בני עמון--לא תצור עליהון, ולא תתגרי למעבד עימהון קרב: ארי לא אתין מארע בני עמון לך, ירותא--ארי לבני לוט, יהבתה ירותא. ב,כ ארע גיבריא מתחשבא, אף היא: גיברין יתיבו בה, מלקדמין, ועמונאי, קרן להון חשבני. ב,כא עם רב וסגי ותקיף, כגיבריא; ושיצינון ה' מן קודמיהון, ותריכונון ויתיבו באתרהון. ב,כב כמא דעבד לבני עשיו, דיתבין בשעיר--דשיצי ית חוראי, מן קודמיהון, ותריכונון ויתיבו באתרהון, עד יומא הדין. ב,כג ועוואי דיתבין ברפיח, עד עזה--קפוטקאי דנפקו מקפוטקיא, שיציאונון ויתיבו באתרהון. ב,כד קומו טולו, ועיברו ית נחלא דארנון--חזי דמסרית בידך ית סיחון מלכא דחשבון אמוראה וית ארעיה, שרי לתרכותיה; ואתגרי למעבד עימיה, קרב. ב,כה יומא הדין, אשרי למיתן זיעתך ודחלתך, על אפי עממיא, דתחות כל שמיא--דישמעון שמעך, ויזועון וייתברון מן קודמך. ב,כו ושלחית אזגדין ממדבר קדימות, לוות סיחון מלכא דחשבון, פתגמי שלמא, למימר. ב,כז אעבר בארעך, באורחא באורחא איזיל: לא אסטי, לימינא ולשמאלא. ב,כח עבורא בכספא תזבין לי ואיכול, ומיא בכספא תיתין לי ואשתי; לחוד, אעבר ברגליי. ב,כט כמא דעבדו לי בני עשיו, דיתבין בשעיר, ומואבאי, דיתבין בלחית--עד דאעבר, ית ירדנא, לארעא, דה' אלהנא יהיב לנא. ב,ל ולא אבא, סיחון מלכא דחשבון, למשבקנא למעבר, בתחומיה: ארי אקשי ה' אלהך ית רוחיה, ותקיף ית ליביה, בדיל לממסריה בידך, כיומא הדין. {ס}
ב,לא ואמר ה', לי, חזי דשריתי לממסר קודמך, ית סיחון וית ארעיה; שרי לתרכותיה, למירת ית ארעיה. ב,לב ונפק סיחון לקדמותנא הוא וכל עמיה, לאגחא קרבא--ליהץ. ב,לג ומסריה ה' אלהנא, קודמנא; ומחינא יתיה וית בנוהי, וית כל עמיה. ב,לד וכבשנא ית כל קרווהי, בעידנא ההוא, וגמרנא ית כל קרוויא גובריא, ונשיא וטפלא: לא אשארנא, משיזיב. ב,לה לחוד בעירא, בזנא לנא, ועדיי קרוויא, דכבשנא. ב,לו מערוער דעל כיף נחלא דארנון וקרתא דבנחלא, ועד גלעד, לא הות קרתא, דתקיפת מיננא: ית כולא, מסר ה' אלהנא קודמנא. ב,לז לחוד לארע בני עמון, לא קריבתא: כל כיף נחל יובקא, וקרווי טורא, וכול דפקיד, ה' אלהנא. ג,א ואתפנינא וסליקנא, לאורח מתנן; ונפק עוג מלכא דמתנן לקדמותנא הוא וכל עמיה, לאגחא קרבא--לאדרעי. ג,ב ואמר ה' לי, לא תדחל מיניה--ארי בידך מסרית יתיה וית כל עמיה, וית ארעיה; ותעביד ליה--כמא דעבדתא לסיחון מלכא אמוראה, דיתיב בחשבון. ג,ג ומסר ה' אלהנא בידנא, אף ית עוג מלכא דמתנן--וית כל עמיה; ומחינהי, עד דלא אשתאר ליה משיזיב. ג,ד וכבשנא ית כל קרווהי, בעידנא ההוא--לא הות קרתא, דלא נסיבנא מינהון: שיתין קרווין כל בית פלך טרכונא, מלכותיה דעוג במתנן. ג,ה כל אילין קרווין כריכן, מקפן שור רם--דילהון דשין ועברין: בר מקרווי פצחיא, דסגיאין לחדא. ג,ו וגמרנא יתהון--כמא דעבדנא, לסיחון מלכא דחשבון: גמרנא כל קרוויא גובריא, נשיא וטפלא. ג,ז וכל בעירא ועדיי קרוויא, בזנא לנא. ג,ח ונסיבנא בעידנא ההוא, ית ארעא, מיד תרין מלכי אמוראה, דבעברא דירדנא--מנחלא דארנון, עד טורא דחרמון. ג,ט צידונאי קרן לחרמון, סריון; ואמוראי, קרן ליה טור תלגא. ג,י כול קרווי מישרא, וכל גלעד וכל מתנן, עד סלכה, ואדרעי--קרווי מלכותיה דעוג, במתנן. ג,יא ארי לחוד עוג מלכא דמתנן, אשתאר משאר גיבריא--הא ערסיה ערסא דברזלא, הלא היא ברבת בני עמון: תשע אמין אורכה, וארבע אמין פותיה--באמת מלך. ג,יב וית ארעא הדא יריתנא, בעידנא ההוא; מערוער דעל נחלא דארנון, ופלגות טורא דגלעד וקרווהי--יהבית, לשיבט ראובן ולשיבט גד. ג,יג ושאר גלעד וכל מתנן, מלכותיה דעוג--יהבית, לפלגות שבטא דמנשה: כול בית פלך טרכונא לכל מתנן, ההוא מתקרי ארע גיבריא. ג,יד יאיר בר מנשה, נסיב ית כל בית פלך טרכונא, עד תחום גשוראה, ואפיקירוס; וקרא יתהון על שמיה ית מתנן כפרני יאיר, עד יומא הדין. ג,טו ולמכיר, יהבית ית גלעד. ג,טז ולשיבט ראובן ולשיבט גד יהבית מן גלעד, ועד נחלא דארנון, גו נחלא, ותחומיה--ועד יובקא דנחלא, תחומא דבני עמון. ג,יז ומישרא, וירדנא ותחומיה--מגיניסר, ועד ימא דמישרא ימא דמלחא, תחות משפך מי רמתא, מדנחא. ג,יח ופקידית יתכון, בעידנא ההוא למימר: ה' אלהכון, יהב לכון ית ארעא הדא למירתה--מזרזין תעברון קודם אחיכון בני ישראל, כל מזרז חילא. ג,יט לחוד נשיכון וטפלכון, ובעירכון, ידענא, ארי בעיר סגי לכון--ייתבון, בקרוויכון, דיהבית, לכון. ג,כ עד דיניח ה' לאחיכון, כוותכון, ויירתון אף אינון, ית ארעא דה' אלהכון יהיב להון בעברא דירדנא; ותתובון, גבר לירותתיה, דיהבית, לכון. ג,כא וית יהושוע פקידית, בעידנא ההוא למימר: עינך חזאה, ית כל דעבד ה' אלהכון לתרין מלכיא האילין--כן יעביד ה' לכל מלכוותא, דאת עבר לתמן. ג,כב לא, תדחלון מינהון: ארי ה' אלהכון, מימריה יגיח לכון. {ס}
ג,כג וצליתי, קודם ה', בעידנא ההוא, למימר. ג,כד ה' אלוהים, את שריתא לאחזאה ית עבדך, ית רבותך, וית ידך תקיפתא--דאת הוא אלהא דשכינתך בשמיא מלעילא ושליט בארעא, לית דיעביד כעובדך וכגיברוותך. ג,כה אעבר כען, ואחזי ית ארעא טבתא--דבעברא דירדנא: טורא טבא הדין, ובית מקדשא. ג,כו והוה רגז מן קודם ה' עליי בדילכון, ולא קביל מיני; ואמר ה' לי, סגי לך--לא תוסיף למללא קודמיי עוד, בפתגמא הדין. ג,כז סק לריש רמתא, וזקף עינך למערבא ולציפונא ולדרומא ולמדנחא--וחזי בעינך: ארי לא תעבר, ית ירדנא הדין. ג,כח ופקיד ית יהושוע, ותקיפהי ועלימהי: ארי הוא יעבר, קודם עמא הדין, והוא יחסין יתהון, ית ארעא דתחזי. ג,כט ויתיבנא בחילתא, לוקביל בית פעור. {פ}
ד,א וכען ישראל, שמע לקיימיא ולדיניא, דאנא מליף יתכון, למעבד--בדיל דתיחון, ותיעלון ותירתון ית ארעא, דה' אלהא דאבהתכון, יהיב לכון. ד,ב לא תיספון, על פתגמא דאנא מפקיד יתכון, ולא תמנעון, מיניה--למיטר, ית פיקודיא דה' אלהכון, דאנא, מפקיד יתכון. ד,ג עיניכון, חזאה, ית דעבד ה', בפלחי בעלא פעור: ארי כל גוברא, דהליך בתר בעלא פעור--שיצייה ה' אלהך, מבינך. ד,ד ואתון, דאידביקתון, בדחלתא דה', אלהכון--קיימין כולכון, יומא דין. ד,ה חזו דאליפית יתכון, קיימין ודינין, כמא דפקדני, ה' אלהי: למעבד כן--בגו ארעא, דאתון עלין לתמן למירתה. ד,ו ותיטרון, ותעבדון--ארי היא חוכמתכון וסוכלתנותכון, לעיני עממיא: דישמעון, ית כל קיימיא האילין, ויימרון לחוד עם חכים וסוכלתן, עמא רבא הדין. ד,ז ארי מן עם רב, דליה אלה קריב ליה לקבלא צלותיה בעידן עקתיה, כה' אלהנא, בכל עידן דאנחנא מצלן קודמוהי. ד,ח ומן עם רב, דליה קיימין ודינין קשיטין, ככול אורייתא הדא, דאנא יהיב קודמיכון יומא דין. ד,ט לחוד אסתמר לך וטר נפשך לחדא, דלמא תתנשי ית פתגמיא דחזאה עינך ודלמא יעדון מליבך, כול, יומי חייך; ותהודעינון לבנך, ולבני בנך. ד,י יומא, דקמתא קודם ה' אלהך בחורב, כד אמר ה' לי כנוש קודמיי ית עמא, ואשמעינון ית פתגמיי: דיילפון למדחל קודמיי, כל יומיא דאינון קיימין על ארעא, וית בניהון, ילפון. ד,יא וקריבתון וקמתון, בשיפולי טורא; וטורא בער באישתא, עד צית שמיא--חשוכא, עננא ואמיטתא. ד,יב ומליל ה' עימכון, מגו אישתא: קל פתגמין אתון שמעין, ודמו ליתיכון חזן אלהין קלא. ד,יג וחווי לכון ית קיימיה, דפקיד יתכון למעבד--עסרא, פתגמין; וכתבינון, על תרין לוחי אבניא. ד,יד ויתי פקיד ה', בעידנא ההוא, לאלפא יתכון, קיימין ודינין: למעבדכון יתהון--בארעא, דאתון עברין לתמן למירתה. ד,טו ותסתמרון לחדא, לנפשתכון: ארי לא חזיתון, כל דמו, ביומא דמליל ה' עימכון בחורב, מגו אישתא. ד,טז דלמא תחבלון--ותעבדון לכון צילם, דמות כל צורא: דמות דכר, או נוקבא. ד,יז דמות, כל בעירא דבארעא; דמות כל ציפר גפא, דפרח באוויר רקיע שמיא. ד,יח דמות, כל רחשא דבארעא; דמות כל נוני דבמיא, מלרע לארעא. ד,יט ודלמא תזקוף עינך לשמיא, ותחזי ית שמשא וית סיהרא וית כוכביא כול חילי שמיא, ותטעי ותסגוד להון, ותפלחינין--דזמין ה' אלהך, יתהון, לכול עממיא, תחות כל שמיא. ד,כ ויתכון קריב ה' לדחלתיה, ואפיק יתכון מכורא דברזלא ממצריים, למהוי ליה לעם אחסנא, כיומא הדין. ד,כא ומן קודם ה' הוה רגז עליי, על פתגמיכון; וקיים, בדיל דלא למעברי ית ירדנא, ובדיל דלא למיעל לארעא טבתא, דה' אלהך יהיב לך אחסנא. ד,כב ארי אנא מאית בארעא הדא, לית אנא עבר ית ירדנא; ואתון, עברין, ותירתון, ית ארעא טבתא הדא. ד,כג אסתמרו לכון, דלמא תתנשון ית קיימא דה' אלהכון, דגזר, עימכון; ותעבדון לכון צילם דמות כולא, דפקדך ה' אלהך. ד,כד ארי ה' אלהך, מימריה אישא אכלא הוא: אל, קנא. {פ}
ד,כה ארי תילדון בנין ובני בנין, ותתעתקון בארעא; ותחבלון, ותעבדון צילם דמות כולא, ותעבדון דביש קודם ה' אלהך, לארגזא קודמוהי. ד,כו אסהידית בכון יומא דין ית שמיא וית ארעא, ארי מיבד תיבדון בפריע, מעל ארעא, דאתון עברין ית ירדנא לתמן למירתה: לא תירכון יומין עלה, ארי אשתיצאה תשתיצון. ד,כז ויבדר ה' יתכון, ביני עממיא; ותשתארון, עם דמניין, בעממיא, דידבר ה' יתכון לתמן. ד,כח ותפלחון תמן לעממיא פלחי טעוותא, עובד ידי אנשא: אעא ואבנא--דלא חזן ולא שמעין, ולא אכלין ולא מריחין. ד,כט ותתבעון מתמן ית דחלתא דה' אלהך, ותשכח: ארי תבעי מן קודמוהי, בכל ליבך ובכל נפשך. ד,ל כד תיעוק לך--וישכחונך, כול פתגמיא האילין; בסוף, יומיא, ותתוב לדחלתא דה' אלהך, ותקביל למימריה. ד,לא ארי אלהא רחמנא ה' אלהך, לא ישבקינך ולא יחבלינך; ולא יתנשי ית קיימא דאבהתך, דקיים להון. ד,לב ארי שאל כען ליומיא קדמאי דהוו קודמך, למן יומא דברא ה' אדם על ארעא, ולמסייפי שמיא, ועד סייפי שמיא: ההוה, כפתגמא רבא הדין, או, האשתמע דכוותיה. ד,לג השמע עמא קל מימרא דה' ממליל מגו אישתא, כמא דשמעתא את--ואתקיים. ד,לד או ניסין עבד ה', לאתגלאה למפרק ליה עם מגו עם, בניסין באתין ובמופתין ובקרבא ובידא תקיפתא ובדרעא מרממא, ובחזוונין רברבין: ככול דעבד לכון ה' אלהכון, במצריים--לעיניכון. ד,לה את איתחזיתא למידע, ארי ה' הוא אלוהים: לית עוד, בר מיניה. ד,לו מן שמיא אשמעך ית קל מימריה, לאלפותך; ועל ארעא, אחזייך ית אישתיה רבתא, ופתגמוהי שמעתא, מגו אישתא. ד,לז וחלף, ארי רחים ית אבהתך, ואתרעי בבניהון, בתריהון; ואפקך במימריה בחיליה רבא, ממצריים. ד,לח לתרכא, עממין רברבין ותקיפין מינך--מן קודמך; לאעלותך, למיתן לך ית ארעהון אחסנא--כיומא הדין. ד,לט ותידע יומא דין, ותתיב לליבך, ארי ה' הוא אלוהים, דשכינתיה בשמיא מלעילא ושליט על ארעא מלרע: לית, עוד. ד,מ ותיטר ית קיימוהי וית פיקודוהי, דאנא מפקיד לך יומא דין, דייטב לך, ולבנך בתרך--ובדיל דתוריך יומין על ארעא, דה' אלהך יהיב לך כל יומיא. {פ}
ד,מא בכין אפריש משה תלת קרווין, בעברא דירדנא, מדנח, שמשא. ד,מב למערק לתמן קטולא, דיקטול ית חבריה בלא מדעיה, והוא לא סני ליה, מאתמלי ומדקמוהי; ויערוק, לחדא מן קרוויא האילין--ויתקיים. ד,מג ית בצר במדברא בארע מישרא, לשיבט ראובן; וית ראמות בגלעד לשיבט גד, וית גולן במתנן לשבטא דמנשה. ד,מד ודא, אורייתא, דסדר משה, קודם בני ישראל. ד,מה אילין, סהידוותא, וקיימיא, ודיניא--דמליל משה עם בני ישראל, במיפקהון ממצריים. ד,מו בעברא דירדנא בחילתא, לוקביל בית פעור, בארעא דסיחון מלכא אמוראה, דיתיב בחשבון--דמחא משה ובני ישראל, במיפקהון ממצריים. ד,מז ויריתו ית ארעיה וית ארע עוג מלכא דמתנן, תרין מלכי אמוראה, דבעברא, דירדנא--מדנח, שמשא. ד,מח מערוער דעל כיף נחלא דארנון, ועד טורא דשיאון--הוא חרמון. ד,מט וכל מישרא עברא דירדנא, מדנחא, ועד, ימא דמישרא--תחות, משפך מי רמתא. {פ}
ה,א וקרא משה, לכל ישראל, ואמר להון שמע ישראל ית קיימיא וית דיניא, דאנא ממליל קודמיכון יומא דין; ותילפון יתהון, ותיטרון למעבדהון. ה,ב ה' אלהנא, גזר עימנא קיים--בחורב. ה,ג לא עם אבהתנא, גזר ה' ית קיימא הדין: אלהין עימנא, אנחנא אילין כא יומא דין כולנא קיימין. ה,ד ממלל עם ממלל, מליל ה' עימכון בטורא--מגו אישתא. ה,ה אנא הוויתי קאים בין מימרא דה' וביניכון, בעידנא ההוא, לחוואה לכון, ית פתגמא דה': ארי דחילתון מן קודם אישתא, ולא סליקתון בטורא למימר. {ס}
ה,ו אנא ה' אלהך, דאפיקתך מארעא דמצריים מבית עבדותא: לא יהוי לך אלה אוחרן, בר מיני. ה,ז לא תעביד לך צילם, כל דמו, דבשמיא מלעילא, ודבארעא מלרע--ודבמיא, מלרע לארעא. ה,ח לא תסגוד להון, ולא תפלחינין: ארי אנא ה' אלהך, אל קנא--מסער חובי אבהן על בנין מרדין ועל דר תליתיי ועל דר רביעיי, לסנאיי כד משלמין בניא למחטי בתר אבהתהון. ה,ט ועביד טיבו, לאלפי דרין--לרחמיי, ולנטרי פיקודיי. {ס}
ה,י לא תימי בשמא דה' אלהך, למגנא: ארי לא יזכי ה', ית דיימי בשמיה לשקרא. {ס}
ה,יא טר ית יומא דשבתא, לקדשותיה, כמא דפקדך, ה' אלהך. ה,יב שיתא יומין תפלח, ותעביד כל עבידתך. ה,יג ויומא, שביעאה--שבתא, קודם ה' אלהך: לא תעביד כל עבידא את וברך וברתך ועבדך ואמתך ותורך וחמרך וכל בעירך, וגיורך דבקרווך--בדיל דינוח עבדך ואמתך, כוותך. ה,יד ותדכר, ארי עבדא הוויתא בארעא דמצריים, ואפקך ה' אלהך מתמן, ביד תקיפא ובדרע מרמם; על כן, פקדך ה' אלהך, למעבד, ית יומא דשבתא. {ס}
ה,טו יקר ית אבוך וית אימך, כמא דפקדך ה' אלהך--בדיל דיירכון יומך, ובדיל דייטב לך, על ארעא, דה' אלהך יהיב לך. {ס}
ה,טז לא תקטול נפש, {ס} ולא תגוף; {ס} ולא תגנוב, {ס} ולא תסהיד בחברך סהדותא דשקרא. {ס}
ה,יז ולא תחמיד, איתת חברך; {ס} ולא תירוג בית חברך, חקליה ועבדיה ואמתיה תוריה וחמריה, וכול, דלחברך. {ס}
ה,יח ית פתגמיא האילין מליל ה' עם כל קהלכון בטורא, מגו אישתא עננא ואמיטתא--קל רב, ולא פסיק; וכתבינון, על תרין לוחי אבניא, ויהבינון, לי. ה,יט והוה, כמשמעכון ית קלא מגו חשוכא, וטורא, בער באישתא; וקריבתון לוותי, כל רישי שבטיכון וסביכון. ה,כ ואמרתון, הא אחזיינא ה' אלהנא ית יקריה וית רבותיה, וית קל מימריה שמענא, מגו אישתא; יומא הדין חזינא, ארי ממליל ה' עם אנשא ומתקיים. ה,כא וכען, למא נמות, ארי תיכליננא, אישתא רבתא הדא; אם מוספין אנחנא, למשמע ית קל מימרא דה' אלהנא עוד--מייתין אנחנא. ה,כב ארי מן כל בסרא דשמע קל מימרא דה' קיימא ממליל מגו אישתא, כוותנא--ואתקיים. ה,כג קרב את ושמע, ית כל דיימר ה' אלהנא; ואת תמליל עימנא, ית כל דימליל ה' אלהנא עימך--ונקביל ונעביד. ה,כד ושמיע קודם ה' ית קל פתגמיכון, במללותכון עימי; ואמר ה' לי, שמיע קודמיי ית קל פתגמי עמא הדין דמלילו עימך--אתקינו, כל דמלילו. ה,כה לווי דיהי ליבא הדין להון, למדחל קודמיי ולמיטר ית כל פיקודיי--כל יומיא: בדיל דייטב להון ולבניהון, לעלם. ה,כו איזיל, אימר להון: תובו לכון, למשכניכון. ה,כז ואת, הכא קום קודמיי, ואמליל עימך ית כל תפקידתא וקיימיא ודיניא, דתליפינון; ויעבדון בארעא, דאנא יהיב להון למירתה. ה,כח ותיטרון למעבד, כמא דפקיד ה' אלהכון יתכון: לא תסטון, לימינא ולשמאלא. ה,כט בכל אורחא, דפקיד ה' אלהכון יתכון--תהכון: בדיל דתיחון, וייטב לכון, ותירכון יומין, בארעא דתירתון. ו,א ודא תפקידתא, קיימיא ודיניא, דפקיד ה' אלהכון, לאלפא יתכון--למעבד בארעא, דאתון עברין לתמן למירתה. ו,ב בדיל דתדחל קודם ה' אלהך, למיטר ית כל קיימוהי ופיקודוהי דאנא מפקיד לך, את וברך ובר ברך, כול יומי חייך--ובדיל, דיירכון יומך. ו,ג ותקביל ישראל, ותיטר למעבד, דייטב לך, ודתסגון לחדא: כמא דמליל ה' אלהא דאבהתך, לך--ארע עבדא חלב, ודבש. {פ}
ו,ד שמע, ישראל: ה' אלהנא, ה' חד. ו,ה ותרחם, ית ה' אלהך, בכל ליבך ובכל נפשך, ובכל נכסך. ו,ו ויהון פתגמיא האילין, דאנא מפקיד לך יומא דין--על ליבך. ו,ז ותתנינון לבנך, ותמליל בהון, במיתבך בביתך ובמהכך באורחא, ובמשכבך ובמקימך. ו,ח ותקטרינון לאת, על ידך; ויהון לתפילין, בין עינך. ו,ט ותכתובינון על מזוזיין ותקבעינון בסיפי ביתך, ובתרעך. {ס}
ו,י ויהי ארי יעילינך ה' אלהך, לארעא דקיים לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקוב--למיתן לך: קרווין רברבן וטבן, דלא בניתא. ו,יא ובתין מלן כל טוב, דלא מליתא, וגובין פסילן דלא פסלתא, כרמין וזיתין דלא נצבתא; ותיכול, ותסבע. ו,יב אסתמר לך, דלמא תתנשי ית דחלתא דה', דאפקך מארעא דמצריים, מבית עבדותא. ו,יג ית ה' אלהך תדחל, וקדמוהי תפלח; ובשמיה, תקיים. ו,יד לא תהכון, בתר טעוות עממיא: מטעוות, עממיא--דבסחרניכון. ו,טו ארי אל קנא ה' אלהך, שכינתיה בינך: דלמא יתקף רוגזא דה' אלהך, בך, וישיצינך, מעל אפי ארעא. {ס}
ו,טז לא תנסון, קודם ה' אלהכון, כמא דנסיתון, בניסיתא. ו,יז מיטר תיטרון, ית פיקודיא דה' אלהכון, וסהידוותיה וקיימוהי, דפקדך. ו,יח ותעביד דכשר ודתקין, קודם ה'--בדיל, דייטב לך, ותיעול ותירת ית ארעא טבתא, דקיים ה' לאבהתך. ו,יט למתבר ית כל בעלי דבבך, מן קודמך--כמא דמליל ה'. {ס}
ו,כ ארי ישאלינך ברך מחר, למימר: מא סהידוותא, וקיימיא ודיניא, דפקיד ה' אלהנא, יתכון. ו,כא ותימר לברך, עבדין הווינא לפרעה במצריים; ואפקנא ה' ממצריים, ביד תקיפא. ו,כב ויהב ה' אתין ומופתין רברבין ובישין במצריים, בפרעה ובכל אנש ביתיה--לעיננא. ו,כג ויתנא, אפיק מתמן--בדיל, לאעלא יתנא, למיתן לנא ית ארעא, דקיים לאבהתנא. ו,כד ופקדנא ה', למעבד ית כל קיימיא האילין, למדחל, קודם ה' אלהנא--דייטב לנא כל יומיא, לקיימותנא כיומא הדין. ו,כה וזכותא, תהי לנא: ארי ניטר למעבד ית כל תפקידתא הדא, קודם ה' אלהנא--כמא דפקדנא. {ס}
ז,א ארי יעילינך, ה' אלהך, לארעא, דאת עליל לתמן למירתה; ויתריך עממין סגיאין מן קודמך חיתאי וגרגישאי ואמוראי וכנענאי ופריזאי, וחיוואי ויבוסאי--שבעא עממין, סגיאין ותקיפין מינך. ז,ב וימסרינון ה' אלהך, קודמך--ותמחינון: גמרא תגמר יתהון, לא תגזר להון קיים ולא תרחים עליהון. ז,ג ולא תתחתן, בהון: ברתך לא תיתין לבריה, וברתיה לא תיסב לברך. ז,ד ארי יטעיין ית ברך מבתר פולחני, ויפלחון לטעוות עממיא; ויתקף רוגזא דה' בכון, וישיצינך בפריע. ז,ה ארי אם כדין תעבדון, להון--איגוריהון תתרעון, וקמתהון תתברון; ואשיריהון, תקצצון, וצלמיהון, תיקדון בנורא. ז,ו ארי עם קדיש את, קודם ה' אלהך: בך אתרעי ה' אלהך, למהוי ליה לעם חביב, מכול עממיא, דעל אפי ארעא. ז,ז לא מדסגיאין אתון מכל עממיא, צבי ה' בכון--ואתרעי בכון: ארי אתון זעירין, מכל עממיא. ז,ח ארי מדרחים ה' יתכון, ומדנטר ית קיימא דקיים לאבהתכון, אפיק ה' יתכון, ביד תקיפא; ופרקך מבית עבדותא, מידא דפרעה מלכא דמצריים. ז,ט ותידע, ארי ה' אלהך הוא אלוהים: אלהא, מהימנא--נטר קיימא וחסדא לרחמוהי ולנטרי פיקודוהי, לאלף דרין. ז,י ומשלים לסנאוהי טבוון דאינון עבדין קודמוהי בחייהון, לאובודיהון: לא מאחר עובד טב לסנאוהי, טבוון דאינון עבדין קודמוהי בחייהון משלים להון. ז,יא ותיטר ית תפקידתא וית קיימיא וית דיניא, דאנא מפקיד לך יומא דין--למעבדהון. {פ}
ז,יב ויהי חלף דתקבלון, ית דיניא האילין, ותיטרון ותעבדון, יתהון--וייטר ה' אלהך לך, ית קיימא וית חסדא, דקיים, לאבהתך. ז,יג וירחמינך, ויברכינך ויסגינך; ויבריך ולדא דמעך ואיבא דארעך עבורך וחמרך ומשחך, בקרי תורך ועדרי ענך, על ארעא, דקיים לאבהתך למיתן לך. ז,יד בריך תהי, מכל עממיא: לא יהי בך עקר ועקרא, ובבעירך. ז,טו ויעדי ה' מינך, כל מרעין; וכל מכתשי מצריים בישיא דידעתא, לא ישווינון בך, וייתינינון, בכל סנאך. ז,טז ותגמר ית כל עממיא, דה' אלהך יהיב לך--לא תחוס עינך, עליהון; ולא תפלח ית טעוותהון, ארי לתקלא יהון לך. {ס}
ז,יז ארי תימר בליבך, סגיאין עממיא האילין מיני; איכדין איכול, לתרכותהון. ז,יח לא תדחל, מינהון: אידכרא תדכר, ית דעבד ה' אלהך, לפרעה, ולכל מצראי. ז,יט ניסין רברבן דחזאה עינך, ואתיא ומופתיא וידא תקיפתא ודרעא מרממא, דאפקך, ה' אלהך; כן יעביד ה' אלהך, לכל עממיא, דאת דחיל, מן קודמיהון. ז,כ ואף, ית ערעיתא, יגרי ה' אלהך, בהון: עד דייבדון, דאשתארו ודאיטמרו--מן קודמך. ז,כא לא תיתבר, מן קודמיהון: ארי ה' אלהך שכינתיה בינך, אלהא רבא ודחילא. ז,כב ויתריך ה' אלהך ית עממיא האילין, מן קודמך--זעיר זעיר: לא תיכול לשיציותהון בפריע, דלמא תסגי עלך חית ברא. ז,כג וימסרינון ה' אלהך, קודמך; וישגישינון שיגוש רב, עד דישתיצון. ז,כד וימסר מלכיהון, בידך, ותוביד ית שומהון, מתחות שמיא: לא יתעתד אנש קודמך, עד דתשיצי יתהון. ז,כה צלמי טעוותהון, תיקדון בנורא; לא תחמיד כספא ודהבא דעליהון, ותיסב לך--דלמא תיתקיל ביה, ארי מרחק קודם ה' אלהך הוא. ז,כו ולא תעיל דמרחק לביתך, ותהי חרמא כוותיה; שקצא תשקציניה ורחקא תרחקיניה, ארי חרמא הוא. {פ}
ח,א כל תפקידתא, דאנא מפקיד לך יומא דין--תיטרון למעבד: בדיל דתיחון ותסגון, ותיעלון ותירתון ית ארעא, דקיים ה', לאבהתכון. ח,ב ותדכר ית כל אורחא, דדברך ה' אלהך דנן ארבעין שנין--במדברא: בדיל לעניותך לנסיותך, למידע ית דבליבך התיטר פיקודוהי--אם לא. ח,ג וענייך, ואכפנך, ואוכלך ית מנא דלא ידעתא, ולא ידעו אבהתך: בדיל להודעותך, ארי לא על לחמא בלחודוהי מתקיים אנשא--ארי על כל אפקות מימר מן קודם ה', חיי אנשא. ח,ד כסותך לא בליאת, מינך, ומסנך, לא יחיפו--דנן, ארבעין שנין. ח,ה ותידע, עם ליבך: ארי, כמא דמליף גוברא ית בריה, ה' אלהך, מליף לך. ח,ו ותיטר, ית פיקודיא דה' אלהך, למהך באורחן דתקנן קודמוהי, ולמדחל יתיה. ח,ז ארי ה' אלהך, מעיל לך לארעא טבתא: ארע, נגדא נחלין דמיין--מבועי עינוון ותהומין, נפקין בבקען ובטורין. ח,ח ארע חיטין וסערין, וגופנין ותינין ורימונין; ארעא דזיתהא עבדין משחא, והיא עבדא דבש. ח,ט ארעא, דלא במסכינו תיכול בה לחמא--לא תחסר כל מידעם, בה; ארעא דאבנהא ברזלא, ומטורהא תפסול נחשא. ח,י ותיכול, ותסבע--ותבריך ית ה' אלהך, על ארעא טבתא דיהב לך. ח,יא אסתמר לך, דלמא תתנשי ית דחלתא דה' אלהך, בדיל דלא למיטר פיקודוהי ודינוהי וקיימוהי, דאנא מפקיד לך יומא דין. ח,יב דלמא תיכול, ותסבע; ובתין שפירין תבני, ותיתיב. ח,יג ותורך וענך יסגון, וכספא ודהבא יסגי לך; וכול דלך, יסגי. ח,יד ויירם, ליבך; ותתנשי ית דחלתא דה' אלהך, דאפקך מארעא דמצריים מבית עבדותא. ח,טו דדברך במדברא רבא ודחילא, אתר דחיוון קלן ועקרבין, ובית צהוונא, אתר דלית מיא; דאפיק לך מיא, מטינרא תקיפא. ח,טז דאוכלך מנא במדברא, דלא ידעו אבהתך: בדיל לעניותך, ובדיל לנסיותך--לאוטבא לך, בסופך. ח,יז ותימר, בליבך: חילי ותקוף ידיי, קנו לי ית נכסיא האילין. ח,יח ותדכר, ית ה' אלהך--ארי הוא יהיב לך עיצא, למקני נכסין: בדיל לקיימא ית קיימיה דקיים לאבהתך, כיומא הדין. {פ}
ח,יט ויהי, אם אתנשאה תתנשי ית דחלתא דה' אלהך, ותהך בתר טעוות עממיא, ותפלחינין ותסגוד להון--אסהידית בכון יומא דין, ארי מיבד תיבדון. ח,כ כעממיא, דה' מוביד מן קודמיכון--כן, תיבדון: חלף דלא קבילתון, למימרא דה' אלהכון. {פ}
ט,א שמע ישראל, את עבר יומא דין ית ירדנא, למיעל למירת עממין, רברבין ותקיפין מינך--קרווין רברבן וכריכן, עד צית שמיא. ט,ב עם רב ותקיף, בני גיבריא: דאת ידעתא, ואת שמעתא--מן ייכול למקם, קודם בני גיברא. ט,ג ותידע יומא דין, ארי ה' אלהך הוא עבר קודמך מימריה אישא אכלא--הוא ישיצינון והוא יתברינון, קודמך; ותתריכינון ותובידינון בפריע, כמא דמליל ה' לך. ט,ד לא תימר בליבך, בדיתבר ה' אלהך יתהון מן קודמך למימר, בזכותי אעלני ה', למירת ית ארעא הדא: ובחובי עממיא האילין, ה' מתריך להון מן קודמך. ט,ה לא בזכותך, ובקשיטות ליבך, את עליל, למירת ית ארעהון: ארי בחובי עממיא האילין, ה' אלהך מתריך להון מן קודמך, ובדיל לקיימא ית פתגמא דקיים ה' לאבהתך, לאברהם ליצחק וליעקוב. ט,ו ותידע, ארי לא בזכותך ה' אלהך יהיב לך ית ארעא טבתא הדא--למירתה: ארי עם קשי קדל, את. ט,ז הוי דכיר, לא תתנשי, ית דארגיזתא קודם ה' אלהך, במדברא: למן יומא דנפקתא מארעא דמצריים, עד מיתיכון עד אתרא הדין, מסרבין הוויתון, קודם ה'. ט,ח ובחורב ארגיזתון, קודם ה'; ותקיף רוגזא דה' בכון, לשיצאה יתכון. ט,ט במיסקי לטורא, למיסב לוחי אבניא לוחי קיימא, דגזר ה', עימכון; ויתיבית בטורא, ארבעין יממין וארבעין לילוון--לחמא לא אכלית, ומיא לא שתיתי. ט,י ויהב ה' לי, ית תרין לוחי אבניא--כתיבין, באצבעא דה'; ועליהון, ככל פתגמיא דמליל ה' עימכון בטורא מגו אישתא--ביומא דקהלא. ט,יא והוה, מסוף ארבעין יממין, וארבעין, לילוון; יהב ה' לי, ית תרין לוחי אבניא--לוחי קיימא. ט,יב ואמר ה' לי, קום חות בפריע מכא--ארי חביל עמך, דאפיקתא ממצריים: סטו בפריע, מן אורחא דפקידתינון--עבדו להון, מתכא. ט,יג ואמר ה', לי למימר: גלי קודמיי עמא הדין, והא עם קשי קדל הוא. ט,יד אנח בעותך מן קודמיי, ואשיצינון, ואמחי ית שומהון, מתחות שמיא; ואעביד, יתך, לעם תקיף וסגי, מינהון. ט,טו ואתפניתי, ונחתית מן טורא, וטורא, בער באישתא; ותרין לוחי קיימא, על תרתין ידיי. ט,טז וחזית, והא חבתון קודם ה' אלהכון--עבדתון לכון, עיגל מתכא: סטיתון בפריע--מן אורחא, דפקיד ה' יתכון. ט,יז ואחדית, בתרין לוחיא, ורמיתינון, מעל תרתין ידיי; ותברתינון, לעיניכון. ט,יח ואשתטחית קודם ה' כד בקדמיתא, ארבעין יממין וארבעין לילוון--לחמא לא אכלית, ומיא לא שתיתי: על כל חובתכון דחבתון, למעבד דביש קודם ה' לארגזא קודמוהי. ט,יט ארי דחילית, מן קודם רוגזא וחמתא, דרגז ה' עליכון, לשיצאה יתכון; וקביל ה' צלותי, אף בזמנא ההוא. ט,כ ועל אהרון, הוה רגז מן קודם ה' לחדא--לשיציותיה; וצליתי אף על אהרון, בעידנא ההוא. ט,כא וית חובתכון דעבדתון ית עגלא, נסיבית ואוקידית יתיה בנורא, ושפית יתיה בשופינא יאות, עד דהוה דקיק לעפרא; ורמית, ית עפריה, לנחלא, דנחית מן טורא. ט,כב ובדליקתא, ובניסיתא, ובקברי, דמשאלי--מרגזין הוויתון, קודם ה'. ט,כג וכד שלח ה' יתכון, מרקם גיאה למימר, סקו ואחסינו ית ארעא, דיהבית לכון; וסריבתון, על גזירת מימרא דה' אלהכון, ולא הימנתון ליה, ולא קבילתון למימריה. ט,כד מסרבין הוויתון, קודם ה', מיומא, דידעית יתכון. ט,כה ואשתטחית קודם ה', ית ארבעין יממין וית ארבעין לילוון--דאשתטחית: ארי אמר ה', לשיצאה יתכון. ט,כו וצליתי קודם ה', ואמרית, ה' אלוהים לא תחביל עמך ואחסנתך, דפרקתא בתוקפך--דאפיקתא ממצריים, ביד תקיפא. ט,כז אידכר, לעבדך--לאברהם ליצחק, וליעקוב: לא תתפני, לקשיות עמא הדין, ולחוביהון, ולחטאיהון. ט,כח דלמא יימרון, דיירי ארעא דאפיקתנא מתמן, מדלית יוכלא קודם ה', לאעלותהון לארעא דמליל להון; ומדסני יתהון, אפיקינון לקטלותהון במדברא. ט,כט ואינון עמך, ואחסנתך, דאפיקתא בחילך רבא, ובדרעך מרממא. {פ}
י,א בעידנא ההוא אמר ה' לי, פסול לך תרין לוחי אבניא כקדמאי, וסק לקדמיי, לטורא; ותעביד לך, ארונא דאעא. י,ב ואכתוב, על לוחיא, ית פתגמיא, דהוו על לוחיא קדמאי דתברתא; ותשווינון, בארונא. י,ג ועבדית ארונא דאעי שיטין, ופסלית תרין לוחי אבניא כקדמאי; וסליקית לטורא, ותרין לוחיא בידי. י,ד וכתב על לוחיא ככתבא קדמאה, ית עסרא פתגמין, דמליל ה' עימכון בטורא מגו אישתא, ביומא דקהלא; ויהבינון ה', לי. י,ה ואתפניתי, ונחתית מן טורא, ושוויתי ית לוחיא, בארונא דעבדית; והוו תמן, כמא דפקדני ה'. י,ו ובני ישראל, נטלו מבארות בני יעקן--למוסרה; תמן מית אהרון ואתקבר תמן, ושמיש אלעזר בריה תחותוהי. י,ז מתמן נטלו, לגודגוד; ומן גודגוד ליוטבת, ארע נגדא נחלין דמיין. י,ח בעידנא ההוא, אפריש ה' ית שבטא דלוי, למיטל, ית ארון קיימא דה'--למקם קודם ה' לשמשותיה לברכא בשמיה, עד יומא הדין. י,ט על כן לא הוה ללוי, חולק ואחסנא--עם אחוהי: מתנן דיהב ליה ה' אינון אחסנתיה, כמא דמליל ה' אלהך ליה. י,י ואנא הוויתי קאים בטורא, כיומיא קדמאי--ארבעין יממין, וארבעין לילוון; וקביל ה' צלותי, אף בזמנא ההוא--לא אבא ה', לחבלותך. י,יא ואמר ה' לי, קום איזיל למטול קודם עמא; וייעלון ויירתון ית ארעא, דקיימית לאבהתהון למיתן להון. {פ}
י,יב וכען, ישראל--מא ה' אלהך, תבע מינך: אלהין למדחל קודם ה' אלהך למהך בכל אורחן דתקנן קודמוהי, ולמרחם יתיה, ולמפלח קודם ה' אלהך, בכל ליבך ובכל נפשך. י,יג למיטר ית פיקודיא דה', וית קיימוהי, דאנא מפקיד לך, יומא דין--לדייטב, לך. י,יד הא דה' אלהך, שמיא ושמי שמיא, ארעא, וכל דבה. י,טו לחוד באבהתך צבי ה', למרחם יתהון; ואתרעי בבניהון בתריהון, בכון מכל עממיא--כיומא הדין. י,טז ותעדון, ית טפשות ליבכון; וקדלכון--לא תקשון, עוד. י,יז ארי, ה' אלהכון--הוא אלה דיינין, ומרי מלכין: אלהא רבא גיברא, ודחילא, דלית קודמוהי מיסב אפין, ואף לא לקבלא שוחדא. י,יח עביד דין ייתם, וארמלא; ורחים גיורא, למיתן ליה מזון וכסו. י,יט ותרחמון, ית גיורא: ארי דיירין הוויתון, בארעא דמצריים. י,כ ית ה' אלהך תדחל, וקדמוהי תפלח; ולדחלתיה תתקרב, ובשמיה תקיים. י,כא הוא תושבחתך, והוא אלהך--דעבד עימך, ית רברבתא וית חסינתא האילין, דחזאה, עינך. י,כב בשבעין נפשן, נחתו אבהתך למצריים; וכען, שווייך ה' אלהך, ככוכבי שמיא, לסגי. יא,א ותרחם, ית ה' אלהך; ותיטר מטרת מימריה, וקיימוהי ודינוהי ופיקודוהי--כל יומיא. יא,ב ותידעון, יומא דין, ארי לא ית בניכון דלא ידעו ודלא חזו, ית אולפנא דה' אלהכון: ית רבותיה--ית ידיה תקיפתא, ודרעיה מרממא. יא,ג וית אתוותיה, וית עובדוהי, דעבד, בגו מצריים--לפרעה מלכא דמצריים, ולכל ארעיה. יא,ד ודעבד למשרית מצראי לסוסוותהון ולרתיכיהון, דאטיף ית מי ימא דסוף על אפיהון, במרדפהון, בתריכון; ואבידינון ה', עד יומא הדין. יא,ה ודעבד לכון, במדברא, עד מיתיכון, עד אתרא הדין. יא,ו ודעבד לדתן ולאבירם, בני אליאב בר ראובן, דפתחת ארעא ית פומה, ובלעתנון וית אנש בתיהון וית משכניהון--וית כל יקומא דעימהון, בגו כל ישראל. יא,ז ארי עיניכון חזאה, ית כל עובדא דה' רבא--דעבד. יא,ח ותיטרון, ית כל תפקידתא, דאנא מפקיד לך, יומא דין--בדיל דתיתקפון, ותיעלון ותירתון ית ארעא, דאתון עברין לתמן, למירתה. יא,ט ובדיל דתירכון יומין על ארעא, דקיים ה' לאבהתכון למיתן להון ולבניהון--ארע עבדא חלב, ודבש. {ס}
יא,י ארי ארעא, דאת עליל לתמן למירתה--לא כארעא דמצריים היא, דנפקתון מתמן: דתזרע ית זרעך, ומשקית ליה ברגלך כגינת ירקא. יא,יא וארעא, דאתון עברין לתמן למירתה--ארע טורין, ובקען; למטר שמיא, שתיא מיא. יא,יב ארעא, דה' אלהך תבע יתה: תדירא, עיני ה' אלהך בה--מרישה דשתא, ועד סופה דשתא. {ס}
יא,יג ויהי, אם קבלא תקבלון לפיקודיי, דאנא מפקיד יתכון, יומא דין--למרחם ית ה' אלהכון, ולמפלח קודמוהי, בכל ליבכון, ובכל נפשכון. יא,יד ואתין מטר ארעכון בעידניה, בכיר ולקיש; ותכנוש עבורך, וחמרך ומשחך. יא,טו ואתין עסבא בחקלך, לבעירך; ותיכול, ותסבע. יא,טז אסתמרו לכון, דלמא יטעי ליבכון; ותסטון, ותפלחון לטעוות עממיא, ותסגדון, להון. יא,יז ויתקף רוגזא דה' בכון, וייחוד ית שמיא ולא יהי מטרא, וארעא, לא תיתין ית עללתה; ותיבדון בפריע, מעל ארעא טבתא, דה', יהיב לכון. יא,יח ותשוון ית פתגמיי אילין, על ליבכון ועל נפשכון; ותקטרון יתהון לאת על ידכון, ויהון לתפילין בין עיניכון. יא,יט ותלפון יתהון ית בניכון, למללא בהון, במיתבך בביתך ובמהכך באורחא, ובמשכבך ובמקימך. יא,כ ותכתובינון על מזוזיין ותקבעינון בסיפי ביתך, ובתרעך. יא,כא בדיל דיסגון יומיכון, ויומי בניכון, על ארעא, דקיים ה' לאבהתכון למיתן להון--כיומי שמיא, על ארעא. {ס}
יא,כב ארי אם מיטר תיטרון ית כל תפקידתא הדא, דאנא מפקיד יתכון--למעבדה: למרחם ית ה' אלהכון, למהך בכל אורחן דתקנן קודמוהי--ולאתקרבא לדחלתיה. יא,כג ויתריך ה' ית כל עממיא האילין, מן קודמיכון; ותירתון עממין, רברבין ותקיפין מינכון. יא,כד כל אתרא, דתדרוך פרסת רגלכון ביה--דילכון יהי: מן מדברא ולבנן מן נהרא נהרא פרת, ועד ימא מערבאה--יהי, תחומכון. יא,כה לא יתעתד אנש, קודמיכון: דחלתכון ואימתכון ייתין ה' אלהכון, על אפי כל ארעא דתדרכון בה, כמא דמליל, לכון. {ס}
יא,כו חזו, דאנא יהיב קודמיכון--יומא דין: ברכן, ולווטין. יא,כז ית ברכן--אם תקבלון, לפיקודיא דה' אלהכון, דאנא מפקיד יתכון, יומא דין. יא,כח ולווטין, אם לא תקבלון לפיקודיא דה' אלהכון, ותסטון מן אורחא, דאנא מפקיד יתכון יומא דין: למהך, בתר טעוות עממיא--דלא ידעתון. {ס}
יא,כט ויהי, ארי יעילינך ה' אלהך, לארעא, דאת עליל לתמן למירתה--ותיתין ית מברכיא על טורא דגריזין, וית מלטטיא על טורא דעיבל. יא,ל הלא אינון בעברא דירדנא, אחורי אורח מעלני שמשא, בארע כנענאה, דיתיב במישרא--לוקביל, גלגלא, בסטר, מישרי מורה. יא,לא ארי אתון, עברין ית ירדנא, למיעל למירת ית ארעא, דה' אלהכון יהיב לכון; ותירתון יתה, ותיתבון בה. יא,לב ותיטרון למעבד, ית כל קיימיא וית דיניא, דאנא יהיב קודמיכון, יומא דין. יב,א אילין קיימיא ודיניא, דתיטרון למעבד, בארעא, דיהב ה' אלהא דאבהתך לך למירתה: כל יומיא--דאתון קיימין, על ארעא. יב,ב אבדא תאבדון ית כל אתריא דפלחו תמן עממיא, דאתון ירתין יתהון--ית טעוותהון: על טוריא רמיא ועל רמתא, ותחות כל אילן עבוף. יב,ג ותתרעון ית איגוריהון, ותתברון ית קמתהון, ואשיריהון תיקדון בנורא, וצלמי טעוותהון תקצצון; ותאבדון ית שומהון, מן אתרא ההוא. יב,ד לא תעבדון כן, קודם ה' אלהכון. יב,ה אלהין לאתרא דיתרעי ה' אלהכון, מכל שבטיכון, לאשראה שכינתיה, תמן--לבית שכינתיה תתבעון, ותיתון לתמן. יב,ו ותייתון לתמן, עלוותכון ונכסת קודשיכון, וית מעסריכון, וית אפרשות ידכון; ונדריכון, ונדבתכון, ובכורי תוריכון, וענכון. יב,ז ותיכלון תמן, קודם ה' אלהכון, ותחדון בכול אושטות ידכון, אתון ואנש בתיכון--דברכך, ה' אלהך. יב,ח לא תעבדון--ככול דאנחנא עבדין כא, יומא דין: גבר, כל דכשר בעינוהי. יב,ט ארי לא אתיתון, עד כען--לבית נייחא, ולאחסנתא, דה' אלהך, יהיב לך. יב,י ותעברון, ית ירדנא, ותיתבון בארעא, דה' אלהכון מחסין יתכון; ויניח לכון מכל בעלי דבביכון מסחור סחור, ותיתבון לרוחצן. יב,יא ויהי אתרא, דיתרעי ה' אלהכון ביה לאשראה שכינתיה תמן--לתמן תייתון, ית כל דאנא מפקיד יתכון: עלוותכון ונכסת קודשיכון, מעסריכון ואפרשות ידכון, וכול שפר נדריכון, דתידרון קודם ה'. יב,יב ותחדון, קודם ה' אלהכון--אתון ובניכון ובנתכון, ועבדיכון ואמהתכון; וליוואה דבקרוויכון, ארי לית ליה חולק ואחסנא עימכון. יב,יג אסתמר לך, דלמא תסיק עלוותך, בכל אתרא, דתחזי. יב,יד אלהין באתרא דיתרעי ה', בחדא מן שבטך--תמן, תסיק עלוותך; ותמן תעביד, כול דאנא מפקיד לך. יב,טו לחוד בכל רעות נפשך תיכוס ותיכול בסרא, כברכתא דה' אלהך דיהב לך--בכל קרווך; מסאבא ודכיא ייכלוניה, כבסר טביא ואיילא. יב,טז לחוד דמא, לא תיכלון: על ארעא תישדיניה, כמיא. יב,יז לית לך רשו למיכל בקרווך, מעסר עבורך חמרך ומשחך, ובכורי תורך, וענך; וכל נדרך דתידר, ונדבתך ואפרשות ידך. יב,יח אלהין קודם ה' אלהך תיכליניה, באתרא דיתרעי ה' אלהך ביה--את וברך וברתך ועבדך ואמתך, וליוואה דבקרווך; ותחדי, קודם ה' אלהך, בכול, אושטות ידך. יב,יט אסתמר לך, דלמא תרחיק ית ליוואה, כל יומך, על ארעך. {ס}
יב,כ ארי יפתי ה' אלהך ית תחומך, כמא דמליל לך, ותימר איכול בסרא, ארי תתרעי נפשך למיכל בסרא--בכל רעות נפשך, תיכול בסרא. יב,כא ארי יתרחק מינך אתרא, דיתרעי ה' אלהך לאשראה שכינתיה תמן, ותיכוס מתורך ומענך דיהב ה' לך, כמא דפקידתך--ותיכול, בקרווך, בכול, רעות נפשך. יב,כב ברם, כמא דמתאכיל בסר טביא ואיילא--כן, תיכליניה: מסאבא, ודכיא, כחדא, ייכליניה. יב,כג לחוד תקף, בדיל דלא למיכל דמא, ארי דמא, הוא נפשא; ולא תיכול נפשא, עם בסרא. יב,כד לא, תיכליניה: על ארעא תישדיניה, כמיא. יב,כה לא, תיכליניה--בדיל דייטב לך ולבנך בתרך, ארי תעביד דכשר קודם ה'. יב,כו לחוד מעסר קודשך דיהון לך, ונדרך, תיטול ותיתי, לאתרא דיתרעי ה'. יב,כז ותעביד עלוותך בסרא ודמא, על מדבחא דה' אלהך; ודם נכסת קודשך, ישתפיך על מדבחא דה' אלהך, ובסרא, תיכול. יב,כח טר ותקביל, ית כל פתגמיא האילין, דאנא, מפקיד לך: בדיל דייטב לך ולבנך בתרך, עד עלמא--ארי תעביד דתקין ודכשר, קודם ה' אלהך. {ס}
יב,כט ארי ישיצי ה' אלהך ית עממיא, דאת עליל לתמן למירת יתהון--מן קודמך; ותירת יתהון, ותיתיב בארעהון. יב,ל אסתמר לך, דלמא תיתקיל בתריהון, בתר, דישתיצון מן קודמך; ודלמא תתבע לטעוותהון למימר, איכדין פלחין עממיא האילין ית טעוותהון, ואעביד כן, אף אנא. יב,לא לא תעביד כן, קודם ה' אלהך: ארי כל דמרחק קודם ה' דסני, עבדין לטעוותהון--ארי אף ית בניהון וית בנתהון, מוקדין בנורא לטעוותהון. יג,א ית כל פתגמא, דאנא מפקיד יתכון--יתיה תיטרון, למעבד: לא תיספון עלוהי, ולא תמנעון מיניה. {פ}
יג,ב ארי יקום בינך נבייא, או חלים חלמא; וייתין לך את, או מופת. יג,ג וייתי אתא ומופתא, דמליל עימך למימר: נהך בתר טעוות עממיא, דלא ידעתנון--ונפלחינין. יג,ד לא תקביל, לפתגמי נבייא ההוא, או מן חלים חלמא, ההוא: ארי מנסי ה' אלהכון, יתכון, למידע האיתיכון רחמין ית ה' אלהכון, בכל ליבכון ובכל נפשכון. יג,ה בתר פולחנא דה' אלהכון תהכון, ויתיה תדחלון; וית פיקודוהי תיטרון ולמימריה תקבלון, וקדמוהי תפלחון ולדחלתיה תתקרבון. יג,ו ונבייא ההוא או חלים חלמא ההוא יתקטיל, ארי מליל סטיא על ה' אלהכון דאפיק יתכון מארעא דמצריים ודפרקך מבית עבדותא--לאטעיותך מן אורחא, דפקדך ה' אלהך למהך בה; ותפלי עביד דביש, מבינך. {ס}
יג,ז ארי ימלכינך אחוך בר אימך או ברך או ברתך או איתת קיימך, או חברך דכנפשך--בסתרא למימר: נהך, ונפלח לטעוות עממיא, דלא ידעתא, את ואבהתך. יג,ח מטעוות עממיא, דבסחרניכון, דקריבין לך, או דרחיקין מינך--מסייפי ארעא, ועד סייפי ארעא. יג,ט לא תיבי ליה, ולא תקביל מיניה; ולא תחוס עינך עלוהי, ולא תרחים ולא תכסי עלוהי. יג,י ארי מקטל תקטליניה, ידך תהי ביה בקדמיתא למקטליה; וידא דכל עמא, בבתריתא. יג,יא ותרגמיניה באבניא, וימות: ארי בעא, לאטעיותך מדחלתא דה' אלהך, דאפקך מארעא דמצריים, מבית עבדותא. יג,יב וכל ישראל--ישמעון, וידחלון; ולא ייספון למעבד, כפתגמא בישא הדין--בינך. {ס}
יג,יג ארי תשמע בחדא מקרווך, דה' אלהך יהיב לך למיתב תמן--למימר. יג,יד נפקו גוברין בני רשעא, מבינך, ואטעיאו ית יתבי קרתהון, למימר: נהך, ונפלח לטעוות עממיא--דלא ידעתון. יג,טו ותתבע ותבדוק ותשאל, יאות; והא קושטא כיוון פתגמא, אתעבידת תועיבתא הדא בינך. יג,טז ממחא תמחי, ית יתבי קרתא ההיא--לפתגם דחרב: גמר יתה וית כל דבה וית בעירה, לפתגם דחרב. יג,יז וית כל עדאה, תכנוש לגו פתאה, ותוקיד בנורא ית קרתא וית כל עדאה גמיר, קודם ה' אלהך; ותהי תל חרוב לעלם, לא תתבני עוד. יג,יח ולא ידבק בידך מידעם, מן חרמא--בדיל דיתוב ה' מתקוף רוגזיה, וייתין לך רחמין וירחים עלך ויסגינך, כמא דקיים, לאבהתך. יג,יט ארי תקביל, למימרא דה' אלהך, למיטר ית כל פיקודוהי, דאנא מפקיד לך יומא דין--למעבד, דכשר, קודם, ה' אלהך. {ס}
יד,א בנין אתון, קודם ה' אלהכון: לא תתהממון, ולא תשוון מרט בין עיניכון--על מית. יד,ב ארי עם קדיש את, קודם ה' אלהך; ובך אתרעי ה', למהוי ליה לעם חביב, מכול עממיא, דעל אפי ארעא. {ס}
יד,ג לא תיכול, כל דמרחק. יד,ד דין בעירא, דתיכלון: תורין, אימרין דרחלין וגדין דעיזין. יד,ה איילא וטביא, ויחמורא; ויעלא ורימא, ותורבלא ודיצא. יד,ו וכל בעירא דסדיקא פרסתה, ומטלפן טלפין תרתין פרסתה, מסקא פשרא, בבעירא--יתה, תיכלון. יד,ז ברם ית דין לא תיכלון, ממסקי פשרא, ומסדיקי פרסתא, מטלפי טלפיא: ית גמלא וית ארנבא וית טבזא ארי מסקי פשרא אינון, ופרסתהון לא סדיקא--מסאבין אינון, לכון. יד,ח וית חזירא ארי סדיק פרסתא הוא, ולא פשר--מסאב הוא, לכון; מבסרהון לא תיכלון, ובנבילתהון לא תקרבון. {ס}
יד,ט ית דין, תיכלון, מכול, דבמיא: כול דליה ציצין וקלפין, תיכלון. יד,י וכול דלית ליה ציצין וקלפין, לא תיכלון--מסאב הוא, לכון. {ס}
יד,יא כל ציפר דכי, תיכלון. יד,יב ודין, דלא תיכלון מינהון: נשרא וער, ועוזיא. יד,יג ובת כנפא, וטרפיתא, ודייתא, לזנה. יד,יד וית כל עורבא, לזניה. יד,טו וית בת נעמיתא, וציצא וציפר שחפא; ונצא, לזנוהי. יד,טז וקדיא וקיפופא, ובוותא. יד,יז וקתא וירקריקא, ושלינונא. יד,יח וחווריתא, ואיבו לזנה; ונגר טורא, ועטליפא. יד,יט וכול רחשא דעופא, מסאב הוא לכון: לא, יתאכלון. יד,כ כל עוף דכי, תיכלון. יד,כא לא תיכלון כל נבילא לתותב ערל דבקרווך תיתנינה וייכלינה, או תזבנינה לבר עממין--ארי עם קדיש את, קודם ה' אלהך; לא תיכלון בסר, בחלב. {פ}
יד,כב עסרא תעסר, ית כל עללת זרעך, דיפיק חקלא, שנא שנא. יד,כג ותיכול קודם ה' אלהך, באתרא דיתרעי לאשראה שכינתיה תמן, מעסר עבורך חמרך ומשחך, ובכורי תורך וענך: בדיל דתילף, למדחל קודם ה' אלהך--כל יומיא. יד,כד וארי יסגי מינך אורחא, ארי לא תיכול למיטליה--ארי יתרחק מינך אתרא, דיתרעי ה' אלהך לאשראה שכינתיה תמן: ארי יברכינך, ה' אלהך. יד,כה ותיתין, בכספא; ותצור כספא, בידך, ותהך לאתרא, דיתרעי ה' אלהך ביה. יד,כו ותיתין כספא בכול דתתרעי נפשך בתורי ובענא, ובחמר חדת ועתיק, ובכול דתשאלינך, נפשך; ותיכול תמן, קודם ה' אלהך, ותחדי, את ואנש ביתך. יד,כז וליוואה דבקרווך, לא תרחקיניה: ארי לית ליה חולק ואחסנא, עימך. {ס}
יד,כח מסוף תלת שנין, תפיק ית כל מעסר עללתך, בשתא, ההיא; ותצנע, בקרווך. יד,כט וייתי ליוואה ארי לית ליה חולק ואחסנא עימך, וגיורא ויתמא וארמלתא דבקרווך, וייכלון, ויסבעון--בדיל דיברכינך ה' אלהך, בכל עובדי ידך דתעביד. {ס}
טו,א מסוף שבע שנין, תעביד שמיטתא. טו,ב ודין, פתגם שמיטתא--דישמיט כל גבר מרי רשו, דירשי בחבריה: לא יתבע מן חבריה ומן אחוהי, ארי קרא שמיטתא קודם ה'. טו,ג מן בר עממין, תתבע; ודיהי לך עם אחוך, תשמיט ידך. טו,ד לחוד, ארי לא יהי בך מסכינא: ארי ברכא יברכינך, ה', בארעא, דה' אלהך יהיב לך אחסנא למירתה. טו,ה לחוד אם קבלא תקביל, למימרא דה' אלהך, למיטר למעבד ית כל תפקידתא הדא, דאנא מפקיד לך יומא דין. טו,ו ארי ה' אלהך ברכך, כמא דמליל לך; ותוזיף לעממין סגיאין, ואת לא תזיף, ותשלוט בעממין סגיאין, ובך לא ישלטון. {ס}
טו,ז ארי יהי בך מסכינא חד מאחך, בחדא מקרווך, בארעך, דה' אלהך יהיב לך--לא תתקיף ית ליבך, ולא תקפוץ ית ידך, מאחוך, מסכינא. טו,ח ארי מפתח תפתח ית ידך, ליה; ואוזפא, תוזפיניה, כמיסת חוסרניה, דחסיר ליה. טו,ט אסתמר לך דלמא יהי פתגם עם ליבך ברשע למימר, קריבת שתא שביעיתא שתא דשמיטתא, ותבאש עינך באחוך מסכינא, ולא תיתין ליה; ויקרי עלך קודם ה', ויהי בך חובא. טו,י מיתן תיתין ליה, ולא יבאש ליבך במיתנך ליה: ארי בדיל פתגמא הדין, יברכינך ה' אלהך, בכל עובדך, ובכול אושטות ידך. טו,יא ארי לא יפסוק מסכינא, מגו ארעא; על כן אנא מפקיד לך, למימר, מפתח תפתח ית ידך לאחוך לענייך ולמסכינך, בארעך. {ס}
טו,יב ארי יזדבן לך אחוך בר ישראל, או בת ישראל--ויפלחינך, שית שנין; ובשתא, שביעיתא, תפטריניה בר חורין, מעימך. טו,יג וארי תפטריניה בר חורין, מעימך--לא תפטריניה, ריקן. טו,יד אפרשא תפריש, ליה, מענך, ומאידרך וממעצרתך: דברכך ה' אלהך, תיתין ליה. טו,טו ותדכר, ארי עבדא הוויתא בארעא דמצריים, ופרקך, ה' אלהך; על כן אנא מפקיד לך, ית פתגמא הדין--יומא דין. טו,טז ויהי ארי יימר לך, לא אפוק מעימך: ארי ריחמך ולאנש ביתך, ארי טב ליה עימך. טו,יז ותיסב ית מרצעא, ותיתין באודניה ובדשא, ויהי לך, עבד פלח לעלם; ואף לאמתך, תעביד כן. טו,יח לא יקשי בעינך, במפטרך יתיה בר חורין מעימך--ארי על חד תרין כאגר אגירא, פלחך שית שנין; ויברכינך ה' אלהך, בכול דתעביד. {פ}
טו,יט כל בוכרא דיתייליד בתורך ובענך, דכרין--תקדיש, קודם ה' אלהך: לא תפלח בבוכרא דתורך, ולא תיגוז בוכרא דענך. טו,כ קודם ה' אלהך תיכליניה שנא בשנא, באתרא דיתרעי ה'--את, ואנש ביתך. טו,כא וארי יהי ביה מומא, חגיר או עוויר, כול, מום ביש--לא תיכסיניה, קודם ה' אלהך. טו,כב בקרווך, תיכליניה--מסאבא ודכיא כחדא, כבסר טביא ואיילא. טו,כג לחוד ית דמיה, לא תיכול: על ארעא תישדיניה, כמיא. {פ}
טז,א טר, ית ירחא דאביבא, ותעביד פסחא, קודם ה' אלהך: ארי בירחא דאביבא, אפקך ה' אלהך ממצריים ועבד לך ניסין--בליליא. טז,ב ותיכוס פסחא קודם ה' אלהך מן בני ענא, ונכסת קודשיא מן תורי, באתרא דיתרעי ה', לאשראה שכינתיה תמן. טז,ג לא תיכול עלוהי חמיע, שבעא יומין תיכול עלוהי פטירא לחים עני: ארי בבהילו, נפקתא מארעא דמצריים--בדיל דתדכר ית יום מיפקך מארעא דמצריים, כול יומי חייך. טז,ד ולא ייתחזי לך חמיר בכל תחומך, שבעא יומין; ולא יבית מן בסרא, דתיכוס ברמשא ביומא קדמאה--לצפרא. טז,ה לית לך רשו, למיכס ית פסחא, בחדא מן קרווך, דה' אלהך יהיב לך. טז,ו אלהין באתרא דיתרעי ה' אלהך, לאשראה שכינתיה--תמן תיכוס ית פסחא, ברמשא: כמיעל שמשא, זמן מיפקך ממצריים. טז,ז ותבשיל, ותיכול, באתרא, דיתרעי ה' אלהך ביה; ותתפני בצפרא, ותהך לקרווך. טז,ח שיתא יומין, תיכול פטירא; וביומא שביעאה, כניש קודם ה' אלהך--לא תעביד, עבידא. {ס}
טז,ט שבעא שבועין, תמני לך: משיריות מגלא, בחצד עומרא דארמותא, תשרי לממני, שבעא שבועין. טז,י ותעביד חגא דשבועיא, קודם ה' אלהך--מיסת נדבת ידך, דתיתין: כמא דיברכינך, ה' אלהך. טז,יא ותחדי קודם ה' אלהך, את וברך וברתך ועבדך ואמתך, וליוואה דבקרווך, וגיורא ויתמא וארמלתא דבינך--באתרא, דיתרעי ה' אלהך, לאשראה שכינתיה, תמן. טז,יב ותדכר, ארי עבדא הוויתא במצריים; ותיטר ותעביד, ית קיימיא האילין. {פ}
טז,יג חגא דמטליא תעביד לך, שבעא יומין: במכנשך--מאידרך, וממעצרתך. טז,יד ותחדי, בחגך: את וברך וברתך, ועבדך ואמתך, וליוואה וגיורא ויתמא וארמלתא, דבקרווך. טז,טו שבעא יומין, תיחוג קודם ה' אלהך, באתרא, דיתרעי ה': ארי יברכינך ה' אלהך, בכול עללתך ובכול עובדי ידך, ותהי, ברם חדי. טז,טז תלת זמנין בשתא ייתחזון כל דכורך קודם ה' אלהך, באתרא דיתרעי--בחגא דפטיריא ובחגא דשבועיא, ובחגא דמטליא; ולא ייתחזון קודם ה', ריקנין. טז,יז גבר, כמתנת ידיה, כברכתא דה' אלהך, דיהב לך. {ס}
טז,יח דיינין ופורענין, תמני לך בכל קרווך, דה' אלהך יהיב לך, לשבטך; וידינון ית עמא, דין דקשוט. טז,יט לא תצלי דין, לא תשתמודע אפין; ולא תקביל שוחדא--ארי שוחדא מעוור עיני חכימין, ומקלקיל פתגמין תריצין. טז,כ קושטא קושטא, תרדוף--בדיל דתיחי ותירת ית ארעא, דה' אלהך יהיב לך. {ס}
טז,כא לא תיצוב לך אשירת, כל אילן: בסטר, מדבחא דה' אלהך--דתעביד לך. טז,כב ולא תקים לך, קמא, דרחיק, ה' אלהך. {ס}
יז,א לא תיכוס קודם ה' אלהך תור ואימר, דיהי ביה מומא--כול, מידעם ביש: ארי מרחק קודם ה' אלהך, הוא. {ס}
יז,ב ארי ישתכח בינך בחדא מן קרווך, דה' אלהך יהיב לך: גבר או איתא, דיעביד ית דביש קודם ה' אלהך--למעבר על קיימיה. יז,ג ואזל, ופלח לטעוות עממיא, וסגיד, להון; או לשמשא או לסיהרא, או לכל חילי שמיא--דלא פקידית. יז,ד ויתחווא לך, ותשמע; ותתבע יאות--והא קושטא כיון פתגמא, אתעבידת תועיבתא הדא בישראל. יז,ה ותפיק ית גוברא ההוא או ית איתתא ההיא דעבדו ית פתגמא בישא הדין, לתרע בית דינך--ית גוברא, או ית איתתא; ותרגמינון באבניא, וימותון. יז,ו על מימר תרין סהדין, או תלתא סהדין--יתקטיל דחייב קטול: לא יתקטיל, על מימר סהיד חד. יז,ז ידא דסהדיא תהי ביה בקדמיתא, למקטליה, וידא דכל עמא, בבתריתא; ותפלי עביד דביש, מבינך. {פ}
יז,ח ארי יתפרש מינך פתגמא לדינא, בין דם לדם בין דין לדין ובין מכתש סגירו למכתש סגירו--פתגמי פלוגת דינא, בקרווך: ותקום ותיסק--לאתרא, דיתרעי ה' אלהך ביה. יז,ט ותיתי, לוות כהניא ליוואי, ולוות דיינא, דיהי ביומיא האינון; ותתבע ויחוון לך, ית פתגמא דדינא. יז,י ותעביד, על מימר פתגמא דיחוון לך, מן אתרא ההוא, דיתרעי ה'; ותיטר למעבד, ככול דילפונך. יז,יא על מימר אורייתא דילפונך, ועל דינא דיימרון לך--תעביד: לא תסטי, מן פתגמא דיחוון לך--לימינא ולשמאלא. יז,יב וגוברא דיעביד ברשע, בדיל דלא לקבלא מן כהנא דקאים לשמשא תמן קודם ה' אלהך, או, מן דיינא--ויתקטיל גוברא ההוא, ותפלי עביד דביש מישראל. יז,יג וכל עמא, ישמעון וידחלון; ולא ירשעון, עוד. {ס}
יז,יד ארי תיעול לארעא, דה' אלהך יהיב לך, ותירתה, ותיתיב בה; ותימר, אמני עליי מלכא, ככל עממיא, דבסחרניי. יז,טו מנאה תמני עלך מלכא, דיתרעי ה' אלהך ביה: מגו אחך, תמני עלך מלכא--לית לך רשו למנאה עלך גבר נוכראי, דלא אחוך הוא. יז,טז לחוד, לא יסגי ליה סוסוון, ולא יתיב ית עמא למצריים, בדיל לאסגאה סוסוון; וה', אמר לכון, לא תיספון למתב באורחא הדא, עוד. יז,יז ולא יסגי ליה נשין, ולא יטעי ליביה; וכספא ודהבא, לא יסגי ליה לחדא. יז,יח ויהי כמיתביה, על כורסי מלכותיה--ויכתוב ליה ית פתשגן אורייתא הדא, על ספרא, מן קודם, כהניא ליוואי. יז,יט ותהי עימיה, ויהי קרי ביה כל יומי חיוהי--בדיל דיילף, למדחל קודם ה' אלהיה, למיטר ית כל פתגמי אורייתא הדא וית קיימיא האילין, למעבדהון. יז,כ בדיל דלא יירם ליביה מאחוהי, ובדיל דלא יסטי מן תפקידתא לימינא ולשמאלא--בדיל דיוריך יומין על מלכותיה הוא ובנוהי, בגו ישראל. {ס}
יח,א לא יהי לכהניא ליוואי כל שבטא דלוי, חולק ואחסנא--עם ישראל; קורבניא דה' ואחסנתיה, ייכלון. יח,ב ואחסנא לא יהי ליה, בגו אחוהי: מתנן דיהב ליה ה' אינון אחסנתיה, כמא דמליל ליה. {ס}
יח,ג ודין יהי דחזי לכהניא מן עמא, מן נכסי נכסתא--אם תור אם אימר: וייתין, לכהנא, דרעא ולועא, וקיבתא. יח,ד ריש עבורך חמרך ומשחך, וריש גיזת ענך--תיתין ליה. יח,ה ארי ביה, אתרעי ה' אלהך--מכל שבטך: למקם לשמשא בשמא דה' הוא ובנוהי, כל יומיא. {ס}
יח,ו וארי ייתי ליוואה מחדא מקרווך, מכל ישראל, דהוא, דר תמן; וייתי בכל רעות נפשיה, לאתרא דיתרעי ה'. יח,ז וישמיש, בשמא דה' אלהיה--ככל אחוהי, ליוואי, דמשמשין תמן, קודם ה'. יח,ח חולק כחולק, ייכלון, בר ממטרתא דיתה שבתא, דכין אתקינו אבהתא. {ס}
יח,ט ארי את עליל לארעא, דה' אלהך יהיב לך--לא תילף למעבד, כתועבת עממיא האינון. יח,י לא ישתכח בך, מעבר בריה וברתיה בנורא, קסים קסמין, מענין ומנחיש וחרש. יח,יא ורטין, רטן; ושאיל בבידין ובזכורו, ותבע מן מיתיא. יח,יב ארי מרחק קודם ה', כל עביד אילין; ובדיל, תועיבתא האילין, ה' אלהך, מתריך יתהון מן קודמך. יח,יג שלים תהי, בדחלתא דה' אלהך. יח,יד ארי עממיא האילין, דאת ירית יתהון--מן מענניא ומן קסמיא, שמעין; ואת--לא כן, יהב לך ה' אלהך. יח,טו נבייא מבינך מאחך כוותי, יקים לך ה' אלהך: מיניה, תקבלון. יח,טז ככול דשאילתא מן קודם ה' אלהך, בחורב, ביומא דקהלא, למימר: לא אוסיף, למשמע ית קל מימרא דה' אלהי, וית אישתא רבתא הדא לא אחזי עוד, ולא אמות. יח,יז ואמר ה', לי: אתקינו, דמלילו. יח,יח נבייא אקים להון מגו אחיהון, כוותך; ואתין פתגמי נבואתי, בפומיה, וימליל עימהון, ית כל דאפקדיניה. יח,יט ויהי, גוברא דלא יקביל לפתגמיי, דימליל, בשמי--מימרי, יתבע מיניה. יח,כ ברם נבייא דירשע למללא פתגמא בשמי, ית דלא פקידתיה למללא, ודימליל, בשום טעוות עממיא--ויתקטיל, נבייא ההוא. יח,כא וארי תימר, בליבך: איכדין נידע ית פתגמא, דלא מלליה ה'. יח,כב דימליל נבייא בשמא דה', ולא יהי פתגמא ולא יתקיים--הוא פתגמא, דלא מלליה ה': ברשע מלליה נבייא, לא תדחלון מיניה. {ס}
יט,א ארי ישיצי ה' אלהך, ית עממיא, דה' אלהך, יהיב לך ית ארעהון; ותירתינון, ותיתיב בקרוויהון ובבתיהון. יט,ב תלת קרווין, תפריש לך: בגו ארעך--דה' אלהך, יהיב לך למירתה. יט,ג תתקין לך, אורחא, ותתלית ית תחום ארעך, דיחסנינך ה' אלהך; ויהי, למערק לתמן כל קטול. יט,ד ודין פתגם קטולא, דיערוק לתמן ויתקיים: דיקטול ית חבריה בלא מדעיה, והוא לא סני ליה מאתמלי ומדקמוהי. יט,ה ודייעול עם חבריה בחורשא, למיקץ אעין, ותתמריג ידיה בברזלא למיקציה אעא, וישתליף ברזלא מן אעא וישכח ית חבריה וימות: הוא, יערוק לחדא מן קרוויא האילין--ויתקיים. יט,ו דלמא ירדוף גאיל דמא בתר קטולא, ארי ייחם ליביה, וידבקיניה ארי יסגי אורחא, ויקטליניה נפש; וליה, לית חובת דין דקטול, ארי לא סני הוא ליה, מאתמלי ומדקמוהי. יט,ז על כן אנא מפקיד לך, למימר: תלת קרווין, תפריש לך. יט,ח ואם יפתי ה' אלהך, ית תחומך, כמא דקיים, לאבהתך; וייתין לך ית כל ארעא, דמליל למיתן לאבהתך. יט,ט ארי תיטר ית כל תפקידתא הדא למעבדה, דאנא מפקיד לך יומא דין, למרחם ית ה' אלהך ולמהך באורחן דתקנן קודמוהי, כל יומיא--ותוסיף לך עוד תלת קרווין, על תלת אילין. יט,י ולא ישתפיך, דם זכאי, בגו ארעך, דה' אלהך יהיב לך אחסנא; ויהי עלך, חובת דין דקטול. {פ}
יט,יא וארי יהי גבר, סני לחבריה, ויכמון ליה ויקום עלוהי, ויקטליניה נפש וימות; ויערוק, לחדא מן קרוויא האילין. יט,יב וישלחון סבי קרתיה, וידברון יתיה מתמן; וימסרון יתיה, ביד גאיל דמא--וימות. יט,יג לא תחוס עינך, עלוהי; ותפלי אשדי דם זכאי מישראל, וייטב לך. {ס}
יט,יד לא תשני תחומא דחברך, דתחימו קדמאי--באחסנתך, דתחסין, בארעא, דה' אלהך יהיב לך למירתה. {ס}
יט,טו לא יקום סהיד חד בגבר, לכל עוויין ולכל חובין, בכל חטא, דיחטי: על מימר תרין סהדין, או על מימר תלתא סהדין--יתקיים פתגמא. יט,טז ארי יקום סהיד שקר, בגבר, לאסהדא ביה, סטיא. יט,יז ויקומון תרין גובריא דילהון דינא, קודם ה', קודם כהניא ודייניא, דיהון ביומיא האינון. יט,יח ויתבעון דייניא, יאות; והא סהיד שקרא סהדא, שקרא אסהיד באחוהי. יט,יט ותעבדון ליה, כמא דחשיב למעבד לאחוהי; ותפלי עביד דביש, מבינך. יט,כ ודישתארון, ישמעון וידחלון; ולא ייספון למעבד עוד, כפתגמא בישא הדין--בינך. יט,כא ולא תחוס, עינך: נפשא חלף נפשא, עינא חלף עינא שינא חלף שינא, ידא חלף ידא, רגלא חלף רגלא. {ס}
כ,א ארי תיפוק לאגחא קרבא על בעלי דבבך, ותחזי סוסוון ורתיכין עם סגי מינך--לא תדחל, מינהון: ארי ה' אלהך מימריה בסעדך, דאסקך מארעא דמצריים. כ,ב ויהי, כמקרבכון לאגחא קרבא; ויתקרב כהנא, וימליל עם עמא. כ,ג ויימר להון שמע ישראל, אתון מתקרבין יומא דין לאגחא קרבא על בעלי דבביכון; לא יזוע ליבכון, לא תדחלון ולא תתבעתון ולא תיתברון--מן קודמיהון. כ,ד ארי ה' אלהכון, דמדבר קודמיכון--לאגחא לכון קרב עם בעלי דבביכון, למפרק יתכון. כ,ה וימללון סרכיא, עם עמא למימר, מן גוברא דבנא ביתא חדתא ולא חנכיה, יהך ויתוב לביתיה: דלמא יתקטיל, בקרבא, וגבר אוחרן, יחנכיניה. כ,ו ומן גוברא דנצב כרמא, ולא אחליה--יהך, ויתוב לביתיה: דלמא יתקטיל, בקרבא, וגבר אוחרן, יחליניה. כ,ז ומן גוברא דארס איתתא, ולא נסבה--יהך, ויתוב לביתיה: דלמא יתקטיל, בקרבא, וגבר אוחרן, ייסבינה. כ,ח וייספון סרכיא, למללא עם עמא, ויימרון מן גוברא דדחיל ותביר ליבא, יהך ויתוב לביתיה; ולא יתבר ית ליבא דאחוהי, כליביה. כ,ט ויהי כד ישיצון סרכיא, למללא עם עמא; וימנון רבני חילא, בריש עמא. {ס}
כ,י ארי תקרב לקרתא, לאגחא קרבא עלה--ותקרי לה, מילין דשלם. כ,יא ויהי אם שלם תענינך, ותפתח לך: ויהי כל עמא דישתכח בה, יהון לך מסקי מיסין--ויפלחונך. כ,יב ואם לא תשלים עימך, ותעביד עימך קרב--ותצור, עלה. כ,יג וימסרינה ה' אלהך, בידך; ותמחי ית כל דכורה, לפתגם דחרב. כ,יד לחוד נשיא וטפלא ובעירא וכול דיהי בקרתא, כל עדאה--תיבוז לך; ותיכול ית עדיי סנאך, דיהב ה' אלהך לך. כ,טו כן תעביד לכל קרוויא, דרחיקין מינך לחדא, דלא מקרווי עממיא האילין, אינון. כ,טז לחוד, מקרווי עממיא האילין, דה' אלהך, יהיב לך אחסנא--לא תקיים, כל נשמא. כ,יז ארי גמרא תגמרינון, חיתאי ואמוראי כנענאי ופריזאי, חיוואי, ויבוסאי--כמא דפקדך, ה' אלהך. כ,יח בדיל, דלא ילפון יתכון למעבד, ככול תועיבתהון, דעבדין לטעוותהון; ותחובון, קודם ה' אלהכון. {ס}
כ,יט ארי תצור על קרתא יומין סגיאין לאגחא קרבא עלה למכבשה, לא תחביל ית אילנה לארמא עלוהי ברזלא--ארי מיניה תיכול, ויתיה לא תקוץ: ארי לא כאנשא אילן חקלא, למיעל מן קודמך בציירא. כ,כ לחוד אילן דתידע, ארי לא אילן דמיכל הוא--יתיה תחביל, ותקוץ; ותבני כרקומין, על קרתא דהיא עבדא עימך קרב--עד דתכבשה. {פ}
כא,א ארי ישתכח קטילא, בארעא דה' אלהך יהיב לך למירתה, רמי, בחקלא: לא ידיע, מן קטליה. כא,ב וייפקון סבך, ודיינך; וימשחון, לקרוויא, דבסחרנות, קטילא. כא,ג ותהי קרתא, דקריבא לקטילא--וייסבון סבי קרתא ההיא עגלת תורין, דלא אתפלח בה, דלא נגדת, בניר. כא,ד ויחתון סבי קרתא ההיא ית עגלתא, לנחל בייר, דלא אתפלח ביה, ולא יזדרע; ויקפון תמן ית עגלתא, בנחלא. כא,ה ויתקרבון כהניא, בני לוי--ארי בהון יתרעי ה' אלהך לשמשותיה, ולברכא בשמא דה'; ועל מימרהון יהי, כל דין וכל מכתש סגירו. כא,ו וכול, סבי קרתא ההיא, דקריבין, לקטילא--יסחון, ית ידיהון, על עגלתא, דנקיפא בנחלא. כא,ז ויתיבון, ויימרון: ידנא, לא אשדא ית דמא הדין, ועיננא, לא חזאה. כא,ח כהניא יימרון כפר לעמך ישראל דפרקתא, ה', ולא תיתין חובת דם זכאי, בגו עמך ישראל; ויתכפר להון, על דמא. כא,ט ואת, תפלי אשדי דם זכאי--מבינך: ארי תעביד דכשר, קודם ה'. {ס}
כא,י ארי תיפוק לאגחא קרבא, על בעלי דבבך; וימסרינון ה' אלהך, בידך--ותשבי שבייהון. כא,יא ותחזי, בשביא, איתתא, שפירת ריו; ותתרעי בה, ותיסבה לך לאיתו. כא,יב ותעלינה, לגו ביתך; ותגלח, ית רישה, ותרבי, ית טופרהא. כא,יג ותעדי ית כסות שביה מינה, ותיתיב בביתך, ותבכי ית אבוהא וית אימה, ירח יומין; ובתר כן תיעול לוותה, ותבעלינה, ותהי לך, לאיתו. כא,יד ויהי אם לא תתרעי בה, ותפטרינה לנפשה, וזבנא לא תזבנינה, בכספא; לא תיתגר בה, חלף דעניתה. {ס}
כא,טו ארי יהויין לגבר תרתין נשין, חדא רחומתא וחדא סנואתא, וילידן ליה בנין, רחומתא וסנואתא; ויהי ברא בוכרא, לסניאתא. כא,טז ויהי, ביומא דיחסין לבנוהי, ית דיהי, ליה--לית ליה רשו, לבכרא ית בר רחומתא, על אפי בר סנואתא, בוכרא. כא,יז ארי ית בוכרא בר סנואתא יפריש, למיתן ליה תרין חולקין, בכול דישתכח, ליה: ארי הוא ריש תוקפיה, ליה חזיא בכירותא. {ס}
כא,יח ארי יהי לגבר, בר סטי ומרוד--לייתוהי מקביל, למימר אבוהי ולמימר אימיה; ומלפין יתיה, ולא מקביל מינהון. כא,יט וייחדון ביה, אבוהי ואימיה; ויפקון יתיה לקדם סבי קרתיה, ולתרע בית דין אתריה. כא,כ ויימרון לסבי קרתיה, ברנא דין סטי ומרוד--לייתוהי מקביל, למימרנא; זליל בסר, וסבי חמר. כא,כא וירגמוניה כל אנשי קרתיה באבניא, וימות, ותפלי עביד דביש, מבינך; וכל ישראל, ישמעון וידחלון. {ס}
כא,כב וארי יהי בגבר, חובת דין דקטול--ויתקטיל: ותצלוב יתיה, על צליבא. כא,כג לא תבית נבילתיה על צליבא, ארי מקבר תקבריניה ביומא ההוא--ארי על דחב קודם ה', אצטליב; ולא תסאיב, ית ארעך, דה' אלהך, יהיב לך אחסנא. {ס}
כב,א לא תחזי ית תורא דאחוך או ית אימריה, דטען, ותכבוש, מינהון: אתבא תתיבינון, לאחוך. כב,ב ואם לא קריב אחוך לוותך, ולא ידעת ליה--ותכנשיניה, לגו ביתך, ויהי עימך עד דיתבע אחוך יתיה, ותתיביניה ליה. כב,ג וכן תעביד לחמריה, וכן תעביד לכסותיה, וכן תעביד לכל אבידתא דאחוך דתיבד מיניה, ותשכחינה: לית לך רשו, לכסיותה. {ס}
כב,ד לא תחזי ית חמרא דאחוך או תוריה, רמן באורחא, ותכבוש, מינהון: אקמא תקים, עימיה. {ס}
כב,ה לא יהי תיקון זין דגבר על איתא, ולא ייתקן גבר בתיקוני איתא: ארי מרחק קודם ה' אלהך, כל עביד אילין. {פ}
כב,ו ארי תערע קינא דציפרא קודמך באורחא בכל אילן או על ארעא, אפרוחין או ביעין, ואימא רביעא על אפרוחין, או על ביעין--לא תיסב אימא, על בניא. כב,ז שלחא תשלח ית אימא, וית בניא תיסב לך, בדיל דייטב לך, ותוריך יומין. {ס}
כב,ח ארי תבני ביתא חדתא, ותעביד תייקא לאיגרך; ולא תשווי חובת קטול בביתך, ארי ייפול דנפיל מיניה. כב,ט לא תזרע כרמך, עירובין: דלמא תסתאב, דמעת זרעא דתזרע, ועללת, כרמא. {ס}
כב,י לא תרדי בתורא ובחמרא, כחדא. כב,יא לא תלבש שעטניזא, עמר וכיתן מחובר כחדא. {ס}
כב,יב כרוספדין, תעביד לך, על ארבע כנפי כסותך, דתתכסי בה. {ס}
כב,יג ארי ייסב גבר, איתתא; וייעול לוותה, ויסנינה. כב,יד ושווי לה תסקופי מילין, ויפיק עלה שום ביש; ויימר, ית איתתא הדא נסיבית, ועלית לוותה, ולא אשכחית לה בתולין. כב,טו וייסב אבוהא דעולימתא, ואימה; ויפקון ית בתולי עולימתא, לקדם סבי קרתא--ולתרע בית דין אתרא. כב,טז ויימר אבוהא דעולימתא, לסביא: ית ברתי, יהבית לגוברא הדין לאיתו--וסנה. כב,יז והא הוא שווי תסקופי מילין למימר, לא אשכחית לברתך בתולין, ואילין, בתולי ברתי; ויפרסון, שושיפא, קודם, סבי קרתא. כב,יח וידברון סבי קרתא ההיא, ית גוברא; וילקון, יתיה. כב,יט ויגבון מיניה מאה סלעין דכסף, וייתנון לאבוהא דעולימתא--ארי אפיק שום ביש, על בתולתא בת ישראל; וליה תהי לאיתו, לית ליה רשו למפטרה כל יומוהי. {ס}
כב,כ ואם קושטא הוה, פתגמא הדין: לא אשתכחו בתולין, לעולימתא. כב,כא ויפקון ית עולימתא לתרע בית אבוהא, וירגמונה אנשי קרתה באבניא ותמות--ארי עבדת קלנא בישראל, לזנאה בית אבוהא; ותפלי עביד דביש, מבינך. {ס}
כב,כב ארי ישתכח גבר שכיב עם איתתא איתת גבר, ויתקטלון אף תרוויהון--גוברא דשכיב עם איתתא, ואיתתא; ותפלי עביד דביש, מישראל. {ס}
כב,כג ארי תהי עולימתא בתולתא, דמארסא לגבר; וישכחינה גבר בקרתא, וישכוב עימה. כב,כד ותפקון ית תרוויהון לתרע קרתא ההיא, ותרגמון יתהון באבניא וימותון--ית עולימתא על עיסק דלא צווחת בקרתא, וית גוברא על עיסק דעני ית איתת חבריה; ותפלי עביד דביש, מבינך. {ס}
כב,כה ואם בחקלא ישכח גוברא, ית עולימתא דמארסא, ויתקיף בה גוברא, וישכוב עימה: ויתקטיל, גוברא דשכיב עימה--בלחודוהי. כב,כו ולעולימתא לא תעביד מידעם, לית לעולימתא חובת דין דקטול: ארי כמא דיקום גוברא על חבריה, ויקטליניה נפש--כן, פתגמא הדין. כב,כז ארי בחקלא, אשכחה; צווחת, עולימתא דמארסא, ולית דפריק, לה. {ס}
כב,כח ארי ישכח גבר, עולימתא בתולתא דלא מארסא, ויחדינה, וישכוב עימה; וישתכחון. כב,כט וייתין גוברא דשכיב עימה, לאבוהא דעולימתא--חמשין סלעין דכסף; וליה תהי לאיתו, חלף דעניה--לית ליה רשו למפטרה, כל יומוהי. {ס}
כג,א לא ייסב גבר, ית איתת אבוהי; ולא יגלי, כנפא דאבוהי. {ס}
כג,ב לא ידכי דפסיק ודמחבל, למיעל בקהלא דה'. {ס}
כג,ג לא ידכי ממזירא, למיעל בקהלא דה': אף דרא עסיראה, לא ידכי ליה למיעל בקהלא דה'. {ס}
כג,ד לא ידכון עמונאי ומואבאי, למיעל בקהלא דה': אף דרא עסיראה, לא ידכי להון למיעל בקהלא דה' עד עלמא. כג,ה על עיסק דלא ערעו יתכון, בלחמא ובמיא, באורחא, במיפקכון ממצריים; ודאגר עלך ית בלעם בר בעור, מפתור ארם דעל פרת--ללטטותך. כג,ו ולא אבא ה' אלהך, לקבלא מן בלעם, והפך ה' אלהך לך ית לווטין, לברכן: ארי ריחמך, ה' אלהך. כג,ז לא תתבע שלמהון, וטבתהון, כל יומך, לעלם. {ס}
כג,ח לא תרחיק אדומאה, ארי אחוך הוא; לא תרחיק מצראה, ארי דייר הוויתא בארעיה. כג,ט בנין דיתיילדון להון, דרא תליתאה--ידכי להון, למיעל בקהלא דה'. {ס}
כג,י ארי תיפוק משריתא, על בעלי דבבך: ותסתמר--מכול, מידעם ביש. כג,יא ארי יהי בך גבר, דלא יהי דכי מיקרי ליליא--וייפוק למברא למשריתא, לא ייעול לגו משריתא. כג,יב ויהי למפני רמשא, יסחי במיא; וכמיעל שמשא, ייעול לגו משריתא. כג,יג ואתר מתוקן יהי לך, מברא למשריתא; ותיפוק תמן, לברא. כג,יד וסיכתא תהי לך, על זינך; ויהי, במיתבך בברא, ותחפר בה, ותתוב ותכסי ית מפקתך. כג,טו ארי ה' אלהך שכינתיה מהלכא בגו משריתך, לשיזבותך ולממסר סנאך קודמך, ותהי משריתך, קדישא: ולא ייתחזי בך עבירת פתגם, ויתוב מימריה מלאיטבא לך. {ס}
כג,טז לא תמסר עבד עממין, ליד ריבוניה, דישתיזב לוותך, מן קודם ריבוניה. כג,יז עימך ייתיב בינך, באתרא דיתרעי בחדא מן קרווך--בדייטב ליה; לא, תוניניה. {ס}
כג,יח לא תהי איתתא מבנת ישראל, לגבר עבד; ולא ייסב גוברא מבני ישראל, איתא אמא. כג,יט לא תעיל אגר זניתא וחולפן כלבא, לבית מקדשא דה' אלהך--לכל נדר: ארי מרחק קודם ה' אלהך, אף תרוויהון. {ס}
כג,כ לא תרבי לאחוך, ריבית כסף ריבית עבור: ריבית, כל מידעם דמתרבי. כג,כא לבר עממין תרבי, ולאחוך לא תרבי--בדיל דיברכינך ה' אלהך, בכול אושטות ידך, על ארעא, דאת עליל לתמן למירתה. {ס}
כג,כב ארי תידר נדר קודם ה' אלהך, לא תאחר לשלמותיה: ארי מתבע יתבעיניה ה' אלהך, מינך, ויהי בך, חובא. כג,כג וארי תתמנע, מלמידר--לא יהי בך, חובא. כג,כד אפקות ספוותך, תיטר ותעביד: כמא דנדרתא קודם ה' אלהך, נדבתא, דמלילתא, בפומך. {ס}
כג,כה ארי תיתגר בכרמא דחברך, ותיכול ענבין כנפשך סבעך; ולמנך, לא תיתין. {ס}
כג,כו ארי תיתגר בקמתא דחברך, ותקטוף דמליין בידך; ומגלא לא תרים, על קמתא דחברך. {ס}
כד,א ארי ייסב גבר איתתא, ויבעלינה; ויהי אם לא תשכח רחמין בעינוהי, ארי אשכח בה עבירת פתגם--ויכתוב לה גט פיטורין וייתין בידה, ויפטרינה מביתיה. כד,ב ותיפוק, מביתיה; ותהך, ותהי לגבר אוחרן. כד,ג ויסנינה, גוברא בתראה, ויכתוב לה גט פיטורין וייתין בידה, ויפטרינה מביתיה; או ארי ימות גוברא בתראה, דנסבה ליה לאיתו. כד,ד לית ליה רשו לבעלה קדמאה דפטרה למתב למיסבה למהוי ליה לאיתו, בתר דאסתאבת--ארי מרחקא היא, קודם ה'; ולא תחייב, ית ארעא, דה' אלהך, יהיב לך אחסנא. {ס}
כד,ה ארי ייסב גבר, איתתא חדתא--לא ייפוק בחילא, ולא יעבר עלוהי לכל פתגם: פני יהי לביתיה, שתא חדא, ויחדי, ית איתתיה דנסיב. כד,ו לא תיסב משכונא רחיא, ורכביה: ארי בהון מתעביד מזון, לכל נפש. {ס}
כד,ז ארי ישתכח גבר, גניב נפשא מאחוהי מבני ישראל, וייתגר ביה, ויזבניניה--ויתקטיל גנבא ההוא, ותפלי עביד דביש מבינך. {ס}
כד,ח אסתמר במכתש סגירו למיטר לחדא, ולמעבד: ככול דילפון יתכון כהניא ליוואי, כמא דפקידתינון--תיטרון למעבד. כד,ט הוי דכיר, ית דעבד ה' אלהך למרים, באורחא, במיפקכון ממצריים. {ס}
כד,י ארי תרשי בחברך, רשות מידעם--לא תיעול לביתיה, למיסב משכוניה. כד,יא בברא, תקום; וגוברא, דאת רשי ביה, יפיק לך ית משכונא, לברא. כד,יב ואם גבר מסכין, הוא--לא תשכוב, במשכוניה. כד,יג אתבא תתיב ליה ית משכונא כמיעל שמשא, וישכוב בכסותיה ויברכינך; ולך תהי זכו, קודם ה' אלהך. {ס}
כד,יד לא תעשוק אגירא, עניא ומסכינא, מאחך, או מגיורך דבארעך בקרווך. כד,טו ביומיה תיתין אגריה ולא תיעול עלוהי שמשא, ארי עניא הוא, וליה, הוא מסר ית נפשיה; ולא יקרי עלך קודם ה', ויהי בך חובא. {ס}
כד,טז לא ימותון אבהן על פום בנין, ובנין לא ימותון על פום אבהן: אנש בחוביה, ימותון. {ס}
כד,יז לא תצלי, דין גיור ייתם; ולא תיסב משכונא, כסות ארמלא. כד,יח ותדכר, ארי עבדא הוויתא במצריים, ופרקך ה' אלהך, מתמן; על כן אנא מפקיד לך, למעבד, ית פתגמא, הדין. {ס}
כד,יט ארי תחצוד חצדך בחקלך ותתנשי עומרא בחקלא, לא תתוב למיסביה--לגיורא ליתמא ולארמלתא, יהי: בדיל דיברכינך ה' אלהך, בכול עובדי ידך. {ס}
כד,כ ארי תחבוט זיתך, לא תפלי בתרך: לגיורא ליתמא ולארמלתא, יהי. כד,כא ארי תקטוף כרמך, לא תעליל בתרך: לגיורא ליתמא ולארמלתא, יהי. כד,כב ותדכר, ארי עבדא הוויתא בארעא דמצריים; על כן אנא מפקיד לך, למעבד, ית פתגמא, הדין. {ס}
כה,א ארי יהי דין בין גובריא, ויתקרבון לדינא וידינונון; ויזכון, ית זכאה, ויחייבון, ית חייבא. כה,ב ויהי אם בר חייב לאלקאה, חייבא--וירמיניה דיינא וילקיניה קודמוהי, כמיסת חובתיה במניין. כה,ג ארבעין ילקיניה, לא יוסיף: דלמא יוסיף לאלקיותיה על אילין מחא רבא, וייקל אחוך לעינך. כה,ד לא תיחוד פום תורא, בדיישיה. {ס}
כה,ה ארי ייתבון אחין כחדא, וימות חד מינהון ובר לית ליה--לא תהי איתת מיתא לברא, לגבר חילוניי: יבמה ייעול עלה, וייסבה ליה לאיתו ויבמינה. כה,ו ויהי, בוכרא דתליד--יקום, על שמא דאחוהי מיתא; ולא יתמחי שמיה, מישראל. כה,ז ואם לא יצבי גוברא, למיסב ית יבמתיה; ותיסק יבמתיה לתרע בית דינא לקדם סביא, ותימר לא צבי יבמי לאקמא לאחוהי שמא בישראל--לא אבא, ליבמותי. כה,ח ויקרון ליה סבי קרתיה, וימללון עימיה; ויקום ויימר, לא רעינא למיסבה. כה,ט ותתקרב יבמתיה לוותיה, לקדם סביא, ותשרי סיניה מעל רגליה, ותירוק באנפוהי; ותתיב, ותימר, כדין יתעביד לגוברא, דלא יבני ית ביתא דאחוהי. כה,י ויתקרי שמיה, בישראל: בית, שרי סינא. {ס}
כה,יא ארי ינצון גוברין כחדא, גבר ואחוהי, ותתקרב איתת חד, לשיזבא ית בעלה מיד מחוהי; ותושיט ידה, ותתקיף בבית בהתתיה. כה,יב ותקוץ, ית ידה: לא תחוס, עינך. {ס}
כה,יג לא יהי לך בכיסך, מתקל ומתקל: רב, וזעיר. כה,יד לא יהי לך בביתך, מכילא ומכילא: רבתא, וזעירתא. כה,טו מתקלין שלמין דקשוט יהון לך, מכילן שלמן דקשוט יהון לך--בדיל, דיירכון יומך, על ארעא, דה' אלהך יהיב לך. כה,טז ארי מרחק קודם ה' אלהך, כל עביד אילין: כול, עביד שקר. {פ}
כה,יז הוי דכיר, ית דעבד לך עמלק, באורחא, במיפקכון ממצריים. כה,יח דערעך באורחא, וקטיל בך כל דהוו מתאחרין בתרך--ואת, משלהי ולאי; ולא דחיל, מן קודם ה'. כה,יט ויהי כד יניח ה' אלהך לך מכל בעלי דבבך מסחור סחור, בארעא דה' אלהך יהיב לך אחסנא למירתה--תמחי ית דוכרניה דעמלק, מתחות שמיא; לא, תתנשי. {פ}
כו,א ויהי, ארי תיעול לארעא, דה' אלהך, יהיב לך אחסנא; ותירתה, ותיתיב בה. כו,ב ותיסב מריש כל איבא דארעא, דתעיל מארעך דה' אלהך יהיב לך--ותשווי בסלא; ותהך, לאתרא, דיתרעי ה' אלהך, לאשראה שכינתיה תמן. כו,ג ותיתי, לוות כהנא, דיהי, ביומיא האינון; ותימר ליה, חוויתי יומא דין קודם ה' אלהך, ארי עלית לארעא, דקיים ה' לאבהתנא למיתן לנא. כו,ד וייסב כהנא סלא, מן ידך; ויחתיניה--קודם, מדבחא דה' אלהך. כו,ה ותתיב ותימר קודם ה' אלהך, לבן ארמאה בעא לאובדא ית אבא, ונחת למצריים, ודר תמן בעם זעיר; והוה תמן, לעם רב תקיף וסגי. כו,ו ואבאישו לנא מצראי, ועניונא; ויהבו עלנא, פולחנא קשיא. כו,ז וצלינא, קודם ה' אלהא דאבהתנא; וקביל ה' צלותנא, וגלי קודמוהי עמלנא וליאותנא ודוחקנא. כו,ח ואפקנא ה', ממצריים, ביד תקיפא ובדרע מרמם, ובחזוונא רבא--ובאתין, ובמופתין. כו,ט ואייתיינא, לאתרא הדין; ויהב לנא ית ארעא הדא, ארע עבדא חלב ודבש. כו,י וכען, הא איתיתי ית ריש איבא דארעא, דיהבת לי, ה'; ותחתיניה, קודם ה' אלהך, ותסגוד, קודם ה' אלהך. כו,יא ותחדי בכל טבתא, דיהב לך ה' אלהך--ולאנש ביתך: את, וליוואה, וגיורא, דבינך. {ס}
כו,יב ארי תשיצי לעסרא ית כל מעסר עללתך, בשתא תליתיתא--שנת מעסרא: ותיתין לליוואה, לגיורא ליתמא ולארמלתא, וייכלון בקרווך, ויסבעון. כו,יג ותימר קודם ה' אלהך פליתי קודש מעסרא מן ביתא, ואף יהבתיה לליוואה ולגיורא ליתמא ולארמלתא, ככל תפקידתך, דפקידתני: לא עברית מפיקודך, ולא אתנשיתי. כו,יד לא אכלית באבלי מיניה, ולא חליפית מיניה בדמסאב, ולא יהבית מיניה, למית; קבילית, למימרא דה' אלהי--עבדית, ככול דפקידתני. כו,טו אסתכי ממדור קודשך מן שמיא, ובריך ית עמך ית ישראל, וית ארעא, דיהבת לנא--כמא דקיימתא לאבהתנא, ארע עבדא חלב ודבש. {ס}
כו,טז יומא הדין, ה' אלהך מפקדך למעבד ית קיימיא האילין--וית דיניא; ותיטר ותעביד יתהון, בכל ליבך ובכל נפשך. כו,יז ית ה' חטבת, יומא דין: למהוי לך לאלה ולמהך באורחן דתקנן קודמוהי, ולמיטר קיימוהי ופיקודוהי ודינוהי--ולקבלא למימריה. כו,יח וה' חטבך יומא דין, למהוי ליה לעם חביב--כמא דמליל לך; ולמיטר, כל פיקודוהי. כו,יט ולמיתנך עילאי, על כל עממיא דעבד, לתושבחא, ולשום ולרבו; ולמהווך עם קדיש קודם ה' אלהך, כמא דמליל. {פ}
כז,א ופקיד משה וסבי ישראל, ית עמא למימר: טרו, ית כל תפקידתא, דאנא מפקיד יתכון, יומא דין. כז,ב ויהי, ביומא דתעברון ית ירדנא, לארעא, דה' אלהך יהיב לך--ותקים לך אבנין רברבן, ותסוד יתהון בסידא. כז,ג ותכתוב עליהון, ית כל פתגמי אורייתא הדא--במעברך: בדיל דתיעול לארעא דה' אלהך יהיב לך, ארע עבדא חלב ודבש, כמא דמליל ה' אלהא דאבהתך, לך. כז,ד ויהי, במעברכון ית ירדנא, תקימון ית אבניא האילין דאנא מפקיד יתכון יומא דין, בטורא דעיבל; ותסוד יתהון, בסידא. כז,ה ותבני תמן מדבחא, קודם ה' אלהך: מדבח אבנין, לא תרים עליהון ברזלא. כז,ו אבנין שלמן תבני, ית מדבחא דה' אלהך; ותסיק עלוהי עלוון, קודם ה' אלהך. כז,ז ותיכוס נכסת קודשין, ותיכול תמן; ותחדי, קודם ה' אלהך. כז,ח ותכתוב על אבניא, ית כל פתגמי אורייתא הדא--פריש יאות. {ס}
כז,ט ומליל משה וכהניא ליוואי, עם כל ישראל למימר: אצית ושמע, ישראל, יומא הדין הוויתא לעם, קודם ה' אלהך. כז,י ותקביל, למימרא דה' אלהך; ותעביד ית פיקודוהי וית קיימוהי, דאנא מפקיד לך יומא דין. {ס}
כז,יא ופקיד משה ית עמא, ביומא ההוא למימר. כז,יב אילין יקומון לברכא ית עמא, על טורא דגריזין, במעברכון, ית ירדנא: שמעון ולוי ויהודה, ויששכר ויוסף ובנימין. כז,יג ואילין יקומון על לווטיא, בטורא דעיבל: ראובן גד ואשר, וזבולון דן ונפתלי. כז,יד ויתיבון ליוואי, ויימרון לכל אנש ישראל--קל רם. {ס}
כז,טו ליט גוברא דיעביד צילם ומתכא מרחק קודם ה', עובד ידי אומנא--וישווי בסתרא; ויתיבון כל עמא ויימרון, אמן. {ס}
כז,טז ליט, דיקלי אבוהי ואימיה; ויימר כל עמא, אמן. {ס}
כז,יז ליט, דישני תחומא דחבריה; ויימר כל עמא, אמן. {ס}
כז,יח ליט, דיטעי עווירא באורחא; ויימר כל עמא, אמן. {ס}
כז,יט ליט, דיצלי דין גיור ייתם--וארמלא; ויימר כל עמא, אמן. כז,כ ליט, דישכוב עם איתת אבוהי--ארי גלי, כנפא דאבוהי; ויימר כל עמא, אמן. {ס}
כז,כא ליט, דישכוב עם כל בעירא; ויימר כל עמא, אמן. {ס}
כז,כב ליט, דישכוב עם אחתיה--בת אבוהי, או בת אימיה; ויימר כל עמא, אמן. {ס}
כז,כג ליט, דישכוב עם חמתיה; ויימר כל עמא, אמן. {ס}
כז,כד ליט, דימחי חבריה בסתרא; ויימר כל עמא, אמן. {ס}
כז,כה ליט דיקביל שוחדא, למקטל נפש דם זכאי; ויימר כל עמא, אמן. {ס}
כז,כו ליט, דלא יקיים ית פתגמי אורייתא הדא--למעבד יתהון; ויימר כל עמא, אמן. {פ}
כח,א ויהי, אם קבלא תקביל למימרא דה' אלהך, למיטר למעבד ית כל פיקודוהי, דאנא מפקיד לך יומא דין--וייתנינך ה' אלהך, עילאי, על, כל עממי ארעא. כח,ב וייתון עלך כל ברכתא האילין, וידבקונך: ארי תקביל, למימרא דה' אלהך. כח,ג בריך את, בקרתא; ובריך את, בחקלא. כח,ד בריך ולדא דמעך ואיבא דארעך, וולדא דבעירך--בקרי תורך, ועדרי ענך. כח,ה בריך סלך, ואצותך. כח,ו בריך את, במיעלך; ובריך את, במיפקך. כח,ז ייתין ה' ית בעלי דבבך דקיימין עלך, תבירין קודמך: באורחא חדא ייפקון לוותך, ובשבע אורחן יערקון מן קודמך. כח,ח יפקיד ה' לך, ית ברכן, באוצרך, ובכל אושטות ידך; ויברכינך--בארעא, דה' אלהך יהיב לך. כח,ט יקימינך ה' קודמוהי לעם קדיש, כמא דקיים לך: ארי תיטר, ית פיקודיא דה' אלהך, ותהך, באורחן דתקנן קודמוהי. כח,י ויחזון כל עממי ארעא, ארי שמא דה' אתקרי עלך; וידחלון, מינך. כח,יא ויותרינך ה' לטבא, בוולדא דמעך ובוולדא דבעירך ובאיבא דארעך--על, ארעא, דקיים ה' לאבהתך, למיתן לך. כח,יב יפתח ה' לך ית אוצריה טבא ית שמיא, למיתן מטר ארעך בעידניה, ולברכא, ית כל עובדי ידך; ותוזיף לעממין סגיאין, ואת לא תזיף. כח,יג וייתנינך ה' תקיף, ולא חלש, ותהי ברם לעילא, ולא תהי לתחתא: ארי תקביל לפיקודיא דה' אלהך, דאנא מפקיד לך יומא דין--למיטר ולמעבד. כח,יד ולא תסטון, מכל פתגמיא דאנא מפקיד יתכון יומא דין--לימינא ולשמאלא: למהך, בתר טעוות עממיא--למפלחהון. {פ}
כח,טו ויהי, אם לא תקביל למימרא דה' אלהך, למיטר למעבד ית כל פיקודוהי וקיימוהי, דאנא מפקיד לך יומא דין--וייתון עלך כל לווטיא האילין, וידבקונך. כח,טז ליט את, בקרתא; וליט את, בחקלא. כח,יז ליט סלך, ואצותך. כח,יח ליט ולדא דמעך, ואיבא דארעך--בקרי תורך, ועדרי ענך. כח,יט ליט את, במיעלך; וליט את, במיפקך. כח,כ יגרי ה' בך ית מאירתא וית שיגושיא, וית מזופיתא, בכל אושטות ידך, דתעביד--עד דתשתיצי ועד דתיבד בפריע, מן קודם בישות עובדך דשבקתא דחלתי. כח,כא ידביק ה' בך, ית מותא--עד, דישיצי יתך, מעל ארעא, דאת עליל לתמן למירתה. כח,כב ימחינך ה' בשחפתא ובקדחתא ובדליקתא, ובחרחורא ובחרבא, ובשדפנא, ובירקנא; וירדפונך, עד דתיבד. כח,כג ויהון שמיא דעילווי רישך, חסינין כנחשא מלאחתא מטרא; וארעא דתחותך, תקיפא כברזלא מלמעבד פירין. כח,כד ייתין ה' ית מטר ארעך, אבקא ועפרא: מן שמיא ייחות עלך, עד דתשתיצי. כח,כה ייתנינך ה' תביר, קודם סנאך--באורחא חדא תיפוק לוותיה, ובשבע אורחן תערוק מן קודמוהי; ותהי לזייע, לכול מלכוות ארעא. כח,כו ותהי נבילתך משגורא למיכל, לכל עופא דשמיא ולבעירא דארעא; ולית, דמניד. כח,כז ימחינך ה' בשחנא דמצריים, ובטחורין, ובגרבא, ובחרס יביש--דלא תיכול, לאיתסאה. כח,כח ימחינך ה', בטפשותא ובסמיותא; ובשעמימות, ליבא. כח,כט ותהי ממשיש בטיהרא, כמא דימשיש עווירא בקבלא, ולא תצלח, ית אורחתך; ותהי ברם עשיק ואניס, כל יומיא--ולית דפריק. כח,ל איתתא תירוס, וגבר אוחרן ישכבינה--ביתא תבני, ולא תיתיב ביה; כרמא תיצוב, ולא תחליניה. כח,לא תורך יהי נכיס לעינך, ולא תיכול מיניה--חמרך יהי אניס מן קודמך, ולא יתוב לך; ענך מסירן לבעלי דבבך, ולית לך פריק. כח,לב בנך ובנתך מסירין לעם אוחרן, ועינך חזיין, ויסופן בגללהון, כל יומא; ולית חילא, בידך. כח,לג איבא דארעך וכל ליאותך, ייכול עם דלא ידעתא; ותהי, ברם עשיק ורעיע--כל יומיא. כח,לד ותהי, משתטי, מחזו עינך, דתהי חזי. כח,לה ימחינך ה' בשחנא בישא, על רכובין ועל שקן, דלא תיכול, לאיתסאה--מפרסת רגלך, ועד מוחך. כח,לו יגלי ה' יתך, וית מלכך דתקים עלך, לעם, דלא ידעתא את ואבהתך; ותפלח תמן לעממיא פלחי טעוותא, אעא ואבנא. כח,לז ותהי לצדו, למתל ולשועי--בכול, עממיא, דידברינך ה', לתמן. כח,לח בר זרע סגי, תפיק לחקלא; וזעיר תכנוש, ארי יחסליניה גובא. כח,לט כרמין תיצוב, ותפלח; וחמר לא תשתי ולא תכנוש, ארי תיכליניה תולעתא. כח,מ זיתין יהון לך, בכל תחומך; ומשחא לא תסוך, ארי ייתרן זיתך. כח,מא בנין ובנן, תליד; ולא יהון לך, ארי יהכון בשביא. כח,מב כל אילנך, ואיבא דארעך, יחסניניה, סקאה. כח,מג תותב ערל דבינך, יהי סליק עיל מינך לעילא לעילא; ואת תהי נחית, לתחתא לתחתא. כח,מד הוא יוזפינך, ואת לא תוזפיניה; הוא יהי תקיף, ואת תהי חלש. כח,מה וייתון עלך כל לווטיא האילין, וירדפונך וידבקונך, עד, דתשתיצי: ארי לא קבילתא, למימרא דה' אלהך--למיטר פיקודוהי וקיימוהי, דפקדך. כח,מו ויהון בך, לאת ולמופת; ובבנך, עד עלמא. כח,מז חלף, דלא פלחתא קודם ה' אלהך, בחדווא, ובשפירות ליבא--מסגי, כולא. כח,מח ותפלח ית בעלי דבבך, דיגרינון ה' בך, בכפנא ובצהותא ובערטיליותא, ובחסירות כולא; וייתין ניר דברזל, על צוורך, עד דישיצי, יתך. כח,מט ייתי ה' עלך עם מרחיק מסייפי ארעא, כמא דמשתדי נשרא: עמא, דלא תשמע לישניה. כח,נ עם, תקיף אפין, דלא נסיב אפי סבא, ועל ינקא לא מרחים. כח,נא וייכול ולדא דבעירך ואיבא דארעך, עד דתשתיצי, דלא ישאר לך עבורא חמרא ומשחא, בקרי תורך ועדרי ענך--עד דיוביד, יתך. כח,נב ויעיק לך בכל קרווך, עד דיכביש שורך רמיא וכריכיא, דאת רחיץ לאשתיזבא בהון, בכל ארעך; ויעיק לך, בכל קרווך, בכל ארעך, דיהב ה' אלהך לך. כח,נג ותיכול ולדא דמעך, בסר בנך ובנתך, דיהב לך, ה' אלהך--בציירא, ובעקתא, דיעיק לך, סנאך. כח,נד גוברא דרכיך בך, ודמפנק לחדא--תבאש עיניה באחוהי ובאיתת קיימיה, ובשאר בנוהי דישאר. כח,נה מלמיתן לחד מינהון, מבסר בנוהי דייכול, מדלא אשתאר ליה, כולא--בציירא, ובעקתא, דיעיק לך סנאך, בכל קרווך. כח,נו דרכיכא בך ודמפנקא, דלא נסיאת פרסת רגלה לאחתא על ארעא, ממפנקו, ומרכיכו--תבאש עינה בגבר קיימה, ובברה ובברתה. כח,נז ובזעיר בנהא דייפקון מינה, ובבנהא דתליד, ארי תיכלינון בחסירות כולא, בסתרא--בציירא, ובעקתא, דיעיק לך סנאך, בקרווך. כח,נח אם לא תיטר למעבד, ית כל פתגמי אורייתא הדא, דכתיבין, בספרא הדין: למדחל ית שמא יקירא ודחילא, הדין--ית, ה' אלהך. כח,נט ויפריש ה' ית מחתך, וית מחת בנך: מחן רברבן ומהימנן, ומכתשין בישין ומהימנין. כח,ס ויתיב בך, ית כל מכתשי מצריים, דדחילתא, מן קודמיהון; וידבקון, בך. כח,סא אף כל מרע, וכל מחא, דלא כתיבין, בספר אורייתא הדא--ייתינון ה' עלך, עד דתשתיצי. כח,סב ותשתארון, בעם זעיר, חלף דהוויתון, ככוכבי שמיא לסגי: ארי לא קבילתא, למימרא דה' אלהך. כח,סג ויהי כמא דחדי ה' עליכון, לאוטבא לכון ולאסגאה יתכון--כן יחדי ה' עליכון, לאובדא יתכון ולשיצאה יתכון; ותיטלטלון מעל ארעא, דאת עליל לתמן למירתה. כח,סד ויבדרינך ה' בכל עממיא, מסייפי ארעא ועד סייפי ארעא; ותפלח תמן לעממיא פלחי טעוותא, דלא ידעתא את ואבהתך--אעא ואבנא. כח,סה ובעממיא האינון לא תנוח, ולא יהי מנח לפרסת רגלך; וייתין ה' לך תמן לב דחול, וחשכות עיינין ומפחן נפש. כח,סו ויהון חייך, תלן לך מקוביל; ותהי תווה בליליא וביממא, ולא תהימין בחייך. כח,סז בצפרא תימר מן ייתין רמשא, וברמשא תימר מן ייתין צפרא--מתווהת ליבך דתהי תווה, ומחיזו עינך דתהי חזי. כח,סח ויתיבינך ה' למצריים, בספינן, באורחא דאמרית לך, לא תוסיף עוד למחזה; ותזדבנון תמן לבעלי דבביכון לעבדין ולאמהן, ולית דקני. {ס}
כח,סט אילין פתגמי קיימא דפקיד ה' ית משה, למגזר עם בני ישראל--בארעא דמואב: בר מקיימא, דגזר עימהון בחורב. {פ}
כט,א וקרא משה לכל ישראל, ואמר להון: אתון חזיתון, ית כל דעבד ה' לעיניכון בארעא דמצריים, לפרעה ולכל עבדוהי, ולכל ארעיה. כט,ב ניסין, רברבן, דחזאה, עינך--אתיא ומופתיא, רברביא האינון. כט,ג ולא יהב ה' לכון ליבא למידע, ועיינין למחזי ואודנין למשמע, עד, יומא הדין. כט,ד ודברית יתכון ארבעין שנין, במדברא; לא בליאת כסותכון מינכון, ומסנך לא עדו מעל רגלך. כט,ה לחמא לא אכלתון, וחמר חדת ועתיק לא שתיתון--בדיל, דתידעון, ארי אנא ה', אלהכון. כט,ו ואתיתון, לאתרא הדין; ונפק סיחון מלכא דחשבון ועוג מלכא דמתנן לקדמותנא, לאגחא קרבא--ומחיננון. כט,ז ונסיבנא, ית ארעהון, ויהבנה לאחסנא, לשיבט ראובן ולשיבט גד--ולפלגות, שבטא דמנשה. כט,ח ותיטרון, ית פתגמי קיימא הדין, ותעבדון, יתהון--בדיל דתצלחון, ית כל דתעבדון. {פ}
כט,ט אתון קיימין יומא דין כולכון, קודם ה' אלהכון: רישיכון שבטיכון, סביכון וסרכיכון, כול, אנש ישראל. כט,י טפלכון נשיכון--וגיורך, דבגו משריתך: מלקיט אעך, עד מלי מייך. כט,יא לאעלותך, בקיימא דה' אלהך--ובמומתיה: דה' אלהך, גזר עימך יומא דין. כט,יב בדיל לקיימא יתך יומא דין קודמוהי לעם, והוא יהוי לך לאלה--כמא דמליל לך; וכמא דקיים לאבהתך, לאברהם ליצחק וליעקוב. כט,יג ולא עימכון, בלחודיכון--אנא, גזר ית קיימא הדין, וית מומתא, הדא. כט,יד ארי ית מן דאיתוהי הכא, עימנא קאים יומא דין, קודם, ה' אלהנא; וית מן דלא איתוהי הכא, עימנא יומא דין. כט,טו ארי אתון ידעתון, ית דיתיבנא בארעא דמצריים, וית דעברנא ביני עממיא, דעברתון. כט,טז וחזיתון, ית שיקוציהון, וית, טעוותהון--אעא ואבנא, כספא ודהבא דעימהון. כט,יז דלמא אית בכון גבר או איתא או זרעי או שבטא, דליביה פני יומא דין מדחלתא דה' אלהנא, למהך למפלח, ית טעוות עממיא האינון: דלמא אית בכון, גבר מהרהיר חטאין--או זדון. כט,יח ויהי במשמעיה ית פתגמי מומתא הדא, ויחשיב בליביה למימר שלמא יהי לי--ארי בהרהור ליבי, אנא אזיל: בדיל לאוספא ליה חטאי שלותא, על זידנותא. כט,יט לא ייבי ה', למשבק ליה--ארי בכין יתקף רוגזא דה' וחמתיה בגוברא ההוא, וידבקון ביה כל לווטיא דכתיבין בספרא הדין; וימחי ה' ית שמיה, מתחות שמיא. כט,כ ויפרשיניה ה' לבישא, מכול שבטיא דישראל--ככול, לווטי קיימא, דכתיבין, בספר אורייתא הדין. כט,כא ויימר דרא בתראה, בניכון דיקומון מבתריכון, ובר עממין, דייתי מארע רחיקא; ויחזון ית מחתא דארעא ההיא, וית מרעהא, דאמרע ה', בה. כט,כב גופריתא ומלחא, תהי יקדא כל ארעה--לא תזדרע ולא תצמח, ולא ייסק בה כל עיסב: כהפיכתא דסדום ועמורה, אדמה וצבויים, דהפך ה', ברוגזיה ובחמתיה. כט,כג ויימרון, כל עממיא, על מא עבד ה' כדין, לארעא הדא; מא תקוף רוגזא רבא, הדין. כט,כד ויימרון--על דשבקו, ית קיימא דה' אלהא דאבהתהון: דגזר עימהון, באפקותיה יתהון מארעא דמצריים. כט,כה ואזלו, ופלחו לטעוות עממיא, וסגידו, להון: דחלן דלא ידעונין, ולא אוטיבא להון. כט,כו ותקיף רוגזא דה', בארעא ההיא, לאיתאה עלה ית כל לווטיא, דכתיבין בספרא הדין. כט,כז וטלטילינון ה' מעל ארעהון, ברגז ובחמא ובתקוף רב; ואגלינון לארע אוחרי, כיומא הדין. כט,כח דמיטמרן--קודם ה', אלהנא; ודגליין לנא ולבננא, עד עלמא--למעבד, ית כל פתגמי אורייתא הדא. {ס}
ל,א ויהי ארי ייתון עלך כל פתגמיא האילין, ברכן ולווטין, דיהבית, קודמך; ותתיב, לליבך, בכל עממיא, דאגלייך ה' אלהך לתמן. ל,ב ותתוב לדחלתא דה' אלהך, ותקביל למימריה, ככול דאנא מפקיד לך, יומא דין: את ובנך, בכל ליבך ובכל נפשך. ל,ג ויתיב ה' אלהך ית שבי גלוותך, וירחים עלך; ויתוב, ויכנשינך מכל עממיא, דבדרך ה' אלהך, לתמן. ל,ד אם יהויין גלוותך, בסייפי שמיא--מתמן, יכנשינך ה' אלהך, ומתמן, יקרבינך. ל,ה ויעילינך ה' אלהך, לארעא דיריתו אבהתך--ותירתה; ויוטיב לך ויסגינך, מאבהתך. ל,ו ויעדי ה' אלהך ית טפשות ליבך, וית טפשות ליבא דבנך: למרחם ית ה' אלהך, בכל ליבך ובכל נפשך--בדיל חייך. ל,ז וייתין ה' אלהך, ית כל לווטיא האילין, על בעלי דבבך ועל סנאך, דרדפוך. ל,ח ואת תתוב, ותקביל למימרא דה'; ותעביד, ית כל פיקודוהי, דאנא מפקיד לך, יומא דין. ל,ט ויותרינך ה' אלהך בכול עובדי ידך, בוולדא דמעך ובוולדא דבעירך ובאיבא דארעך--לטבא: ארי יתוב ה', למחדי עלך לטב, כמא דחדי, על אבהתך. ל,י ארי תקביל, למימרא דה' אלהך, למיטר פיקודוהי וקיימוהי, דכתיבין בספר אורייתא הדין: ארי תתוב לדחלתא דה' אלהך, בכל ליבך ובכל נפשך. {ס}
ל,יא ארי תפקידתא הדא, דאנא מפקיד לך יומא דין--לא מפרשא היא מינך, ולא רחיקא היא. ל,יב לא בשמיא, היא: למימר, מן ייסק לנא לשמיא וייסבה לנא, וישמעיננא יתה, ונעבדינה. ל,יג ולא מעברא לימא, היא: למימר, מן יעבר לנא לעיבר ימא וייסבה לנא, וישמעיננא יתה, ונעבדינה. ל,יד ארי קריב לך פתגמא, לחדא: בפומך ובליבך, למעבדיה. {ס}
ל,טו חזי דיהבית קודמך יומא דין, ית חיי וית טבתא, וית מותא, וית בשתא. ל,טז דאנא מפקיד לך, יומא דין, למרחם ית ה' אלהך למהך באורחן דתקנן קודמוהי, ולמיטר פיקודוהי וקיימוהי ודינוהי; ותיחי ותסגי--ויברכינך ה' אלהך, בארעא דאת עליל לתמן למירתה. ל,יז ואם יתפני ליבך, ולא תקביל; ותטעי, ותסגוד לטעוות עממיא--ותפלחינין. ל,יח חוויתי לכון יומא דין, ארי מיבד תיבדון: לא תירכון יומין, על ארעא, דאת עבר ית ירדנא, למיעל לתמן למירתה. ל,יט אסהידית בכון יומא דין, ית שמיא וית ארעא--חיי ומותא יהבית קודמך, ברכן ולווטין; ותתרעי, בחיי--בדיל דתיחי, את ובנך. ל,כ למרחם ית ה' אלהך, לקבלא למימריה ולאתקרבא לדחלתיה: ארי הוא חייך, ואורכות יומך--למיתב על ארעא דקיים ה' לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקוב, למיתן להון. {פ}
לא,א ואזל, משה; ומליל ית פתגמיא האילין, עם כל ישראל. לא,ב ואמר להון, בר מאה ועסרין שנין אנא יומא דין--לית אנא יכיל עוד, למיפק ולמיעל; וה' אמר לי, לא תעבר ית ירדנא הדין. לא,ג ה' אלהך הוא עבר קודמך, הוא ישיצי ית עממיא האילין מן קודמך--ותירתינון; יהושוע, הוא עבר קודמך--כמא דמליל ה'. לא,ד ויעביד ה', להון, כמא דעבד לסיחון ולעוג מלכי אמוראה, ולארעהון--דשיצי, יתהון. לא,ה וימסרינון ה', קודמיכון; ותעבדון להון--ככל תפקידתא, דפקידית יתכון. לא,ו תקפו ועילמו, לא תדחלון ולא תיתברון מן קודמיהון: ארי ה' אלהך, מימריה מדבר קודמך--לא ישבקינך, ולא ירחקינך. {ס}
לא,ז וקרא משה ליהושוע, ואמר ליה לעיני כל ישראל תקף ועילם--ארי את תיעול עם עמא הדין, לארעא דקיים ה' לאבהתהון למיתן להון; ואת, תחסנינה להון. לא,ח וה' הוא מדבר קודמך, מימריה יהי בסעדך--לא ישבקינך, ולא ירחקינך; לא תדחל, ולא תיתבר. לא,ט וכתב משה, ית אורייתא הדא, ויהבה לכהניא בני לוי, דנטלין ית ארון קיימא דה'; ולכל סבי, ישראל. לא,י ופקיד משה, יתהון למימר: מסוף שבע שנין, בזמן שתא דשמיטתא--בחגא דמטליא. לא,יא במיתי כל ישראל, לאיתחזאה קודם ה' אלהך, באתרא, דיתרעי: תקרי ית אורייתא הדא, קודם כל ישראל--ותשמעינון. לא,יב כנוש ית עמא, גובריא ונשיא וטפלא, וגיורך, דבקרווך--בדיל דישמעון ובדיל דיילפון, וידחלון קודם ה' אלהכון, וייטרון למעבד, ית כל פתגמי אורייתא הדא. לא,יג ובניהון דלא ידעו, ישמעון ויילפון--למדחל, קודם ה' אלהכון: כל יומיא, דאתון קיימין על ארעא, דאתון עברין ית ירדנא לתמן, למירתה. {פ}
לא,יד ואמר ה' למשה, הא קריבו יומך לממת--קרי ית יהושוע ואתעתדו במשכן זמנא, ואפקדיניה; ואזל משה ויהושוע, ואתעתדו במשכן זמנא. לא,טו ואתגלי ה' במשכנא, בעמודא דעננא; וקם עמודא דעננא, על תרע משכנא. לא,טז ואמר ה' למשה, הא את שכיב עם אבהתך; ויקום עמא הדין ויטעי בתר טעוות עממי ארעא, דהוא עליל לתמן ביניהון, וישבקון דחלתי, וישנון ית קיימי דגזרית עימהון. לא,יז ויתקף רוגזי בהון בעידנא ההוא וארחיקינון ואסליק שכינתי מינהון, ויהון למיבז, ויערען יתהון בישן סגיאן, ועקן; ויימר, בעידנא ההוא, הלא מדלית שכינת אלהי ביניי, ערעני בישתא האילין. לא,יח ואנא, סלקא אסליק שכינתי מינהון בעידנא ההוא, על כל בשתא, דעבדו: ארי אתפניאו, בתר טעוות עממיא. לא,יט וכען, כתובו לכון ית תושבחתא הדא, ואלפה לבני ישראל, שוויה בפומהון: בדיל דתהי קודמיי תושבחתא הדא, לסהיד--בבני ישראל. לא,כ ארי אעילינון לארעא דקיימית לאבהתהון, עבדא חלב ודבש, וייכלון ויסבעון, ויתפנקון; ויתפנון בתר טעוות עממיא, ויפלחון להון, וירגזון קודמיי, וישנון ית קיימי. לא,כא ויהי ארי יערען יתהון בישן סגיאן, ועקן, ותתיב תושבחתא הדא קודמוהי לסהיד, ארי לא תתנשי מפום בניהון: ארי גלי קודמיי יצרהון, דאינון עבדין יומא דין, עד לא אעילינון, לארעא דקיימית. לא,כב וכתב משה ית תושבחתא הדא, ביומא ההוא; ואלפה, לבני ישראל. לא,כג ופקיד ית יהושוע בר נון, ואמר תקף ועילם--ארי את תעיל ית בני ישראל, לארעא דקיימית להון; ומימרי, יהי בסעדך. לא,כד והוה כד שיצי משה, למכתב ית פתגמי אורייתא הדא--על ספרא: עד, דשלימו. לא,כה ופקיד משה ית ליוואי, נטלי ארון קיימא דה' למימר. לא,כו סבו, ית ספרא דאורייתא הדין, ותשוון יתיה, מסטר ארון קיימא דה' אלהכון; ויהי תמן בך, לסהיד. לא,כז ארי אנא ידענא ית סרבנותך, וית קדלך קשיא; הא עד דאנא קיים עימכון יומא דין, מסרבין הוויתון קודם ה', ואף, בתר דאמות. לא,כח כנושו לוותי ית כל סבי שבטיכון, וסרכיכון; ואמליל קודמיהון, ית פתגמיא האילין, ואסהיד בהון, ית שמיא וית ארעא. לא,כט ארי ידענא, בתר דאמות ארי חבלא תחבלון, ותסטון מן אורחא, דפקידית יתכון; ותערע יתכון בשתא, בסוף יומיא--ארי תעבדון ית דביש קודם ה', לארגזא קודמוהי בעובדי ידיכון. לא,ל ומליל משה, קודם כל קהלא דישראל, ית פתגמי תושבחתא, הדא--עד, דשלימו. {ש}
לב,א אציתו שמיא, ואמליל; ותשמע ארעא, מימרי פומי. לב,ב יבסם כמטרא אולפני, יתקבל כטלא מימרי, כרוחי מטרא דנשבין על דתאה, וכרסיסי מלקושא דעל עסבא. לב,ג ארי בשמא דה', אנא מצלי: הבו רבותא, קודם אלהנא. לב,ד תקיפא דשלמין עובדוהי, ארי כל אורחתיה דינא: אלהא מהימנא דמן קודמוהי עוולא לא נפיק, מן קודם דזכאי וקשיט הוא. לב,ה חבילו להון לא ליה, בניא דפלחו לטעוותא: דרא דאשני עובדוהי, ואשתנייו. לב,ו הא קודם ה', אתון גמלין דא--עמא דקבילו אורייתא, ולא חכימו: הלא הוא אבוך את דיליה, הוא עבדך ואתקנך. לב,ז אידכר יומין דמן עלמא, אסתכל בשני דר ודר; שאל אבוך ויחווי לך, סבך ויימרון לך. לב,ח באחסנא עילאה עממיא, בפרשותיה בני אנשא; קיים תחומי עממיא, למניין בני ישראל. לב,ט ארי חולקא דה', עמיה: יעקוב, עדב אחסנתיה. לב,י סופיק צורכיהון בארע מדברא, ובית צהוונא אתר דלית מיא; אשרינון סחור סחור לשכינתיה, אליפינון פתגמי אורייתיה--נטרינון, כבבת עינהון. לב,יא כנשרא דמחיש לקיניה, על בנוהי מתחפף; פריס גדפוהי מקבילהון, מנטילהון על תקוף אברוהי. לב,יב ה', בלחודיהון עתיד לאשריותהון בעלמא דהוא עתיד לחדתא; ולא יתקיים קודמוהי, פולחן טעוון. לב,יג אשרינון על תוקפי ארעא, ואוכילינון ביזת סנאיהון; ויהב להון ביזת שליטי קרווין, ונכסי יתבי כרכין תקיפין. לב,יד יהב להון ביזת מלכיהון ושליטיהון, עם עותר רברביהון ותקיפיהון, עמא דארעהון ואחסנתהון, עם ביזת חיליהון ומשרייתהון; ודם גיבריהון, יתאשד כמיא. לב,טו ועתר ישראל ובעט, אצלח תקוף קנא נכסין; שבק פולחן אלהא דעבדיה, וארגיז קודם תקיפא פרקיה. לב,טז אקניאו קודמוהי, בפולחן טעוון; בתועיבתא, ארגיזו קודמוהי. לב,יז דבחו, לשידין דלית בהון צרוך--דחלן, דלא ידעונין; חדתן דמקריב אתעבידא, דלא אתעסקו בהון אבהתכון. לב,יח דחלת תקיפא די בראך, אתנשיתא; שבקתא, פולחן אלהא דעבדך. לב,יט וגלי קודם ה', ותקיף רוגזיה, מדארגיזו קודמוהי בנין, ובנן. לב,כ ואמר, אסליק שכינתי מינהון--גלי קודמיי, מא יהי בסופהון: ארי דרא דאשני אינון, בניא דלית בהון הימנו. לב,כא אינון אקניאו קודמיי בלא דחלא, ארגיזו קודמיי בטעוותהון; ואנא אקנינון בלא עם, בעמא טפשא ארגיזינון. לב,כב ארי קידום תקיף כאישא נפק מן קודמיי ברגז, שיצי עד שאול ארעייתא; ואסיף ארעא ועללתה, שיצי עד סייפי טוריא. לב,כג אסיף עליהון, בישן; מכתשיי, אשיצי בהון. לב,כד נפיחי כפן ואכילי עוף, וכתישי רוחין בישין; ושן חית ברא, אגרי בהון, עם חמת, תניניא דזחלין בעפרא. לב,כה מברא, תתכיל חרבא, ומתווניא, חרגת מותא; אף עולימיהון, אף עולימתהון--ינקיהון, עם סביהון. לב,כו אמרית, יחול רוגזי עליהון ואשיצינון; אבטיל מן בני אנשא, דוכרנהון. לב,כז אילו לא פון, רוגזא דסנאה כניש--דלמא יתררב, בעיל דבבא: דלמא יימרון ידנא תקיפת לנא, ולא מן קודם ה' הות כל דא. לב,כח ארי עם מאבדי עיצה, אינון; ולית בהון, סוכלתנו. לב,כט אילו חכימו, אסתכלו בדא; סברו, מא יהי בסופהון. לב,ל איכדין ירדוף חד, לאלפא, ותרין, יערקון לריבותא: אלהין תקיפהון מסרינון, וה' אשלימינון. לב,לא ארי לא כתוקפנא, תוקפהון; ובעלי דבבנא, הוו דייננא. לב,לב ארי כפורענות עמא דסדום כס פורענותהון, ולקותהון כעם עמורה: מחתהון, בישין כרישי חיווין--ותושלמת עובדיהון, כמררותהון. לב,לג הא כמירת תניניא, כס פורענותהון; וכריש פתני חיווין, אכזראין. לב,לד הלא כל עובדיהון, גלן קודמיי; גניזין, ליום דינא באוצריי. לב,לה קודמיי פורענותא ואנא אשלים, לעידן דיגלון מארעהון: ארי קריב יום תברהון, ומבע דעתיד להון. לב,לו ארי ידין ה' דינא דעמיה, ופורענות עבדוהי צדיקיא יתפרע: ארי גלי קודמוהי דבעידן דתיתקף עליהון מחת סנאה, יהון מטולטלין ושביקין. לב,לז ויימר, אן דחלתהון--תקיפא, דהוו רחיצין ביה. לב,לח דתרב נכסתהון הוו אכלין, שתן חמר נסכיהון; יקומון כען, ויסעדונכון--יהון עליכון, למגין. לב,לט חזו כען, ארי אנא אנא הוא, ולית אלה, בר מיני: אנא ממית ומיחי, מחינא ואף מסינא, ולית מן ידי, משיזיב. לב,מ ארי אתקינית בשמיא, בית שכינתי; ואמרית, קיים אנא לעלמין. לב,מא אם על חד תרין כחיזו ברקא מסוף שמיא ועד סוף שמיא תתגלי חרבי, ותיתקף בדינא ידי; אתיב פורענותא לסנאיי, ולבעלי דבביי אשלים. לב,מב ארווי גיריי מדמא, וחרבי תקטיל בעממיא; מדם קטילין ושבן, לאעדאה כתרין מריש סנאה ובעיל דבבא. לב,מג שבחו עממיא עמיה, ארי פורענות עבדוהי צדיקיא יתפרע; ופורענותא יתיב לסנאוהי, ויכפר על ארעיה ועל עמיה. {ר} {ש}
לב,מד ואתא משה, ומליל ית כל פתגמי תושבחתא הדא--קודם עמא: הוא, והושע בר נון. לב,מה ושיצי משה, למללא ית כל פתגמיא האילין--עם כל ישראל. לב,מו ואמר להון, שוו ליבכון, לכל פתגמיא, דאנא מסהיד בכון יומא דין: דתפקדונונון, ית בניכון, למיטר למעבד, ית כל פתגמי אורייתא הדא. לב,מז ארי לא פתגם ריקן הוא, מינכון--ארי הוא, חייכון; ובפתגמא הדין, תירכון יומין על ארעא, דאתון עברין ית ירדנא לתמן, למירתה. {פ}
לב,מח ומליל ה' עם משה, בכרן יומא הדין למימר. לב,מט סק לטורא דעבראי הדין לטורא דנבו, דבארעא דמואב--דעל אפי יריחו; וחזי ית ארעא דכנען, דאנא יהיב לבני ישראל לאחסנא. לב,נ ומות, בטורא דאת סליק לתמן, ואתכניש, לעמך: כמא דמית אהרון אחוך, בהור טורא, ואתכניש, לעמיה. לב,נא על דשקרתון במימרי, בגו בני ישראל, במי מצות רקם, מדברא דצין--על דלא קדישתון יתי, בגו בני ישראל. לב,נב ארי מקוביל, תחזי ית ארעא; ולתמן, לא תיעול--לארעא, דאנא יהיב לבני ישראל. {פ}
לג,א ודא ברכתא, דבריך משה נבייא דה'--ית בני ישראל: קודם, מותיה. לג,ב ואמר, ה' מסיניי אתגלי וזיהור יקריה משעיר איתחזי לנא--אתגלי בגבורתיה על טורא דפארן, ועימיה ריבוות קדישין; כתב ימיניה, מגו אישתא אורייתא יהב לנא. לג,ג אף חביבינון לשבטיא, כל קדישוהי בית ישראל בגבורא אפיקינון ממצריים; ואינון מידברין תחות עננך, נטלין על מימרך. לג,ד אורייתא יהב לנא, משה: מסרה ירותא, לכנשת יעקוב. לג,ה והוה בישראל, מלכא, באתכנשות רישי עמא, כחדא שבטיא דישראל. לג,ו ייחי ראובן בחיי עלמא, ומותא תניינא לא ימות; ויקבלון בנוהי, אחסנתהון במניינהון. {ס}
לג,ז ודא ליהודה, ואמר, קביל ה' צלותיה דיהודה במיפקיה לקרבא, ולעמיה תתיביניה בשלם; ידוהי יעבדן ליה פורענותא מסנאוהי, וסעיד מבעיל דבבא הוי ליה. {פ}
לג,ח וללוי אמר, תומיא ואוריא אלבישתא לגבר דאשתכח חסיד קודמך, דנסיתהי בניסיתא והוה שלים, בחנתהי על מי מצותא ואשתכח מהימן. לג,ט דעל אבוהי ועל אימיה, לא רחים כד חבו מן דינא, ואפי אחוהי ובנוהי, לא נסיב: ארי נטרו מטרת מימרך, וקיימך לא אשניאו. לג,י כשרין אילין דילפון דינך ליעקוב, ואורייתך לישראל; ישוון קטורת בוסמין קודמך, וגמיר לרעווא על מדבחך. לג,יא בריך ה' נכסוהי, וקורבן ידוהי קביל ברעווא; תבר חרצא דסנאוהי, ודבעלי דבבוהי דלא יקומון. {ס}
לג,יב לבנימין אמר--רחימא דה', ישרי לרוחצן עלוהי; יהי מגין עלוהי כל יומא, ובארעיה תשרי שכינתא. {ס}
לג,יג וליוסף אמר, מברכא מן קודם ה' ארעיה, עבדא מגדנין מטלא דשמיא מלעילא, וממבועי עינוון ותהומין דנגדין ממעמקי ארעא מלרע. לג,יד ועבדא מגדנין, ועללן מיבול שמשא; עבדא מגדנין, מריש ירח בירח. לג,טו ומריש, טוריא בכיריא; ומטוב, רמן דלא פסקן. לג,טז ומטוב, ארעא ומלאה, רעי ליה דשכינתיה בשמיא, ועל משה אתגלי באסנא; ייתיין כל אילין לרישא דיוסף, גוברא פרישא דאחוהי. לג,יז רבא דבנוהי זיווא ליה, וגבורן אתעבידא ליה מן קודם דתוקפא ורומא דיליה--בגבורתיה עממיא יקטיל כחדא, עד סייפי ארעא; ואינון ריבוותא דבית אפריים, ואינון אלפיא דבית מנשה. {ס}
לג,יח ולזבולון אמר, חדי זבולון במיפקך לאגחא קרבא על בעלי דבבך; ויששכר, במהכך למעבד זמני מועדיא בירושלם. לג,יט שבטיא דישראל, לטור בית מקדשא יתכנשון--תמן, ייכסון נכסת קודשין לרעווא: ארי נכסי עממיא ייכלון, וסימן דמיטמרן בחלא מתגליין להון. {ס}
לג,כ ולגד אמר, בריך דאפתי לגד: כליתא שרי, ויקטיל שלטונין עם מלכין. לג,כא ואתקבל בקדמיתא דיליה, ארי תמן באחסנתיה משה ספרא רבא דישראל קביר; והוא נפק, ועל בריש עמא--זכוון קודם ה' עבד, ודינוהי עם ישראל. {ס}
לג,כב ולדן אמר, דן תקיף כגור אריוון; ארעיה שתיא, מן נחליא דנגדין מן מתנן. לג,כג ולנפתלי אמר--נפתלי סבע רעווא, ומלי ברכן מן קודם ה'; מערב ים גיניסר ודרומוהי, יירת. {ס}
לג,כד ולאשר אמר, בריך מברכת בניא אשר; יהי רעווא לאחוהי, ויתרבא בתפנוקי מלכין. לג,כה תקיף כברזלא וכנחשא, בית מותבך; וכיומי עולימותך, תוקפך. לג,כו לית אלה, אלא אלהא דישראל: דשכינתיה בשמיא בסעדך, ותוקפיה בשמי שמיא. לג,כז מדור אלהא דמלקדמין, דבמימריה אתעביד עלמא; ותריך מן קודמך סנאה, ואמר שיצי. לג,כח ושרא ישראל לרוחצן בלחודיהון כעין ברכתא דבריכינון יעקוב אבוהון, בארע עבדא עבור וחמר; אף שמיא דעילוויהון, ישמשונונון בטלא. לג,כט טובך ישראל לית דכוותך, עמא דפורקניה מן קודם ה', תקוף בסעדך, ודמן קודמוהי נצחן גיברוותך; ויתכדבון סנאך לך, ואת על פרקת צוורי מלכיהון תדרוך. {ס}
לד,א וסליק משה ממישריא דמואב, לטורא דנבו, ריש רמתא, דעל אפי יריחו; ואחזייה ה' ית כל ארעא ית גלעד, עד דן. לד,ב וית, כל נפתלי, וית ארע אפריים, ומנשה; וית כל ארע יהודה, עד ימא מערבאה. לד,ג וית דרומא, וית מישרא בקעת יריחו קרית דקליא--עד צוער. לד,ד ואמר ה' ליה, דא ארעא דקיימית לאברהם ליצחק וליעקוב למימר, לבנך, אתנינה; אחזיתך בעינך, ולתמן לא תעבר. לד,ה ומית תמן משה עבדא דה', בארעא דמואב--על מימרא דה'. לד,ו וקבר יתיה בחילתא בארעא דמואב, לוקביל בית פעור; ולא ידע אנש ית קבורתיה, עד יומא הדין. לד,ז ומשה, בר מאה ועסרין שנין--כד מית; לא כהת עיניה, ולא שנא זיו יקרא דאפוהי. לד,ח ובכו בני ישראל ית משה במישריא דמואב, תלתין יומין; ושלימו, יומי בכיתא אבלא דמשה. לד,ט ויהושוע בר נון, אתמלי רוח חוכמא--ארי סמך משה ית ידוהי, עלוהי; וקבילו מיניה בני ישראל ועבדו, כמא דפקיד ה' ית משה. לד,י ולא קם נבייא עוד בישראל, כמשה, דאתגלי ליה ה', אפין באפין. לד,יא לכל אתיא ומופתיא, דשלחיה ה', למעבד, בארעא דמצריים--לפרעה ולכל עבדוהי, ולכל ארעיה. לד,יב ולכול ידא תקיפתא, ולכול חזוונא רבא, דעבד משה, לעיני כל ישראל. {ש}